ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר

ציפי, ברק וביבי, תרשו לי לדבר אליכם בגובה העיניים.

ימים קשים נכונו לנו, ימים קשים נכונו לכם. המדינה על פרשת דרכים, פרשה אשר אפילו פרשת לבון לא מתקרבת אליה.

הלחץ כבד, האיומים מבחוץ הם בעוצמה שאף פעם לא היו כמותם, הסכנות מתעצמות, ואנו מתפרקים מבפנים.

אינני מאלה הקוראים בקפה, אינני מבין במזלות והורוסקופים, אך אני מעריך, כפי שהערכתי לכל אורך הקדנציה, שהממשלה הזו תתפרק לרסיסים, כאשר ראשה מוסר ממנה בבושת פנים.

הייתה לו לראש הממשלה הזדמנות ללכת בכבוד. נכשל במלחמה - היו הרבה שנכשלו במלחמות וסלחנו להם, היינו סולחים ומוחלים גם לו. אבל הוא עיוור הבחור הזה; הוא שחצן, הוא לא הבין את נדיבותנו ורחמנותנו אז, והוא ילך באי כבוד, הרבה אי כבוד.

ואנחנו את רגשות החמלה נשאיר לכם, יורשיו, בעיקר לציפי - היא הייתה שחקנית ראשית אצל אולמרט, ולולא החשש מזעזוע עמוק מדי, היינו מצפים שיפרשו יחדיו.

גם קדימה גמרה. אין כל עבר לקדימה, אין כל עתיד לקדימה, ודאי שהווה אין לה. קדימה תאחז בחודשים הקרובים ברסן השלטון במדינה ובתפקיד ראש הממשלה, ומשם תחלוף עם הרוח ותצטרף לתנועות קיקיוניות אחרות שראינו בעבר: שינוי, הדרך השלישית, תנועת המרכז ודומיהן.

אבל הפעם זה לא צחוק. כאשר שינוי התפרקה לרסיסים, היא לא שלטה, היא הייתה סתם קריקטורה סרת טעם וריח, ופירוקה לא רק שלא היווה סיכון אסטרטגי אלא היה יתרון אסטרטגי לאומה כולה, והיווה מקור לשמחה וששון לאיד של רבים. תנועות אחרות לא הגיעו למסה קריטית על-מנת שמישהו בכלל ידפוק חשבון לקיומן או לאי קיומן.

אך עם קדימה הסיפור הרבה יותר מורכב. שוליית הקוסם עלתה למעלה, קדימה לקחה את השלטון - ואחזה בו - והביאה לאחת התקופות החשוכות ביותר בתולדות המדינה.

עם פרישת ראש הממשלה אולמרט, מסיבות ותירוצים אשר ודאי יומצאו בשבועות או בימים הקרובים, תמונה ציפי ליבני, מ"מ ראש הממשלה, לתפקיד ראש הממשלה (בפועל). לאחר 100 ימים, תתפטר בפועל הממשלה, יתחיל תהליך הקמתה של ממשלה חדשה, אשר קרוב לודאי ייכשל, ואז אנחנו נכנסים לתהליך של בחירות מוקדמות.

בקיצור, כ-9 חודשים עם מפלגת שלטון מושחתת, מתפרקת וקיקיונית, שבראשה אישה מכובדת ומוערכת (ואינני בטוח שבצדק רב), אך עם ניסיון מנהיגותי הפחות מזה שהיה לאמיר פרץ עת ראש הממשלה הפורש בחר אותו לתפקיד שר הביטחון.

הנטל הזה יהיה כבד מאד על כתפיה של המדינה, נטל כבד, אשר משכו ארוך מידי, ארוך מידי מידי.

אבל יש אלטרנטיבה.

האלטרנטיבה היא בחירות עכשיו, נאמר תוך שלושה חודשים, והצטרפות כל הכוחות אל ציפי לבני על-מנת ליצור מסה קריטית זמנית, אשר תמנע מחשבות שטותיות משכנינו, ואשר תציג כלפי עם ועולם לכידות ונחישות.

האלטרנטיבה היא ממשלת איחוד של הליכוד, העבודה וקדימה, ציפי, ברק, וביבי, עד בחירות. ממשלה כאמור בראשותה של ציפי לבני.

ולאהוד אולמרט, אשר דוחק את הקץ אבקש לומר כמה מילות פרידה, ערב עזיבתו את החיים הפוליטיים.

אהוד היקר, העולם מלא אנשים מסוגים שונים. כנראה שלכל אדם יש מקום בעולמנו, לחכם, לטיפש, למסגר, לנגר, לזונה ולשודד - אך לא כל אדם יכול למלא כל תפקיד.והחסם, הפילטר הראשון והעיקרי בקבלת תפקידים - הוא האדם עצמו.

אינך מתאים להיות ראש ממשלה במדינת ישראל. מעולם לא התאמת ולעולם גם לא תתאים, ואתה יודע זאת היטב היטב. תשכח מה אומרת עליזה, תתעלם ממה שאומר טומי לפיד, ושאר חבורת העיתונאים הלקקנים שמקיפה אותך - הם כולם אינטרסנטים.

ראש ממשלה בישראל לא קונה קרקע חקלאית אשר בסמוך לרכישה הפכה קרקע לבנייה תוך השבחה ענקית, כאשר רק כמה חודשים קודם היה ראש מינהל מקרקעי ישראל (הקבלה לבית משומר שהופך ייעוד במהלך רכישתו על-ידי ראש העיריה שזה עתה סיים תפקידו), בשביל זה לא צריך משטרה, לא צריך יועץ משפטי, רק מערכת אכיפה מטומטמת ומוטית פוליטית, יכולה להפוך כזה סיפור לסאגה פלילית ארוכת שנים בעוד ההחלטות היו יכולות ליפול בדיוק שעתיים לאחר אימות הפרטים של הפרשה.

אנא עשה טובה עצומה לך, לאשתך, למשפחתך, לעם ישראל, ושחרר אותנו מעולך הפוליטי מוקדם ככל האפשר. ככל שתקדים כך ייקל עלינו, כך ייחשף גם ריקבונה של מפלגתך הקיקיונית, אשר אספה אל קרבה את מרבית הדמויות המאד שנויות במחלוקת משתי המפלגות הגדולות.

משם יתחיל עם ישראל במולדתו לדאוג באמת לגורלו, לאחר כשנתיים בהן האחריות הלאומית יצאה לחופשה ללא תשלום.

אל תדאג לנו, אנחנו נסתדר, חיינו 58 שנים עם ראשי ממשלה אחרים. אתך אנו חוששים לקיומנו, האלטרנטיבות הבאות בתור (ציפי) אינן מזהירות, מה עוד שהן אכלו אתך מאותו מסטינג בשנתיים האחרונות, אך הן ודאי טובות יותר. ואל תשכח שעם ישראל יתגייס לעזור להן, ואצלך, אפילו אם מישהו רוצה לעזור, הוא נחסם אצל טורבו.

ראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר, ציפי, ברק, ביבי - אנא העבירו אותנו בבטחה במנהרה החשוכה אליה נקלענו בהובלתם של מנהיגים שלא התאימו לתפקידים באופן קיצוני ובולט. אנא מצאו את שביל הזהב בין האחריות הלאומית לבין ההתארגנות לבחירות. היו רגישים לציבור, הבינו כי רמת חוסר האמון במערכות השלטון, בכל מערכות השלטון, הולכת מדחי אל דחי, וכי משימתכם הראשונה ואולי העיקרית, היא השבת אותו אמון, טרם יאבד ללא שוב.

ציפי, ברק, ביבי - שיהיה לכם בהצלחה, שיהיה לנו בהצלחה.