בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מה משותף לאוּמַן, פארק הירקון ומעמד הקהל בסוכות?
|
חשיבות רבה נודעת גם ל'מעמד' של חולין... "כי ממנו ניקח לעבוד את ה'", גם אם בדרך ניטמא קצת...
|
ירדה השכינה על אוּמַן [צילום: פורטל "חרדים"]
|
|
|
|
|
|
|
|
"לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם" (ברכות ט, ב) | |
"מדלגין היינו על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל ואפילו לקראת מלכי אומות העולם" (שם יט, ב) | |
|
|
|
|
שאם יזכה יבחין בין אוּמַן לפארק הירקון מעמדות מן העיתונות ביום שישי שקדם לראש השנה: "אמש ירדה השכינה על פארק הירקון... הופעה שמיימית המתרחשת אחת לאלף שנה... רבבות ידים הונפו אל-על בדבקות במפץ מוזיקלי עילאי... נהר התלהבות שטף את הנקהלים שהחסירו פעימה כשזכו לחזות בגיטרה האגדית משיירי ה'ביטלס' הלונדוני". מי שיחטט בתקשורת הכתובה והמשודרת ימצא סופרלטיבים רבים נוספים, מרקיעי שחקים. מן העיתונות ביום שלאחר ראש השנה: "ביומיים שחלפו ירדה השכינה על אוּמַן ומיתחם הציון של רבי נחמן... רבבות לבבות הלמו בעוז בתפילות צקון-לחש ובזעקות בוקעות רקיעים... העולם כמו נפעל מחדש מכוח התדבקותם של רבבות עמך בית ישראל, מכל שדרות הצבו"ר (=צדיקים, בינונים ורשעים), שבאו על אוּמַן לפקוד הצדיק כמובטחת ישועה לכל מי שישתטח על קברו בראש השנה, הוא יומא דהילולא דיליה... זרנוקי טהרה שטפו את זרם המתרפקים על הציון, ותחושת ההיוולדות מחדש פיעמה כבמושתלי-לב". מי שיחטט ימצא תיאורי עומק נוספים, אותנטיים לחלוטין, הנושקים לעולמות עליונים. רבותי וגבירותיי, קוראים נכבדים! בפיסקאות דלעיל אינני מלגלג חלילה אף לא על אחד מן האירועים המתוארים. אדרבה, כמי שדם חסידי זורם בעורקיו, כמי שביקר בעצמו באוּמַן (לא בראש השנה), וכמי שקושר כתרים לעולם החווייתי ול'אתרי סגולה' (=שם ספרי) - חס לי מלפקפק בערכה של הסתופפות בחצרות קודש, למרות ויכוח רבני שצץ סביב העיתוי ועזיבת המשפחה דווקא בראש השנה. ללא ספק, העוצמה הרוחנית נעוצה בסגולתיות של התקהלות בהמון אל נקודת-רום פסגתית, אל נקודת-חום בעלת משקל היסטורי, בלב אחד ובאמונה אחת. ומן החול ניקח לקודש הסתופפות-הצטופפות מעין זו הלא היא פסגת שאיפתנו בחצרות בית ה' ב"זמן שמחתנו", כהכרזת המשנה (סוכה ה, א) "כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו". הרמב"ם (לולב ח, יג) הוסיף הערה עממית, ממש חסידית-התחברותית, שעניינה מתן ביטוי אישי לשמחה העילאית: "והיאך הייתה שמחה זו? החליל מכה ומנגנין בכינור ובנבלים ובמצילתיים, וכל אחד ואחד בכלי שיר שהוא יודע לנגן בו, ומי שיודע בפה בפה. ורוקדין ומספקין ומטפחין ומפזזין ומכרכרין כל אחד ואחד כמו שיודע". ומה ראיתי לצרף למעמדות נשגבים אלו את 'פארק הירקון', ומופע החולין הרהבתני שהתרחש על מדשאותיו? התשובה נמצאת בפיסקה המצוטטת בראש המדור: "לעולם ישתדל אדם לרוץ... שאם יזכה יבחין בין לבין". מעודי לא הבנתי עד תום פשר איחול זה: "שאם יזכה יבחין" (ובעיני, גם המפרשים לא סיברו את אזני). לבי אומר לי כי דבר גדול לימדונו חז"ל, גם כמביני-דבר בחוכמת הנפש; חשיבות רבה נודעת גם ל'מעמד' של חולין, גם להתפעלות מהיכל מלך בשר ודם וגם להתפעמות ממופע אומות העולם. מימרא זו – "שאם יזכה יבחין" – עולה כהד מן הפסוק אשר יפה נדרש במשנת החסידות: "כי ממנו (=מעבודה זרה!) ניקח לעבוד את ה' אלקינו" (שמות י, כו), והכוהנת תלמד מן הפונדקית! עד כדי כך החשיבו חז"ל את ההתלהבות גם מול 'מלכי אומות העולם' (ומלכי המוזיקה בכללם?) עד שהתירו "לדלג על ארונות מתים" (כמצוטט לעיל) ולהיטמא קצת בדרך... אין זו אגדה! ונחתום מסכת זו בפיסקה מתוך ספרו של... הרצל ('אלטנוילנד', עמוד 190, הוצאת בבל. ובקשת מחילה מבררנים המתקשים לעכל איזכור כזה), המתאר את יפעת בית המקדש מפי היהודי הגלותי פרידריך לבנברג המבקר בו בלוויית רעו הירושלמי דוד: "הם ראו בנין חדש, נוצץ ורחב ידים נשען על עמודי שיש שבראשם נורות זהב... כאשר ביטא דוד את המלים 'זה בית המקדש' תקפה את פרידריך התרגשות גדולה... בהיכל הנהדר נשמעו קולות זמרה ונגינת כלי מיתר. הצלילים נגעו בנימי נפשו של פרידריך. המתפללים סביבו נעו ומלמלו את מלות התפילה. במוחו עלו חרוזים יפים מתוך השירה הגרמנית 'מנגינות עבריות' מאת היינריך היינה... המחשבות הללו שהיו רוויות בצלילי המנגינות העבריות, הבהירו לפתע לפרידריך את המשמעות של בית המקדש. בימי קדם, בתקופת מלכות שלמה, בית המקדש המעוטר בזהב היה סמל לעוצמה וגאווה של עם ישראל... את הדבר הנסתר הזה חש בבית המקדש שנבנה מחדש בירושלים. לבו התרחב והתמלא יראה. במקום הזה עומדים בני עמו העתיק של אלקים ששבו לארצם, ונושאים את עיניהם אל הנסתר. הם עומדים כאן כפי שעמדו אבותיהם בימים עברו על הר המוריה...".
|
תאריך:
|
13/10/2008
|
|
|
עודכן:
|
13/10/2008
|
|
הרב ישראל רוזן
|
מה משותף לאוּמַן, פארק הירקון ומעמד הקהל בסוכות?
|
|
כולנו מספרים סיפורים, בין אם לעצמנו בין אם לאנשים שסביבנו. בסיפור טוב יש משהו שמהלך עלינו קסם; תשאלו כל ילד שלא מוכן לישון לפני שמקריאים לו סיפור טוב. כולנו חיים את הסיפור והוא זה שקובע מאין באנו ולאן נרצה ללכת. היהודים תמיד הצטיינו בלספר סיפורים, זה התחיל עם התנ"ך ונמשך עד היום, ויש מי שלקח את זה צעד אחד קדימה ועשה מזה פסטיבל. זוהי השנה החמש עשרה שיוסי אלפי מקיים את פסטיבל מספרי הסיפורים בגבעתיים. "פעם," הוא מספר לי, "הייתי חוטף על כך סטירות. היום משלמים לי על זה".
|
|
|
מטרת מחקר זה לבדוק האם אחת הסיבות להיחלשות המערכת השיתופית במושבים, ובעקבותיה, השינויים בשימושי הקרקע, נבעה בעיקר מכללי שיתוף אחידים. כללים אלו, שהתקבלו בתקופת המשק הרב-ענפי לפני משבר החקלאות, לא התאימו את עצמם למאפייני הייצור והשיווק בתקופת המשק המתמחה. ממצאי המחקר מתבססים על מדגם של 73 משקים בשלושה מושבים ממרכז הארץ, מהעמקים הצפוניים ומהפריפריה הצפונית. הנתונים מצביעים על כך, כי בשני העשורים האחרונים קיימת מגמה של שינוי ענפי, ובעקבותיה שינוי בשימושי הקרקע. השינויים באים לידי ביטוי בגידול יחסי במשקים המתבססים על גידולי שדה, המוגדרים כ"עתירי עבודה", והקטנה יחסית של ענפי רפת החלב וגידול בעלי חיים, המוגדרים כ"עתירי הון". ממצאי המחקר מראים, שעם העלייה בהתמחות קיימת מגמת עלייה ברמות הסיכון בהשוואה למצב לפני משבר החקלאות, בשלושת הענפים השכיחים: רפת חלב, שאר בעלי חיים וגידולי שדה. כמו-כן נמצא קשר בין קיום חוב לסוג הענף ובהתאם לכך לשימוש הקרקע, ובין גובה החוב לעתירות הענף.
|
|
|
בכל הרבדים, כל אלמנט שיש בו משום הרפתקה, סיכון או אי-יציבות, הוא אלמנט מושך שממשיך לסובב את הגלגל האמריקני.
|
|
|
אני נכנס לביתי אחרי תפילה מרוממת של יוה"כ בקיבוץ כפר הנשיא. תפילה שבה אתה רואה את עם ישראל ביופיו. החלום לייצר ישראלי מנוגב מזהותו היהודית פשוט קרס, ודווקא הדור הצעיר בא בהמוניו להתחבר לשורשיו. עוד לא הספקתי לטעום מהמרק המהביל וערן מעכו על הקו. שמעת על הפוגרום שהיה לנו ביום הכיפורים? בירור קצר ואנו מספר חברים יוצאים לדרך לעודד ולחזק את אחינו בעכו.
|
|
|
טוניק, הכוונה ליצחק טוניק מפקד גלי-צה"ל, ו"אנחנו" הכוונה לכל אותם אזרחים שרואים שמאלנים שמבצעים מעשה סדום בדמוקרטיה באמצעות סתימת פיות, וידם קצרה. מגיע לה לדמוקרטיה הישראלית שנבכה עליה. אולי יפתחו שערי שמיים ונזכה למדינה שבה "חופש ביטוי" אין פירושו, החופש לומר את הדבר הנכון.
|
|
|
|