אמנון דנקנר משמש עדיין עורך מעריב. אמרתי עדיין, מכיוון שלמרבה הצער, כל יום שחולף מדרדר עוד יותר את עיתון מעריב והופכו לעיתון של ביבים. רשימתו האחרונה בטורו האישי (יום ו', 27.07.07), מבטאת את נזקו של האיש המושחת הזה - העומד בראש העיתון השני בגודלו במדינה.
בטורו מנסה דנקנר להכין את התשתית הרעיונית להגנתו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט. לפי דנקנר, אין להלין על ניגודי עניינים מצד אולמרט בפרשת מרכז ההשקעות ובפרשות אחרות, שכן בכירים אחרים שנהגו כך לא הועמדו לדין בגלל קרבתם למוקדי כוח שיפוטיים. וזו, אגב, עובדה נכונה וראויה לדיון ציבורי (היה לי הכבוד והזכות לחשוף בתקשורת את אותם מקרים שבהם עוסק דנקנר: פרשת צבי טל; ופרשת הורביץ-תאודור אור). על כך כתבנו כאן באתרנו עשרות פעמים. אלא שדנקנר, כדרכו, מנסה להטעות את הציבור, לקשור בין עובדות (נכונות) ולהוביל, באופן מגמתי, למסקנות לא ראויות. נבהיר זאת להלן.
דבריו של דנקנר לא נועדו לעודד את גורמי האכיפה לפעול על-פי החוק ולהעמיד לדין עבריינים, כולל את אותם גורמים המקורבים למלכות השיפוטית, אלא לחלץ את ידידו אולמרט, מאימת הדין. תוך-כדי כך פועלים דנקנר, אולמרט וגורמים נוספים להחריב את מערכת המשפט, את מוסד מבקר המדינה, את משטרת ישראל ורשויות שלטון אחרות. לזאת לא נסכים. אנו נתריע ונחשוף כאן את מזימתם.
מי שמבין קצת בתקשורת, ובהם רבים מקוראי מעריב, הבחין בוודאי, כי דנקנר הפך את מעריב לסניף של תנועת קדימה בכלל ושל אולמרט בפרט. תופעה מכוערת זו נוגסת עוד ועוד במעמדו של מעריב. אם עפר נמרודי לא יתעורר, וטוב מאוחר מאשר בכלל לא, הוא יישאר עם הרבה ניירות ובלי עיתון. להערכתי, לא שלדון אדלסון יגרום למפלתו של מעריב, אלא עורך מושחת מסוגו של דנקנר.
דנקנר מטנף את הקירות
לו היה דנקנר מסתפק בהגנת אולמרט, ניחא. אלא שבדרכו המכוערת הוא מטנף את הקירות ואת התקרה ואת החצר התקשורתית, וכל זאת תוך כדי ניסיון להחניף למזוז. כן-כן, לאותו מזוז שצריך בשבועות הקרובים להכריע האם לפתוח בשלוש חקירות פליליות נגד אולמרט. במקום להסתפק בביקורת חריפה, ככל שתהא, ולהציג את העובדות באופן תקיף ונוקב, משתמש דנקנר בטורו בביטויים שאין להעלותם על הכתב, מערבב בין כמה פרשות ומנסה לבלבל בינן לבין פרשת קצב. לפי דנקנר, בטורו השערורייתי, בישראל יש שלוש גישות/אסכולות:
- האחת - גישת בית שמאי, הנוטה להחמיר;
- השנייה - גישת בית הלל, הנוטה להקל;
- ויש עוד אחת, השלישית - גישת בית... [דנקנר עושה שימוש באות השביעית...].
לפי דנקנר, בטורו, שהוא המרכזי במוסף השבת של מעריב, בראש אותו בית שלישי - המבטא את האסכולה השלטת, כביכול, שנועד לפגוע בכל מי "שלצרינו" - עומדות נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש וחברותיה, ובהן עדנה ארבל. לא פחות. וכדי שמישהו שאינו מן היישוב, לא יתבלבל באיזה בית מדובר [בית...], הוצגה תמונתה של ביניש ביחד עם שתי צעירות נוספות. נזכור נא, כי דנקנר הוא העורך הראשי של העיתון. הוא האחראי לכותרת, לתמונה, לטקסט שכלל גם את הביטוי: "נעיצת העקבים" ולמה שמשתמע מכך. וכשמציגים תמונה של אישה נאה, וביניש היא אישה נאה, הרמז ברור להחריד.
הפרסום: עבירה פלילית
הפרסום האמור מהווה, לגישתי, עבירה פלילית. לטעון כך נגד מאן-דהוא בכלל ונגד שתי שופטות בישראל בפרט - זו חציית קווים אדומים, המחייבת את תגובת מערכת אכיפת החוק, כולל העמדת דנקנר לדין פלילי, בגין: פגיעה בעובד ציבור, הוצאת לשון הרע וזילות בית משפט.
ייאמר כאן: בשנים האחרונות עסקנו רבות בחטאי השתיים הנ"ל. כתבתי על השחיתות של ביניש, של ארבל ושל מקורביהן. חשפתי עבירות פליליות לכאורה שביצעו. עסקתי רבות בתיק עו"ד יחזקאל ביניש. בביקורתי על דנקנר אין חלילה כדי לגונן על ביניש-ארבל. הן אינן זקוקות להגנתי. בעיני, שתיהן אינן ראויות לכהן כשופטות בבית המשפט העליון. אלא שלגישתי, הביטויים/דימויים בהם השתמש דנקנר גורמים נזק עצום למאבק הציבורי נגד השחיתות בכלל ונגד השחיתות של ביניש-ארבל בפרט. הנה, יאמרו ביניש וארבל, והפעם בצדק: "מתנכלים לנו. מפרסמים נגדנו שקרים. אפילו אומרים עלינו שאנחנו עומדות בראש בית... ואנחנו חלק ממנו".
הפרסום של דנקנר, בטורו האישי, הוא פרסום נוראי וחציית קו אדום. פרסום שכזה - במיוחד כאשר הוא נכתב על-ידי עורך העיתון, מבזה את עיתון מעריב, את עורכיו ואת עיתונאיו. מדובר בפרסום מלוכלך, מכוער וחמור ביותר, קל וחומר כאשר הדבר נעשה מתוך כוונה זדונית: לחלץ את אולמרט מאימת הדין, תוך פגיעה חמורה כל-כך בביניש ובארבל.
מן הראוי שהיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, יפעל בהקדם וייזום בעצמו פתיחת חקירה נגד דנקנר. בל יטעה מזוז: ה"הגנה" עליו מפני ביניש, בטורו של דנקנר, נעשית גם היא במסגרת האג'נדה החדשה, שבה החל ליטול חלק גם שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן: לסייע למזוז מול ביניש, בתקווה להופכו לחלק מהחצר של אולמרט. האש תופנה גם כלפיו, אם וכאשר יקבל את ההחלטות הבלתי נמנעות נגד אולמרט.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
