למשול או לשרוד

יוסי אחימאיר התלונן לאחרונה בקובץ מאמרים שפרסם על יצחק שמיר, שראש הממשלה בעל הקדנציה הארוכה ביותר אחרי בן-גוריון, נשכח. שלא כתבו על כהונתו בת רבע דור אף לא ביוגרפיה אחת. זולת אוטוביוגרפיה נשכחת שפרסם על עצמו. מה אולמרט צריך ללמוד מזה? שצריך למשול, לא לשרוד. שלא חשוב כמה זמן אתה דבוק לכסא עור הצבי, חשוב מה אתה עושה.

זהר-תל-צור-בלכר, הוכיחו בשלושה ימים שמהעדות של טלנסקי אפשר לכתוב מהדורה חדשה ל"ילקוט הכזבים". מזה לא יהיה גיליון אישום. ואם מסר וזקן נראים אותו דבר, ואין סיבה להניח ולהאמין שלא, מזוז ולדור יצטרכו לתת הסברים. לא יותר. כי פרקליטים אף פעם לא הולכים הביתה או נותנים דין וחשבון על שיקול דעת פגום. אבל מנהיגים כן. לכן אולמרט סיים. במרחק נגיעה, עוד כמה עשרות חתימות, עוד שטיק ועוד טריק - ויהיו פריימריז בקדימה אליהם לא יגיש מועמדותו. באמצע ספטמבר, אולי אוקטובר, יהיה פה יו"ר קדימה חדש ואולמרט יהיה מי שהיה.

לכן, דקה לפני, טלנסקי הוא האקזיט של אולמרט. אם יפסיק להקשיב לדורשי שרידותו התלויים בו, יכנס את העיתונאים לכשיסיים טלנסקי לכזב, ויפרט את כתב הגנתו. גם דן מרגלית צריך להיות מוזמן. יסביר למה לקח ומה ולמה זה היה מותר לדעתו. כאילו מישהו באמת מאמין שהוא הפוליטיקאי שהמציא מעטפות. ועוד יתברר שלא. ואף שלא היה המבריק מכולם. ואחר כך ישלים את תקופת ממשלו.

יתאם נא עם בוש את פסגת קמפ-דיוויד 3, ויהפוך כל אבן לסיכום נייר משותף ביננו לפלשתינים, שיהפוך להחלטה חדשה של מועצת הביטחון, במקום 242 ו-338. אבי גיל נשבע לכל מי שרוצה לשמוע שנייר היסטורי בין הפלשתינים לאולמרט הוא ממש כאן. ואם אולמרט יחזור עם נייר כזה, דומה כשקף לוויתורי ברק בקמפ-דיוויד 2, נראה מי יעז לקפוץ ראש לבריכה ריקה ומי יצביע בממשלה נגד ומי יצעק שזה לא לגיטימי כשהכנסת תאשר זאת ברוב סוחף.

בין לבין, יעביר את התקציב בממשלה, כדי שהבא או הבאה אחריו לא ימכרו את המדינה בתקציב 2009, מייד כשייבחרו, בנזיד שס. ואחרון, אולי ראשון, יאיץ וייסכם את המו"מ להשבת שליט, במחיר כואב וקשה, אבל כזה שיחזירו כשהוא עדיין על רגליו. כי עם כל הכבוד לדגן ולדיסקין, ולפני שהם מגלגלים עיניים על המחיר המופקע, ראוי היה שיאתרו את המנהרה שבה שליט מוחבא.

ובאוקטובר, יעביר את המקל לבא או הבאה אחריו. שני קברים בחלקת גדולי האומה כבר יש לו, כעת יהיו גם ביוגרפיות ומורשת. ולראשונה, גם יהנה קצת. מאהדה ציבורית ועיתונאית ומגעגועים ומכסף. כי כמו שאהוד ברק סיפר מנסיונו לרביב דרוקר, ראש ממשלה לשעבר זה מקצוע מפרנס מאוד.