ב-24.7.2008 תקיים ועדת החוקה של הכנסת דיון נוסף בהצעת חוק ההתיישנות [התשס"ח -2008]. על אף מחאות קשות, שהושמעו ביחס להצעת חוק זו, המטיבה עם בעלי ההון והמזיקים הגדולים, על חשבון האזרח הרגיל, נחוש יו"ר ועדת החוקה, חבר מפלגת קדימה, לקדם ההצעה לשלב החקיקה הסופי. מדובר ברעידת אדמה משפטית שתקבור תחתיה זכויות של נפגעים רבים. הקשר של הצעת החוק לרעידת האדמה האמיתית הצפויה להתרחש בארצנו אינו רק מטפורי, כפי שיובהר בהמשך.
על עוולותיה הרבות של הצעת החוק נכתב רבות בעבר ודומה שהדברים אינם עושים רושם על נבחרי העם. בדיון קודם של ועדת החוקה, בו נכחתי, נכחו שני חברי כנסת ויו"ר הוועדה בכללם. גם אופיר פינס הציץ לחמש דקות ונעלם. לעומת זאת הייתה נוכחות בולטת של נציגי משרד המשפטים, לשכת עורכי הדין וכמובן פרופ' ישראל גלעד שהנו בין אבותיה הרעיוניים של ההצעה. בניגוד לחברי הכנסת, הגורמים המקצועיים מבינים היטב במה מדובר ועל מה מתחולל המאבק. למי שאינו מצוי בסבך המשפטי של סוגיית ההתיישנות אדגים את השלכותיה של ההצעה בדוגמאות קונקרטיות.
פגיעה בשכבות החלשות
לפני מספר שנים באה למשרדי בחורה בת 22 כדי לברר זכאות להגשת תביעה עקב העובדה שהיא סובלת משיתוק יד ימין עקב "כליאת כתפיים" במהלך לידתה. הבחורה נולדה למשפחה דלת אמצעים והשכלה וממילא ברור שהוריה לא היו מעלים בדעתם לחשוד שמא הנזק שנגרם לילדה בלידתה נגרם עקב התרשלות בתי החולים.
לאחר בירור נסיבות לידתה הוברר כי במקרה זה התקיימו כל גורמי הסיכון הידועים והמקובלים להתרחשות סיבוך מסוג זה בלידה וחובה הייתה על בית החולים ליילד אותה בניתוח קיסרי. הרשלנות הייתה במקרה זה ברורה כל כך עד שמשרד הבריאות לא טרח להכחישה והתפשר בסכום נכבד על-מנת שתביעתה לא תתברר בבית המשפט.
לא הייתי מזכיר דוגמא זו אלמלא היה ברור לי כי הנכה לעולם לא הייתה זוכה לפיצוי, המגיע לה בדין, לו הייתה נוהגת תקופת ההתיישנות המוצעת היום. על-פי הצעת החוק המוצעת תביעתה הייתה מתיישנת בהגיעה לגיל עשר, מועד בו לא היא בשל גילה הצעיר ובוודאי שלא הוריה קשי היום וחסרי ההשכלה, היו מודעים לכך שנכותה נגרמה עקב רשלנות בית החולים. זו הסיבה לכך שהמוסדות הרפואיים ומשרד הבריאות מפעילים את כל השפעתם לקידום החקיקה הפוגעת בזכויות החולים.
הצעת חוק המקצרת את תקופת ההתיישנות תמיד פועלת לטובת השכבות החזקות הנהנות מייעוץ משפטי זמין ואשר מודעות לצורך לברר זכויות משפטיות. ברור שלו היו הוריה של הנפגעת שנגרמה לה נכות בלידתה תושבי רמת השרון או הרצליה פיתוח הם היו מודעים היטב לאפשרויות התביעה. חלקים אחרים באוכלוסיה מודעים הרבה פחות לזכויותיהם המשפטיות.
דוגמא נוספת הקרובה אלי עקב היותי תושב נהרייה ועקב עיסוקי. ב-14.7.2008 קיימה ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת דיון במפגעי האסבסט בעיר ובגליל המערבי. משרד הבריאות הואיל להודות כי באופן יחסי מתים בנהרייה ממחלות סרטן הקשורות לאסבסט פי עשרה יותר מאשר בכלל האוכלוסיה. כמי שמייצג נפגעי חשיפה אסבסט אני יודע כי כיום אנו מגלים יותר ויותר מקרי מחלה, לא רק של עובדים, אלא גם של חולים שרק התגוררו בסמוך למפגעי אסבסט. יצוין כי רבים שנחשפו לאסבסט לפני עשרות שנים כבר אינם מתגוררים באזור ועל כן הנתונים חמורים ממה שהוצג.
הנתונים הללו אינם חדשים למי שמתעניין וחקר את הנושא. ידוע כי מחלות סרטן הנגרמות עקב חשיפה לאסבסט פורצות גם לאחר ארבעים שנים ויותר מעת החשיפה וכיום מתגלים בני חמישים החולים במחלות עקב חשיפתם לאסבסט בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת. בשנים הבאות יחלו רבים במחלות ממאירות, רק מפני שמפעל האסבסט הפך את אזור צפון נהרייה והגליל המערבי למזבלת אסבסט גדולה.
אף על-פי כן, הצעת חוק ההתיישנות מציעה לקבוע כי בחלוף תקופת תקרה של 25 שנים מיום המעשה [בדוגמא כאן-גרימת החשיפה לאסבסט] תתיישן תביעת החולה, אפילו לא עברה תקופת ההתיישנות ואפילו החולה טרם חלה כלל במחלה. בכך מוענקת חסינות מוחלטת למפעלים מזהמים, אשר ידעו כי יהיו מעשיהם מסוכנים ככול שיהיו, לאחר 25 שנה שוב לא ניתן יהיה לתבוע אותם. הצעת החוק שווה הרבה מאוד כסף לאותם מפעלים ולבעלי ההון המחזיקים בהם.
התיישנות היא אסון
לא רק מפני תחלואת אסבסט עתידית עלינו לחשוש. המומחים מספרים לנו כי בעתיד, הקרוב או הרחוק, צפויה רעידת אדמה חזקה שתגרום להתמוטטות מבנים. אלו מאיתנו שרכשו בתים ב20-30- השנים האחרונות מקווים שהקבלן עמד בהחייבויותיו ובנה בהתאם לתקנים המחייבים. העובדות יתגלו רק כאשר תתרחש רעידת האדמה. אם הרעידה תתרחש לאחר שחלפו 25 שנים מהבנייה יכולים הקבלן וחברת הביטוח שלו להיות שקטים ושלווים. גם אם יתמוטטו הבניינים שנבנו כמגדל קלפים, עקב בנייה בניגוד לתקנים, על-פי ההצעה המוצעת [סעיף 21 להצעה] לא ניתן יהיה להגיש תביעה נגדם.
לכל מי שעיניו בראשו ברור את מי נועדה הצעת חוק ההתיישנות לשרת ובמי היא נועדה לפגוע. אף על-פי כן לא ראינו עדיין כל התגייסות של חברי הכנסת על-מנת לגרום להורדת הצעת החוק הרעה הזו מעל סדר היום. יו"ר הוועדה, כאילו אין נושאי חקיקה בוערים הרבה יותר,עושה ככול שביכולתו לקדם הצעת חוק זו ואין מי שמוחה על כך בציבור.
ייתכן שבאמת אין הציבור יכול לצפות מחברי הכנסת שיגנו על זכויותיו. בפעם האחרונה שחברי הכנסת "ניסו לעזור" לציבור בנושא עמלות הבנקים, התוצאה הסופית הייתה שרובנו צפוי לשלם עמלות גבוהות יותר. אף על-פי כן אם לא נמחה נגד יוזמת החקיקה בנושא ההתיישנות יצליחו שוב עשירי הארץ, בעזרתה האדיבה של כנסת ישראל, לגלגל לקופתם מאות מיליונים ויותר באמצעות תביעות שייחסכו מהם על נזקים שגרמו. איזו ארץ נהדרת יש לנו!
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
