מתפלפל? מופלל? מתפלל?

דעות רבות רואים כאן באתר. כן, יש אנשים רבים, ישרים וטהורים, הסוברים כי ההחלטה על טוהר מעשיו של ראש הממשלה תלויה בהחלטת ועדה כלשהי, או בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה.

אין מדובר באנשים רעים, אלא באנשים אשר מנגנון מאוד מאוד משומן, הממומן בפועל מכיסם, גונב את דעתם. מה זה גונב, שודד אותה לאור היום.

1) עסקים קטנים וכסף גדול - פרשת מינויים פוליטיים, כולל זוגתו של השר אברהם הירשזון, ושל חברי מרכז ליכוד, אותו מרכז אשר אולמרט וחבריו כה שמחו להוקיע על-מנת לקבל את המנדטים מהציבור. משום מה, נציבות שירות המדינה לא מפעילה את סעיף החוק המאפשר השבה לקופת המדינה של כל המשכורות שקיבלו אותם ממונים.

2) מרכז ההשקעות - רבים יודעים כי בארצנו הקטנטונת, יש כסף רב הזורם לתעשיה, באמצעות תקציבים מתקציבים שונים. תקציבים אלה יצרו תעשיה בפני עצמה של מאכערים, גורמי ביניים, המתמחים בהגשת בקשות, יודעים איך לנסח את התוכניות העסקיות, מכירים את ה"שיטות" להביא את הכסף. אך מה לעשות, ליזמים בשלב זה של חייהם העסקיים אין בד"כ גרוש על התחת, ואין באפשרותם לממן את ה"ייעוץ". אך כאשר מדובר בכסף גדול כל כך, ייקחו בדרך כלל המאכערים סיכון, ויחתכו נתח רציני מכספי התמיכה היה ויגיעו, ואם אין כספי תמיכה אז הם יוצאים בלא כלום, או בסכום קטן לכיסוי ההוצאות הישירות.

ועכשיו תניחו לרגע שה"מאכער" היה שותפו של השר, והשר לא רק שאינו זהיר אלא הופך שולחנות על-מנת לקדם את התמיכה, אז כמה היה לנו שם 10 מיליון דולר? וכמה עו"ד מסר חתך? מיליון? שניים? ומי הביא לו את זה? סבתא שלי?

3) הבית בכרמיה - כן שוחד לא שוחד, בואו ננתח את המקרה. יש בית בירושלים אשר אין לו ערך ממשי כי הבית נועד לשימור. שינוי ייעוד של הבית והפיכתו לבית מגורים, מעלה מאוד מאוד את ערכו של הבית, ודווקא מכל 7 מיליון תושבי ישראל, דווקא ראש העיריה לשעבר הוא זה שקונה את הבית במקביל לשינוי הייעוד. תוסיפו על זה קצת פלפל ממכתבו של המבקר ליועץ על כי פקידי העיריה סתרו את עצמם ואיש את רעהו בעדויות, כי אין כמעט מסמכים על תהליך שינוי הייעוד, כי הקלטות שביצע אולמרט בחקירתו בשני טייפ-רקורדרים לא הצליחו, ושאולמרט לא ניצל את זכותו (וחובתו) להתייחס לדברי הביקורת, אז מה חסר לנו?

4) גניבת הדעת - גניבת דעת במאה העשרים-ואחת מחייבת המון השקעה, והמון תעוזה. באחד מימי המלחמה הראשונים מינה אהוד אולמרט את טומי לפיד לתפקיד יו"ר מועצת יד-ושם, טרם המינוי, וביתר שאת אחריו, יושב טומי לפיד שבוע שבוע בטלוויזיה, ולפני כמה זמן גם ברדיו, ולאחרונה גם על דפי מעריב, ומגן על כל שטיקיו של ראש הממשלה. איש הנושא תפקיד ממלכתי מאוד מאוד משמעותי, המשמש בפועל כשופרו של ראש הממשלה, תוך שהוא מזנה השרות הציבורי המדינה, ותוך שהוא מזנה את מקצוע העיתונות. טומי לפיד הוא בוטה אבל יש בבוטות הזו גם אלמנט של ספונטאניות ויושר, הוא שקוף, אך יש כמוהו במדיה הישראלית, עיתונאים כחול אשר על שפת הים, המהווים חלק מאותה מכונה משומנת של גניבת דעת סיטונאית וממוקדת, ואשר מסתתרים מאחורי סינרו המצטמק והולך של ראש הממשלה.

5) ועדת וינוגרד - הוא לא רצה ועדה ממלכתית, אז אין ועדה ממלכתית, הוא רצה ועדה ממשלתית, קיבל ועדה ממשלתית, ומכל פינה אנו שומעים על הצוותים שגייס ראש הממשלה על-מנת שגם בעניין שכל כך חשוב לעתידנו, ולעתיד ילדינו, להמשיך ולגנוב את דעת הציבור, ממש כפי שהוא עושה, משחר נעוריו בפוליטיקה הישראלית.

ולכן אין זה כלל חשוב מה יגיד ראש הממשלה, מה יגידו עוזריו אשר ודאי מקבלים שכר לעמלם, לא חשוב מה יאמרו שמעון שיפר, דן מרגלית, טומי לפיד, דנקנר, לפיד ודומיהם.

חשוב מה יאמרו פנחס, ומשה עו"ד, ונחום שחף, ויגאל כהן, ועו"ד גולדבלט, ועו"ד יראון, וט.ג.ם, וטהורת המידות, ויותם, והניה - ועוד רבים אחרים, בני ישראל, אשר חלקם מולך שולל על-ידי ממשלה כושלת ותאבת בצע.

ובכלל לא חשוב אם אולמרט יופלל. מה שברור שנראה אותו ואת שליחיו מתפלפלים, ביודעם יותר ויותר שאפילו תפילה כבר לא תעזור.