ככל שחולף הזמן מתחזקת ההערכה כי תקיפת חיל האוויר בסוריה בתחילת חודש ספטמבר היתה מוצדקת והכרחית. ישראל אומנם ממשיכה במדיניות העמימות ואינה מגלה פרטים על התקיפה אך הידיעות המגיעות ממקורות זרים מעידות על כך כי כוונותיה של סוריה לא היו ועדיין אינן מיועדות להשגת שלום והסדר מדיני עם ישראל.
חיזוק לדעה זו מגיע בימים אלה מכיוון בלתי צפוי, דווקא מהאו"ם. דוח רשמי של מזכ"ל האו"ם קובע בתוקף כי סוריה מסייעת בהעברת נשק ואמצעי לחימה לארגון החיזבאללה ולארגוני טרור נוספים. הדוח גם מקבל את העמדה הישראלית כי החיזבאללה חידש את מלאי הנשק שלו לאחר מלחמת לבנון השנייה. סוריה גם פועלת עכשיו ביחד עם ארגון החמאס כדי לטרפד את "פסגת אנאפוליס" והיא תארח בבירתה את "פסגת דמשק", בתחילת דצמבר, שמטרתה לחבל במאמצי ארצות הברית להשיג הסדר קבע בין ישראל לפלשתינים.
קבוצת מומחים אמריקנים מ"המכון למדע וביטחון לאומי" מעריכה כי האתר שאותו הפציצה ישראל בסוריה בתחילת ספטמבר הוא כור גרעיני הדומה במבנהו לכורים הצפון-קוריאניים.להערכתם כור כזה מסוגל לייצר פצצה גרעינית אחת לשנה. על-פי דוח אחר של "המכון ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים" סוריה מנסה להשיג יכולת בלתי קונבנציונלית "כדי להדביק את ישראל".
הצטרפותה של סוריה אל "ציר הרשע" בראשותה של אירן, כך מסתבר, נועדה בין היתר לחקות את אירן בתחום הגרעיני כדי להצטייד בנשק "יום הדין" מול ישראל. לכן פעלה ישראל נכון כשהחליטה לחסל את האופציה הזו בעודה באיבה. כך נהגה ישראל בעבר, בתבונה, כשראש הממשלה מנחם בגין קיבל ב-1981 את ההחלטה להפציץ את הכור הגרעיני בבגדד וסיכל למשך שנים רבות את סיכוייה של עירק להשיג יכולת גרעינית.
סוריה הבינה את המסר שבא לידי ביטוי בתקיפה הישראלית והיא ממשיכה להכחיש באופן רשמי כי מדובר בכור גרעיני, מדינות העולם יודעות את האמת ולכולן נוח לא להביך את סוריה ולאפשר לה לשמור על כבודה. התוצאה הסופית היא שקובעת, ישראל הצליחה למנוע מסוריה יכולת גרעינית.
יחד עם זאת הפעולה האווירית הישראלית המוצלחת לא מונעת את הבחישה הסורית בקלחת הלבנונית. אפילו גוף שאיננו פרו ישראלי כמו האו"ם מודאג מכך. טריה לארסן, שליח האו"ם ללבנון חיבר דוח אמיץ המאשים את סוריה בתמיכה בארגוני הטרור ובראשם ארגון החיזבאללה ובאחריות לחיסולים הפוליטיים בלבנון במטרה לערער את השלטון הלבנוני.
כתב אישום חמור נוסף נגד סוריה מגיש ראש ממשלת לבנון פואד סניורה. במכתב חריף ששיגר אל מזכיר האו"ם באן קי מון ומזכיר הליגה הערבית עמר מוסא, מאשים סניורה את סוריה בהפעלת ארגון "פתח אלאיסלאם" בלבנון במטרה להשתלט על צפון לבנון, לערער את הסדר הציבורי והחשוב מכל להפר את השקט היחסי בדרום לבנון. סניורה מאשים את המודיעין הסורי בתכנון לתקוף, באמצעות שליחיו מ"פתח אלאיסלאם", את הכוח הרב-לאומי בדרום לבנון על-מנת להפחיד את המדינות המשתתפות בכוחות אלה ולאיים על המשך הישארותם של כוחות אלה שהגיעו ללבנון מתוקף החלטה 1701 ולצורך יישומה.
האם פניה של סוריה לשלום עם ישראל? בפירוש לא. כל הנתונים המודיעיניים ומעשיה בשטח מעידים על כך שהיא מכינה ביחד עם החיזבאללה את "הסיבוב השני" מול ישראל ומנסה להשליט בלבנון משטר פרו סורי. הכנות אלה נעשו זמן רב לפני התקיפה הישראלית בסוריה ומדובר בהחלטה אסטרטגית סורית להתכונן לעימות צבאי עם ישראל.
ההתנהלות הישראלית מול סוריה היא נכונה. כל עוד סוריה לא מוותרת על הברית האסטרטגית שלה עם אירן ועושה הכנות צבאיות בשטח מול ישראל הרי שהיא לא מותירה לישראל שום פתח מדיני. גם ניסיונות התיווך החשאיים שיזמה ישראל באמצעות טורקיה כדי לבחון את האפשרות למשא-ומתן מדיני עם סוריה לא צלחו. ארצות הברית מתנגדת מזה זמן רב לשתף את סוריה בתהליך המדיני בגלל תמיכתה של סוריה בטרור נגד חיילי ארצות הברית בעירק. כנראה שעמדת הממשל האמריקני גם כן מוצדקת. יתרה מזו, סוריה מנסה עכשיו לטרפד את מאמצי ארצות הברית בערוץ הישראלי-פלשתיני.
לכן, נכון נהג הקבינט המדיני ביטחוני כשאישר את ההתקפה האווירית בסוריה והממשלה צודקת בהנחיותיה לצה"ל להגביר את המוכנות הצבאית והאימונים כדי להתכונן לבאות. ידינו צריכות תמיד להיות מושטות לשלום אך אסור לנו אף פעם לשכוח את הפסוק "מצפון תיפתח הרעה".
