|
|
מתקרבים לימים שלפני ששת הימים. ירושלים
|
|
|
|
|
ירושלים, חמדת לבנו זה אלפי שנים, נראית כעיר אשר הזמן פסח מעליה, ומראה היום כאותה עיר אשר בה ביקרו הצליינים במאה ה 19- והנציחו את עליבותה.
המתמודדים המעטים, אשר איש מהם אינו יכול להיחשד באישיות המתאימה לניהול העיר המסובכת בעולם, יתקשו, גם אם יתגלה בהם כישרון ביצועי נדיר, להחזירה אל ימיה הטובים בעידן טדי קולק.
תושבים חילוניים רבים נטשוה, ואחרים בדרכם למרכז. מספר תושביה הערבים גדל, אך תנאי חייהם אינם משתנים; ומעל לכל אלה מרחפת שאלת השאלות - מה יעלה בגורלה של העיר? בהסכם שלום או בלעדיו.
במידה ויוחלט על אי החזרת העיר המזרחית לפלשתינים, ייוצר בירושלים, תוך פרק זמן לא ארוך, רוב אשר יוכל אם אך יחפוץ בכך, לרוץ לראשות העירייה ואף לזכות בניהולה, שהרי הם בעלי זכות בחירה ובעלי תעודת זהות כחולה. האם גם אז נראה בעיר את בירתנו? האם זו תהיה עילה לפרוץ מלחמה חדשה?
מצד שני, באם יוחלט על החזרת העיר המזרחית לערבים, אין זה מן הנמנע כי תוך זמן קצר, יחלו הטילים בחסות ארגוני החבלה השונים, לעוף לא רק אל עבר העיר המערבית, אלא לכיוון אזור המרכז כולו.
איך מתכוונים קברניטי המדינה להתמודד עם בעיית הבעיות שלנו? לטווח הארוך, נראה יותר ויותר כי אנו מתקרבים לימים אשר לפני מלחמת ששת הימים, עם אותן בעיות ואותן דילמות, אלא שכעת, הדמוגרפיה היא לטובת הערבים, והם אינם אותם ערביים אשר בהם נתקלנו ב-1967; לעומת זאת,א נו איננו יותר הצבא הכל יכול, והפילוג בינינו גדל והולך.
לכל ממשלה אשר תקום, יהיה זה צורך קיומי דוחק להעלות את ירושלים על ראש צרותיהם (קשה לדבר על שמחה במצב זה), ולהתכונן בצורה נאותה לתרחישים העשויים לפקוד אותנו ולזעזע את אמות הסיפים של חיינו כאן.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
