מ. ישראל נ' א. אולמרט

מדינת ישראל; כתב אישום על-ידי הציבור; ללא טיוטות - וללא שימוע - כתב אישום סופי מוחלט בהחלט:

סעיף מספר 1 לכתב האישום: התנהגות כספית בניגוד לסעיף 1 לחוק יסוד המוסר הציבורי

הנאשם מר אהוד אולמרט, ראש ממשלת ישראל, נהג במשך שנים בהפקרות בכל היבטי ההתנהגות הכספית שלו:

• קיבל באופן חוזר ונשנה כספים ירוקים במעטפות חומות.

• חי, לעתים עם רעייתו, חיים נהנתנים, טיסות המחלקות ראשונות, בתי מלון מפוארים, עטים יקרי ערך, שעונים יקרי ערך, עניבות יקרות ערך - אשר מקורותיהם הכספיים מפוקפקים.

• הוא עסק בנדל"ן לעצמו ולב"ב במידה מאוד בלתי סבירה, לעתים ביצע עסקות מול התורמים למפלגתו.

• עסקה אחרת עבורו ועבור ב"ב ערבה הפשרה של נכס משומר, מייד אחרי סיום תפקידו כראש העיריה.

• משרדו טיפל בתמיכות אשר שותפו ויד ימינו ייצג את המבקש.

• טרם חוקק החוק הנקרא על שמו והמונע מחברי כנסת לשמש גם כעו"ד פעילים, הוא עסק גם בזאת וגם בזאת תוך שהוא יוצר שורה ענקית שלל רכילויות על ערוב לא תקין של נושאי ציבור עם נושאים פרטיים.

• מכרז בל"ל.

• הרשות לעסקים קטנים.

• מינויים פוליטיים.

• בכל מהלך שירותו בציבורי ניהל קשרים מאוד מאוד חשודים עם בעלי הון, ובכל פעם שנקלע לצרה, התגייסו בעלי הון לעמוד לצדו (ע"ע משפטו הפלילי - יצא זכאי).

בשל כל הנושאים האלה ובשל נושאים דומים אחרים, מבקש הציבור מבית המשפט הנכבד כי הנאשם, מר אהוד אולמרט יורחק ל-15 שנה מכל פעילות ציבורית, וזאת מאחר שפעולותיו לעיל נוגדות את סעיף 1 לחוק יסוד המוסר הציבורי.

סעיף מספר 2 לכתב האישום: יזום מלחמה כושלת - ניהול כושל של מלחמה על-פי סעיף 2 לחוק יסוד המוסר הציבורי

בתאריך 12.7.2006 יזם הנאשם מלחמה מטופשת, חסרת כל ערך, ומאוד מאוד מזיקה. הוא לא נערך, לא הפעיל שיקול דעת - פשוט שלח את חיילי צה"ל ואת תושבי הצפון להתאבד אל מול כוחות גרילה קטנים, חמושים ומאומנים.

ולהלן ההאשמות בקצרה

• מינוי שר ביטחון חסר ניסיון.

• אי ביצוע שיקול דעת בשלב הפתיחה והכל השלבים שלאחר מכן.

• דממת מוות בלשכת ראש הממשלה (על-פי עדות המזכיר) - המסבירה את כל הבלגן שהיה.

• אי הכנה בכל המישורים, טרם הפתיחה היזומה באש.

• זריית חול בעיני הציבור, הצהרה על מטרות מאוד פופולריות, אך הזויות ושאינן ברות השגה.

• סיום המלחמה עם פגיעה ענקית בכושר ההרתעה של ישראל.

• סיום המלחמה עם מאות הרוגים ופצועים נזק ענק לרכוש מבלי שניתן להצביע על הישג כלשהו.

• חזרת החיזבאללה ביתר שאת - באופן שלא ניתן לגעת בהם עקב נוכחות הכוח הרב-לאומי.

• שימוש נלוז בעיתונות (לכך יש סעיף אישום נפרד).

בשל כל הנושאים האלה ובשל נושאים דומים אחרים, מבקש הציבור מבית המשפט הנכבד כי הנאשם, מר אהוד אולמרט יורחק ל-15 שנה מכל פעילות ציבורית, וזאת מאחר שפעולותיו לעיל נוגדות את סעיף 2 לחוק יסוד המוסר הציבורי.

סעיף מספר 3 לכתב האישום: הרס העיתונות החופשית - על-פי סעיף 3 לחוק יסוד המוסר הציבורי

במשך כל שעות כהונתו דאג הנאשם לאסוף סביבו עוד ועוד עיתונאים לא ברור כל כך מה משך אותם אליו, איזה כוח קסם מאגי היה לו, כי ודאי שוחד לא היה שם, לו היה שוחד, הם היו מדווחים עליו, הם הרי עיתונאים לא? עיתונאים מכל העיתונים, מכל אמצעי השידור והמדיה כולם כולם סביבו, הוא חי את חייו הנהנתנים והם שהיו עסוקים בחשיפת שחיתויות, כך שלא יכלו לראות מה קורה אצל החבר שלהם.

ולהלן הסעיפים

• חגיגית יום הולדת בבית של דן מרגלית בנוכחות כל אנשי השלטון, ההון והעיתון - רק לפני 3 שנים.

• המלצות של עיתונאים חברים דן מרגלית, אמנון דנקנר ואחרים עליו, הארכי חשוד כמושחת, לתפקיד ראש ממשלה, בעוד שהם משמיצים אחרים כאילו הם חשושים כמושחתים.

• ניצול חברות עם העיתונאים על-מנת לזרות מלח בעיני הציבור בכל הנוגע לחשש לשחיתויותיו.

• ניצול חברות עם העיתונאים על-מנת לזרות מלח בעיני הציבור בכל הנוגע למחדלי המלחמה.

• זילות פרס ישראל בנתנו לחברו הטוב ומגנו הציבורי - נחום ברנע - את הפרס.

בשל כל הנושאים האלה ובשל נושאים דומים אחרים, מבקש הציבור מבית המשפט הנכבד כי הנאשם, מר אהוד אולמרט יורחק ל-15 שנה מכל פעילות ציבורית, וזאת מאחר שפעולותיו לעיל נוגדות את סעיף 3 לחוק יסוד המוסר הציבורי.

סעיף מספר 4 לכתב האישום: הסכמה לכהן כראש ממשלה - ביודעו שאין לו שמץ כישורים למלא את התפקיד על-פי סעיף 4 לחוק יסוד המוסר הציבורי

הנאשם, הכיר מראש את רמת המוסר הציבורי שלו, הרבה פרטים ממנה עדיין לא נגלו לציבור, אך ודאי מכיר בה כל פרט פרט. כל אדם סביר במצבו היה ממשיך לדוש (כמור השור שלא חוסמים אותו בדישו) - אך לא היה מקבל על עצמו בשום פנים ואופן כזה תפקיד וזאת מהסיבות הבאות:

• ראש ממשלה חייב שדרה מוסרית, אם אין לו, הוא מהווה סכנה חמורה למדינה.

• במצבו הוא חשוף לסחיטה מכל עבר, אפילו על-ידי שונאינו.

• במצבו, עלייה למעלה מסירה מעליו את כל ההגנות - וכל מה שהיה נסתר עד המינוי - ברור יתגלה לאחריו, הנאשם ידע על הכול גם כאשר אנחנו לא ידענו על כלום, שור יכול לדוש, אבל כשהוא הופך להיות עגל זהב, חייבים לעצור אותו - ולכן שור לא נותן שיהפכו אותו לעגל זהב.

• הוא ידע גם ידע שאין לא כל בסיס לניהול מלחמות של ממש, לכל היותר יכול היה לנהל סכסוך עבודה וגם באלה כשל.

• כמ"מ ראש הממשלה ידע כמה אחראי הוא התפקיד, מהכירו את עצמו ידע כמה התנהגותו היא בלתי אחראית באופן קיצוני שבקיצונים - ובכל זאת נטל על עצמו את התפקיד.

בשל כל הנושאים האלה ובשל נושאים דומים אחרים, מבקש הציבור מבית המשפט הנכבד כי הנאשם, מר אהוד אולמרט יורחק ל-15 שנה מכל פעילות ציבורית, וזאת מאחר שפעולותיו לעיל נוגדות את סעיף 4 לחוק יסוד המוסר הציבורי.

סעיף מספר 5 לכתב האישום - עונשים מצטברים ולא חופפים - על-פי סעיף 28 לחוק יסוד המוסר הציבורי

בשל חומרת האישומים ובשל במגוון הרב של האישומים, בשל אורך השנים, על העונשים להיות מצטברים כלומר סה"כ הרחקה של 60 שנה מכל פעילות ציבורית.

סעיף מספר 6 לכתב האישום - דיון במעמד צד אחד, בסדר דין מקוצר (ללא הגשת כתב הגנה), ובלי כל צורך באישור היועץ המשפטי לממשלה - על-פי סעיף 72 לחוק יסוד המוסר הציבורי

כאשר התובע הוא הציבור, וכאשר הצטברות הסעיפים היא כזו מסיבית ומקיפה מורה חוק המוסר הציבורי בסעיף 72, על הליך מקוצר, השמעת כתב האישום - החלטה מיידית על העונש וביצועו, הכול בהליך בזק, למען הנגע לא יתפשט חס וחלילה.

מעולם לא ביקש הציבור הפעלת סעיף זה, אך הגיעו מים עד רפש, אנו זקוקים לבית משפט שדה, אשר יביט על הנתונים שאינם שנויים במחלוקת המופיעים בכתב באישום, בית המשפט יעשה זאת בראי חוק יסוד המוסר, ואז ההחלטות הן אוטומטיות, לא צריך הרבה לחשוב ולשקול.

על החתום:
עם ישראל.