אוננות זה אסור?

הצעת החוק של שר התקשורת אשר אטיאס וחברו לסיעת שס אמנון כהן למנוע גלישה לאתרים פורנוגרפיים אלא לאחר קבלת דרישה מפורשת מהגולשים ומתן התחייבות שהם בני 18 ומעלה זכתה לביקורת נוקבת. לטענות בדבר פגיעה בחופש הביטוי ובפרטיות השר אטיאס עונה שהוא רק רוצה להגן על ילדינו, שלא מדובר בחסימה הרמטית אלא רק בניסיון לסייע לגולשים תמימים שלא מעוניינים להיחשף למין בוטה, שעיקרון סינון המדיה מקובל על בג"צ וגם שכיח במדינות דמוקרטיות אחרות.

כבוד השר צודק בנקודה האחרונה: הצנזורה שהוא רוצה להפעיל כבר נוסתה ללא הצלחה במדינות מערביות אחרות ובאמצעי תקשורת אחרים. בארצות הברית לדוגמא, ניסה בשעתו ממשל קלינטון לנקות את הטלוויזיה מסקס ואלימות על-ידי מכשיר ה-V-CHIP, פאר הטכנולוגיה של שנות התשעים, שהותקן על-פי חוק בכל מכשיר טלוויזיה, והתיימר לסמן ולסנן תוכניות אלימות ומיניות ולהביא את הצופים לעולם אוטופי בו מכה קטנה בטוסיק היא אלימות קשה ונשיקה יבשה על הלחי היא מגע מיני נועז.

למרבה ההפתעה, התברר כי תחנות הטלוויזיה דווקא שואפות שהתוכניות יקבלו סימון סקסי ואלים במטרה לפתות קהל צעיר לטעום מהפרי האסור, לתשומת לבו של שר התקשורת הישראלי שאולי מאמין כי אתרי אינטרנט מכובדים יברחו מהסימון הפורנוגרפי.

הניסיון האמריקני מלמד גם שה-V-CHIP העשיר את חשבון הבנק של יצרני הטלוויזיות, אשר מיהרו לזקוף את העלות הנוספת על הצרכן - לתשומת לבו של שר המשפטים שלנו שמתנגד לכך שסינון האינטרנט מפורנוגרפיה ייעשה על חשבון הגולשים. הטלוויזיה האמריקנית, אגב, נותרה אלימה וסקסית להנאת הצופים, ולמרות שפע האלימות והמין בטלוויזיה מספר מקרי הפשע האלימים בארה"ב דווקא הולך ויורד מאז שנות התשעים.

ביל קלינטון וה-V-CHIP, ואולי גם הטלוויזיה במתכונתה המסורתית, שייכים להיסטוריה. ההווה שייך לאינטרנט. השר אטיאס טוען כי מבחינה טכנולוגית ניתן לסנן את מרבית האתרים הפורנוגרפיים והמיניים. מומחים למחשבים חולקים עליו, אך גם אם השר צודק, חסר לי, כחוקר תקשורת, האקדח המעשן שיוכיח כי חשיפה לתכנים מיניים ואלימים במדיה בכלל ובאינטרנט בפרט מסוכנת לציבור ברמה כזו שיש לחסום אותה.

למרות השפע באתרי אינטרנט מפוקפקים, שלא לדבר על ערוצי טלוויזיה מקומיים וזרים שמציעים לצרכן הישראלי ארוטיקה רכה וקשה מכל הבא ליד, נתוני משטרת ישראל מראים כי מספר העבירות האלימות והפשעים המיניים נמצא דווקא בירידה מאז תחילת המילניום. העובדה שהתקשורת הישראלית נהנית לדווח על פשעי מין בגלל העסיסיות שלהם - במיוחד כשהחשודים הם אישי ציבור - לא הופכת את הפשעים הללו לשכיחים. עבירות מין מהוות פחות מאחוז אחד של תיקי החקירה. הרוב המכריע של הפשעים הללו נובע מחינוך לקוי, סביבה עבריינית תומכת וחוסר יכולת פסיכולוגית וביולוגית לשלוט בדחפים.

מחקרים מראים שתרומת האינטרנט לביצוע עבירות מין שולית, מה שלא מפריע לפוליטיקאים רבים, דתיים אבל גם חילוניים, לרמוז שהתקשורת אשמה - שכן בין אם מדובר בטלוויזיה (בשנות התשעים) ובין אם מדובר באינטרנט (בימינו) - מדובר בשעיר לעזאזל זמין ונוח.

למה בכל זאת מובילה גלישה באתרים פורנוגרפיים? התשובה השכיחה, המוכרת למתבגרים רבים, היא עוררות מינית ופורקן אוטו-אירוטי. אכן, אוננות היא השחתת זרע לריק על-פי היהדות, אך ספק אם אפילו במדינת הלכה היו מחוקקים חוק שמגביל את זכותו של אדם לאונן מול מסך מחשב בביתו הפרטי.