חמאס הונה את קרטר

העיתון "אל-חיאת" פרסם ב-22.4.08 את נוסח התגובה הרשמית שהעביר חמאס למסמך הנשיא האמריקני לשעבר, ג'ימי קרטר, המסכם את שיחותיו עם הנהגת הארגון. התיקונים שביצע ח'אלד משעל במסמך מלמדים כי לא חלה כל תמורה בעמדות היסוד של חמאס בסוגיית ההכרה בישראל ומדיניות הטרור. להלן נוסח תגובת חמאס:

• "בנוגע לפסקה הראשונה המתייחסת ל"הפסקת האש באופן חד-צדדי" - לאור השיחות שניהלה לאחרונה המשלחת שלנו עם ההנהגה המצרית, הגענו להתקדמות חיובית כדי להגיע להסכם על תהדיאה הדדית. הנהגת התנועה מתייחסת בגישה רצינית וחיובית למאמצים המצריים להגיע לתהדיאה הדדית, תוך לקיחה בחשבון של עצותיו של הנשיא קרטר בעניין זה וחתירתו להגיע לתהדיאה".

הערה: חמאס אינו מקבל את הצעת קרטר להכריז על תהדיאה חד-צדדית או לנקוט מחוות של רצון טוב מול ישראל בעניין.

• "בנוגע לפסקה השנייה (חילופי אסירים): עדיין אנו מעוניינים להמשיך במו"מ בסוגיית עסקת החילופים מהנקודה אליה הגיעו השיחות ועל בסיס הסיכומים שהושגו, וזאת לאור חשיבות נושא האסירים והעצורים, הרגישות והחשיבות הרבה שיש לו בעיני עמנו."

הערה: חמאס דוחה את בקשת קרטר לשחרר את גלעד שליט ודבק בעמדותיו המקוריות.

• "ח'אלד (משעל) מדגיש כי הוא נענה לבקשת הנשיא קרטר בפגישתם בדמשק להעביר מכתב מ(גלעד) שליט להוריו באמצעות מרכז קרטר, כפי שהציע."

הערה: מחווה יחידה של חמאס, אשר עדיין אינו מאפשר לנציגי הצלב האדום או לכל גורם אחר לבקר את שליט ולעמוד על מצבו הבריאותי.

• "מצ"ב הנוסח המעודכן לשאר הפסקאות (3,4,5,6), הכולל הערות ותיקונים כפי שהבטחנו: משאל העם: אם הנשיא עבאס (אבו מאזן) יצליח במו"מ על הסדר הקבע להגיע להסכם עם ישראל, חמאס יקבל את החלטת ורצון העם הפלשתיני, אשר יבואו לידי ביטוי במשאל עם בפיקוח משקיפים בינלאומיים, ובהם ממרכז קרטר, או בקבלת החלטה במועצה לאומית חדשה (מל"פ) אשר תיבחר במכאניזם מוסכם במישור הלאומי, וזאת גם אם חמאס יתנגד להסכם זה."

הערה: חמאס פועל נמרצות לסכל כל הסכם מדיני עם ישראל ומגדיר את אבו מאזן ובכירי הפתח כ"בוגדים" אשר העם הפלשתיני יבוא איתם חשבון. נוכח שליטתו ברצועה וכוחו הרב בפזורה הפלשתינית, סבור חמאס כי לאבו מאזן אין כל סיכוי להעביר במשאל הסכם מדיני שאינו עונה על דרישות היסוד הפלשתיניות, ובפרט בסוגיות ירושלים והפליטים. הווה אומר: חמאס "מכר" לקרטר מילים ריקות מתוכן.

• "על-מנת להבטיח דיון במשאל עם, ובחירת הנציגים באופן המבטא בצורה כנה את רצון העם הפלשתיני, יש צורך בהשגת פיוס לאומי, ובפרט בין פתח לחמאס."

הערה: כאן קבור הכלב. כל עוד קיימת יריבות בין פתח לחמאס, לא ניתן להגיע להסכם על משאל עם. אם יהיה פיוס בין פתח לחמאס, לא יהיה ניתן להגיע להסכם מדיני עם ישראל.

• "מעבר רפיח: על-מנת להקל על הסבל של העם (הפלשתיני) בעזה, נדרש להסיר את המצור, וזו דרישת חמאס והעם הפלשתיני. לשם כך, חמאס מוכן לשיתוף פעולה כדי לפתוח ולאייש את מעבר הגבול ברפיח, אשר ינוהל ע"י הרשות הפלשתינית בנוסף לאנשי חמאס, מצרים והאיחוד האירופי. אנו מקווים כי ישראל תנצל את תקופת הרגיעה כדי לתת את הסכמתה לתהליך זה ותאפשר את חופש תנועה של אנשים וסחורות".

הערה: חמאס דבק בדרישתו לבטל את הסכם המעברים בין הרשות הפלשתינית לבין ישראל מ-2005 ולסלק כל נוכחות או תפקיד ישראלי במעבר רפיח. עמדה זו של חמאס מונעת הגעה להסכם על פתיחת מעבר רפיח, בגלל התנגדותה של מצרים לביטול ההסכם, שכן משמעות צעד זה היא העברת האחריות לרצועת עזה מישראל למצרים.

• "ההסכמה הלאומית: חמאס מוכן לשאת ולתת עם הנשיא עבאס על הסכם בדבר ממשלת הסכמה לאומית, אשר תשלוט על הגדה המערבית ועזה. חמאס תומך בהקמת כוחות ביטחון מאוחדים לגדה המערבית ועזה. יש צורך בדיאלוג בין כל הכוחות והפלגים על-מנת לדון בפרטי הקמת כוח זה. אני הצעתי, מבין כל האופציות הראויות להיבחן, הקמת ממשלת טכנוקרטים שאינם נמנים על הפתח או חמאס, ואשר הרכבה יוסכם בין הצדדים והיא תמשול לפחות עד הבחירות ב-2010."

הערה: נכונות החמאס לממשלת אחדות לאומית ולצבא אחד אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות חמאס המדכאת את הפתח ברצועת עזה והמבססת את הצבא הפלשתיני ברצועה על גדודי אל-קסאם. במילים אחרות, חמאס אינו מתכוון למה שהוא אומר.

• "במהלך שיחתי עם הנהגת חמאס, היא הביעה את דאגתה הרבה מהטרגדיה האיומה העוברת עליו בגלל הכיבוש, התוקפנות והמצור וחזרתי והדגשתי כי מימוש זכות העם (הפלשתיני) להגדרה עצמית ולהקמת מדינה פלשתינית ריבונית בגבולות 67, כפי שהיא נזכרת במסמך ההסכמה הלאומית הפלשתיני, היא אשר תבסס את השלום האמיתי".

הערה: כל אשר חמאס רצה מביקור קרטר הינו לקבל הכרה בינלאומית כגורם מדיני לגיטימי. ההפניה למסמך ההסכמה הלאומית (מסמך האסירים) מלמד שהנשיא קרטר הלך שולל (יתכן שמרצון) אחר הנוסחאות התמימות לכאורה של חמאס. עיון במסמך ההסכמה הלאומית מלמד כי חמאס והפתח דבקים, כל אחד מנקודות מוצא שונות, בתוכנית שלבים לחיסולה של מדינת ישראל באמצעות המשך המאבק המזוין לאחר הקמתה מדינה הפלשתינית ושינוי המאזן הדמוגראפי באמצעות שיבת הפליטים.