אין תיירות ללא חקלאות

התיירות הכפרית הפכה בשנים האחרונות למקור פרנסה חשוב במגזר הכפרי. 2,500 חברי מושבים מתפרנסים מהתיירות והם מפעילים כ-12 אלף יחידות אירוח וכ-2,000 אטרקציות תירותיות. מעבר לתרומה הכלכלית, 85% מהעוסקים בענף הם נשים והדבר תורם להגברת התעסוקה במושבים.

לאורך השנים העיסוק העיקרי שממנו התפרנסו תושבי המרחב הכפרי, היה החקלאות. בשני העשורים האחרונים אנו עדים לשינוי באופים של המשקים החקלאיים. ממשקים שאופיינו ביחידות קטנות, המבוססות בעיקרן על עבודה עצמית, ישנו מעבר למשקים גדולים יותר המבוססים על טכנולוגיה מתקדמת ועתירת ידע. תהליכים אלה הובילו לצמצום העבודה העצמית וכיום החקלאי מוטה יותר לעבר הצד הניהולי.

מכורח הנסיבות, חקלאים אשר מסיבות שונות הפסיקו את פעילותם החקלאית או פנו לתעסוקות משלימות לצד החקלאות, גילו כי התיירות הכפרית הנה ענף כלכלי ההולם ומתאים באופיו הן לאורח החיים והצביון הכפרי והן לפעילות המשקית. הציבור הישראלי שהתוודע לחופשה בכפר והתאהב במרחבים הפתוחים ובנוף הירוק תרם גם הוא להתפתחותו של הענף ומיצובו כענף כלכלי ריווחי.

תיירות כפרית מוגדרת כפעילות המתקיימת במרחב הכפרי-חקלאי הקשורה בין באופן ישיר ובין באופן עקיף לפעילות החקלאית המושכת תיירים או מבקרים למטרות לימוד, ביקור בילוי וחוויה ביום ובלילה. כמו כן תורמת התיירות לכלכלת הישוב והאזור, מעלה את משך השהייה של המבקר, יוצרת מוצא תעסוקתי חיובי לחקלאים ומספקת ענף תיירות מלא עניין במדינה.

מבדיקת תנועת המושבים עולה עוד שעבור הרוב המכריע של בעלי חדרי האירוח, ניהול הצימר מהווה מקור הכנסה שני המתווסף לעיסוק בחקלאות, עבודה מחוץ למושב, ניהול אטרקציה תיירותית אחרת, הוראה ועוד. עוד עולה מהנתונים כי בעלי הצימרים משקיעים 7 שעות ביום בממוצע בתפעול הצימר כולל תחזוקת המבנה, שיווק, קבלת הזמנות, אירוח המבקרים, הכנת ארוחות וניקיון. את רוב העבודה מבצעים בעלי הבית (או אחד מהם) והם נעזרים בסיוע חיצוני רק לחמישית מהיקף העבודה - בדרך כלל לניקיון, כביסות וכד'.

קיים קשר בין העיסוק בחקלאות לתיירות: משקים ששומרים על אופים החקלאי מושכים יותר מבקרים ואילו מי שהתנתקו מהחקלאות בדרך כלל גם אינם עוסקים בתיירות כפרית. הסיבה לכך היא שמי שמבקרים במושבים מחפשים את האופי הכפרי - חקלאי, שאם לא כן היו בוחרים מלכתחילה בבית מלון באחת הערים. לכן, שמירת החקלאות היא תנאי כמעט הכרחי לקידום וחיזוק התירות הכפרית.

אופי העיסוק והעובדה שהוא מתנהל בתוך החצר המשפחתית משפיע על עמדת המפתח שתפסה האישה, בניהולו השוטף וטבעי שתעמוד בראשו ותובילו. הצורך המתמיד באינטראקציה בלתי פוסקת בין התיירן לבין האורח והרגישות שיש לגלות, בפרט לאור התחרות הגדולה על תשומת לבו של האורח, כל אלה מחייבים טיפול קפדני וצמוד, ההולם את אופיה האינטואיטיבי של האישה.

סיפורה של חדווה ארזי ממושב כפר ויתקין מהווה דוגמא מצוינת ליוזמה והובלה נשית בתחום:

ארזי, תושבת כפר ויתקין מזה 31 שנה, הינה יוזמת ומנהלת "רפת שביל החלב". האתר התיירותי פועל לצד רפת בת 3 שנים, המורכבת מ-6 משקים שהתאחדו כחלק מהרפורמה בענף לרפת אחת גדולה, מודרנית , נקייה ומטופחת.

בדיקות מקיפות של לימוד הנושא ממקומות שונים בארץ ובעולם הביאו את 6 משקי החלב להקים רפת מחוץ לכפר, בשדות לא רחוק מנחל אלכסנדר.

חדווה זיהתה מיד את הפוטנציאל התיירותי והערך המוסף ברפת החדשה. לדבריה: "הכל נראה כה יפה, נקי ומודרני שזה התבקש"...

לאחר שקיבלה ייעוץ ובנתה תוכנית עסקית בסיוע מט"י, יצאה לדרך. האתר, שנפתח רשמית בחג השבועות האחרון, מציע סיורים מודרכים מלווים בסרטון וידיאו המתאר את המעבר מרפת משפחתית לרפת גדולה ומשותפת, כמו גם אורח חיי הפרה, ביקור בדיר העגלות הקטנות והדרך שעובר החלב מעטין הפרה על למיכלית החלב.

לאחר שפרשה לגמלאות מוקדמות מתחום ההוראה מקדישה כיום ארזי את כל מרצה לטיפוח האתר התיירותי שיזמה הקמתו.