השימוע של מזרחי

המדרגה
[אם ואם ואם]

פרשת מזרחי עומדת לעלות מדרגה. תוך כמה שבועות אמור היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, להכריע בדבר גורלו של ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי. רובינשטיין יחליט האם להעמיד את מזרחי לדין משמעתי ו/או פלילי בפרשת האזנות הסתר הבלתי חוקיות, שבהן הוא מעורב, והאם להשאירו בתפקיד ראש אגף החקירות בפרט, או כשוטר במשטרת ישראל בכלל.

כתבתי אמור, שכן הדבר מותנה בשורה של גורמים: אם ירצה השם, כמובן, ואם יאזור עוז היועץ המשפטי לממשלה, ואם תפסיק פרקליטת המדינה להפריע ליועץ המשפטי לממשלה למצות את הדין עם מזרחי, ואם יחדלו כמה עיתונאים מחצרו של משה מזרחי להלך אימים על רובינשטיין. אם ואם ואם.

מזרחי ביצע עבירות לכאורה על החוק, כאשר הורה לתמלל שיחות טלפון [וגם שיחות סלולריות] שנערכו לאישים בכירים במערכת הפוליטית, העסקית והמשפטית. הפרשה הזו נמשכת כבר כשלוש שנים, ועתה נראה כי ההכרעה קרובה יותר מתמיד. התיק הזה עבר מסלול ארוך: המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) שהמליצה להעמידו לדין, פרקליטה מלווה, עו"ד יסכה ליבוביץ, המשנה לפרקליטת המדינה, נאווה בן-אור, פרקליטת המדינה, עדנה ארבל. עתה הכדור במגרשו של רובינשטיין.

תזכורת
[לנדאו, גולדברג וסטניסלב]

פרשת מזרחי החלה להיחשף כבר בנובמבר 2000. אלא שאז התייצבו ארבל ורובינשטיין בצד אחד - בצד הלא נכון, וגוננו על מזרחי. התפנית המהותית אירעה בתחילת 2002, עם הגשת תצהירו של יאז'מסקי סטניסלב - חוקר לשעבר שהיה כפוף למזרחי. סטניסלב נאלץ להימלט לחו"ל, כדי שיוכל לסייע בחשיפת הפרשה. את תצהירו המלא חשפנו כאן Nfc ובמעריב.

סטניסלב הציע לשמש עד מדינה נגד מזרחי, אולם פרקליטות המדינה, שניסתה למנוע בשלבים הראשונים את החקירה, לא עשתה את הדרוש כדי להעניק לו מעמד של עד מדינה, דבר שהיה מסייע בקידום החקירה. בכל תקופת החשיפות, השיבו המשטרה, מזרחי וארבל, כי הפרסומים הם משוללי יסוד, וכי הם נעשים משיקולים זרים, כדי לפגוע בגורמי אכיפת החוק. כתבים שעסקו בכך, הושמצו שוב ושוב.

בעקבות חשיפת הפרשה - ולאחר עשרות גילויים נוספים - הורה היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לפתוח בחקירה נגד ניצב משה מזרחי, וזאת למורת רוחה של עדנה ארבל. רובינשטיין החליט להורות על פתיחת חקירה רק לאחר שנוכח כי מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, החליט לערוך ביקורת בפרשה זו, ולאחר שהשר לביטחון פנים [דאז], עוזי לנדאו, הורה על עריכת ביקורת פנימית.

על-פי החשד, מזרחי ואנשי היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל) צותתו, שלא כדין לכאורה, בין היתר לאישים הבאים: בנימין נתניהו, אריאל שרון, אביגדור ליברמן, עופר נמרודי, יפה דרעי, עו"ד דב ויסגלס, עו"ד יהודה רסלר, עו"ד אלדד יניב, דוד אפל, מיכאל צ'רנוי, וכן לעשרות אישי ציבור נוספים. מזרחי ואנשיו צותתו שלא כדין לכאורה גם לילדיהם ונשותיהם של חלק מהאישים.

המעשים הבלתי חוקיים לכאורה, נעשו בעת שכיהן מזרחי בתפקיד ראש היאחב"ל, תוך הטעיית בית המשפט וקבלת צווים לכאורה בניגוד לחוק. בחלק מתמלילי השיחות האסורות נעשה שימוש בלתי חוקי לכאורה, בידי עיתונאים הנמנים עם מקורביו של מזרחי.

הסחבת
[ארבל ממשיכה לגונן]

לפני יותר משמונה חודשים המליצה המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) להגיש כתב אישום נגד מזרחי. דוח סיכום החקירה התמקד בהמלצה להעמידו לדין משמעתי. שאלת העמדת מזרחי לדין פלילי, אם בכלל, הושארה לבחינת הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה.

ייאמר כאן, כי בקרב חוקרי מח"ש התגבשה גם הדעה, לפיה מזרחי אינו כשיר עוד להמשיך בתפקידו. אלא שלמרות עמדת מח"ש, הוסיפה ארבל לגונן על מזרחי, ועמדה על כך שימשיך בתפקידו כראש אגף החקירות.

גם היועץ המשפטי לממשלה - שאמנם הורה על פתיחת חקירה נגד מזרחי, אם כי באיחור רב, לאחר שנוכח כי גם הוא הולך שולל - נטל חלק בעיכוב ההליכים נגד מזרחי, בכך שלא השתמש בסמכותו להורות לגורמי אכיפת החוק לבצע את מלאכתם תוך זמן סביר. אין עוררין על כך, שעניין זה אמור היה להיות מוכרע תוך זמן קצר ביותר, שהרי עסקינן בראש אגף החקירות במשטרת ישראל, האמור להיות נקי כפיים ובר-לבב. אחרי הכל, הוא מרכז בידיו את החקירות הרגישות ביותר בישראל, בהן נגד שועי הארץ: ראש ממשלה, חברי כנסת, פקידים בכירים בשירות המדינה, אנשי עסקים בכירים, ואפילו מטפל בתלונות/חשדות נגד שופטים.

המריחה
["עוד כמה שבועות"]

אלא שהסחבת בפרשה זו נמשכת. השר עוזי לנדאו, בעת שכיהן בתפקיד השר לביטחון פנים, התלבט כיצד לנהוג. מחד, הוא עמד על מיצוי מהיר של ההליכים והמסקנות נגד מזרחי, לטוב או לרע. מאידך, לא פעל להשעייתו של מזרחי עד גמר ההליכים נגדו. אולי חשש שמא יגידו: "לנדאו מתנכל למזרחי, כדי לגונן על ראש הממשלה שרון".

לנדאו פנה אל רובינשטיין שוב ושוב, וזה האחרון 'מרח' אותו שוב ושוב, כמנהגו. כשנשאל מדוע הוא, כראש התביעה במדינה, אינו מביא את פרשת מזרחי לכדי סיום, השיב רובינשטיין שוב ושוב, "עוד כמה שבועות". וכך אנו תקועים כבר שלוש שנים עם ראש אגף חקירות במשטרת ישראל, שמסובך בעצמו עד מעל לראשו בעבירות פליליות לכאורה. לתפארת מדינת ישראל.

מי שעמד על המשמר (מלבד Nfc ומעריב, במלוא הענווה) בניסיון להביא פרשה זו לכדי סיום, הוא השר עוזי לנדאו. גם בתפקידו החדש כשר בלי תיק, עומד לנדאו על המשמר. במכתב ששלח לשר המשפטים לפיד ב-17 ביוני, ביקש לנדאו מלפיד לפעול בנושא זה ולהודיע אילו צעדים באפשרותו לנקוט כדי להביא לסיום מהיר של הטיפול בפרשהזו: "נוצר מצב מתמשך ובלתי תקין שראש אגף חקירות, המוביל חקירות רגישות ביותר ושאמור להשקיע את מלוא מרצו בהבטחת תפקודו התקין של האגף, טרוד בו בזמן בעצמו בחקירה המתנהלת נגדו, ושתוצאותיה עלולות להיות גם העמדתו לדין. בד בבד, תפקידו הרגיש אף מחייבו לקשר יומיומי, שוטף וגלוי לב, המבוסס על אמון, עם פרקליטת המדינה ועם היועץ המשפטי לממשלה, וכל זאת בשעה שהוא נחקר בחקירה הנעשית בפיקוחם. סביר להניח, שלעובדה שעניינו של ראש אגף חקירות עדיין תלוי ועומד, יש השלכות כבדות על כל המערכת, על תפקודו שלו שעלול
להיפגע, ועימו על תפקוד האגף".

השימוע
[גם בפרקליטות השתכנעו]

השר לפיד השיב לשר לנדאו ב-22 ביוני, תשובה פורמלית ושגרתית כביכול, ובה גילוי מעניין:
"אתכבד להשיבך על בסיס סעיף 17 (א) לתקנון הממשלה, כי ביקשתי את התייחסותו של היועץ המשפטי לממשלה לנושא, בהמשך למכתבך".

ובהמשך כתב, וכאן הגילוי המעניין:
"נמסר לי, כי חקירת המחלקה לחקירות שוטרים בעניין שבנדון, הסתיימה לפני כארבעה וחצי חודשים, לאחר השלמות חקירה שנערכו בנושא, ומאז התקבלו חוות דעת מטעמה של פרקליטות המדינה לתיק, וכן התקיים שימוע לניצב מזרחי באמצעות באת כוחו".

ובהמשך כתב עוד: "כידוע לך, על-פי הדין, הנוהג במדינת ישראל, רשות התביעה הכללית מופרדת ועצמאית בהחלטותיה, ואין בידי להידרש לכל הליך 'ביניים' כזה או אחר במישור המשמעתי או המנהלי, אשר אינו בסמכותי. עם זאת, ברור כי חשיבות סיום העניין והנושא, וקיצור ההליך והתהליך, לאור מורכבותו ורגישותו ידועים גם ליועץ המשפטי לממשלה".

הנה כי כן, לפיד מגלה במכתבו לשר לנדאו כי נערך שימוע למזרחי. ושימוע, כפי שיודע כל אדם המצוי בפרוצדורה המשפטית מקובלת, נערך בעיקר למי שמוגדר כ"איש ציבור" או בעל תפקיד ציבורי בכיר, אחרי שכבר התקבלה החלטה על-ידי הפרקליטות ו/או היועץ המשפטי לממשלה, שיש מקום לפתוח נגדו בהליך משמעתי ו/או פלילי.
כך גם הפעם. ההחלטה בנוגע למזרחי "עלתה מדרגה", לאחר שגם בפרקליטות השתכנעו כי נמצאו ראיות להגשת כתב אישום נגד מזרחי.

אלא שמעניין לציין, כי מזרחי זוכה להנחות גם בשלב זה. הפעם מדובר בהצנעת העניין מהתקשורת: הפרקליטות והיועץ המשפטי נמנעו, משום מה, ממסירת הודעה פומבית אודות ההחלטה הנוגעת למזרחי וכן בעניין השימוע שהוצע ונערך לו. אפילו כתבי חצרו של מזרחי, ובהם אמיר אורן, לא "זכו" בסקופ העיתונאי.

ביקשנו לדעת מהיועץ המשפטי לממשלה בפני מי נערך השימוש וקיבלנו תגובה מאלפת. הנה היא כלשונה:

"לניצב מזרחי לא נערך כל שימוע במובן הפורמלי. בטרם קבלת החלטה בתיק, וכנהוג בתיקים אחרים, ביקשה באת-כוחו מהיועץ המשפטי לממשלה להציג את עמדתו. נערכה פגישה בלשכת היועץ, בהשתתפות פרקליטת המדינה, המשנה לפרקליטת המדינה ופרקליט מחוז דרום, שבמהלכה ניתנה לה הזדמנות להשמיע את טיעוניה. החלטה בתיק אמורה להתקבל בקרוב".

תגובת היועץ מדהימה. הנה מזרחי - שזוכה במשך זמן רב לחיפוי וכיסוי מצד פרקליטת המדינה - מופלה עתה שוב לטובה. הוא זוכה למעשה להליך הנחשב שימוע לכל דבר ועניין, גם אם הוא נקרא הליך שאינו שימוע, במובנו הפורמלי, כדברי היועץ. זאת בעוד עשרות אלפי חשודים אינם מצליחים לקבל אפילו שימוע כהלכתו.