נתניהו, תתאפס. פייגלין אינו הבעיה

מר נתניהו, פייגלין אינו הבעיה שלך וגם אינו הבעיה של הליכוד, אלא של השמאל. אל תיסחף לכיוון שהשמאל מתווה בעזרת התקשורת המוטה ואל תיתן להם להכתיב לך אג'נדה. זהו מרשם לכישלון.

בטווח הקצר על הפרק שלושה מבחנים:
א. האם אתה שוב נלחץ?
ב. האם אתה באמת מנהיג אמין?
ג. האם אתה קורא נכון את סדר העדיפויות הלאומי?

כל תחום מאלה הוא מבחן יסודי לסיכוייך להוביל לנצחון בבחירות, ולנהל את המדינה באורח שונה מזה שניהלו אותה ראשי הממשלה האחרונים – מכשל לכשל. אם תעמוד במבחנים אלה ותנצח בבחירות, לא בטוח שיהיו לך אפילו 100 ימים של חסד (ולא תנצח אם תשגה עכשיו); לכן, אל תבזבז זמן.

המשימות המידיות הן:
א. ליישר את ההדורים בתוך הליכוד. להתאים ציפיות מוצדקות ולא מוצדקות בין "המאוכזבים" מטעם עצמם לתוצאות האמת. הציבור דיבר, זו הכרעתו ועימה יש להמשיך ולהתקדם. אל תחזור על משגה שרון עם משאל המתפקדים. ברח משטיקים, טריקים, מניפולציות ועיסוק בזוטות.

ב. לקבוע את בעלי התפקידים המיועדים לכהן בממשלה עתידית שתקים, למרות שאינך יודע עדיין את תוצאות הבחירות ואינך יודע עם מי תקים קואליציה ובאילו תנאים. הגישה צריכה להיות קביעת מועמד לשר ולסגן שר (הבא אחריו בתור) לכל אחד מהתיקים בממשלה מיועדת, תוך קביעה מראש שהכל טנטטיבי ותלוי בתוצאות בפועל (מספר המנדטים של הליכוד) ובאופיה של הקואליציה (שגם הוא ייגזר מכך). מהלך זה יש להתאים למספר התיקים (משרדים) שאתה מתכוון לכלול בממשלה הבאה. חשוב מאוד כיום לחתור לצמצום מספר התיקים (18-15, לכל היותר).

ג. להתוות את שבעת הנושאים המרכזיים שבהם תטפל ממשלתך, אם תנצח. בחירה נכונה של הנושאים ופרסום נכון שלהם הם החלק הכי חיוני בקמפיין הבחירות - לא לטשטש; לחדד!! זה חלק מהמנהיגות וחלק ממבחן יצירת האמון המחודש והפקת הלקחים מהעבר. אני חוזר: אל תיתן לתקשורת ולשמאל להכתיב לך את האג'נדה, לקבוע את קצב האירועים ולמקד את תשומת הלב בנושאים משניים, ואל תנסה להיות מישהו אחר.

שבעת נושאי המוקד הם:

ביטחון לאומי - אירן, החמאס, חיזבאללה, סוריה, אש"פ שאחרי אבו-מאזן והגנת העורף; ואל תשכח גם את ביטחון הפנים.
כלכלה - לחימה באבטלה כבר עכשיו, הגנה על החסכונות והפנסיות, חידוש הצמיחה, המשך השינויים המבניים, לחימה בביורוקרטיה, תיקון עיוותים בחלוקת העושר הלאומי (דחוף!).
חינוך – תוכנית-אב רב שנתית (10-12 שנים) "ברמת חוק יסוד", לשיפור מערכת החינוך בישראל, העלאת רמת המורים ותנאי העסקתם.
תשתיות - דרכים, רכבת, אנרגיה, מים, מפעלים לאומיים, שת"פים בינלאומיים.
רווחה - נכים, קשישים, חולים כרוניים, מחלות תורשתיות, מוגבלי תעסוקה, סל התרופות – הכל עם קורטוב של חמלה.
פיזור האוכלוסיה - תוכנית אמת להנעת אוכלוסין לפריפריה: גליל, נגב, איו"ש - באזורים החיוניים לביטחון ישראל - רשות לאומית עם שיניים לביצוע תוכנית זו בראשות סגן ראש ממשלה והתחת החסמים בחוקים קיימים.
דמוגרפיה – עידוד עליית יהודים וחזרת יורדים, צמצום היקף העובדים הזרים, הוצאת מהגרים לא חוקיים מכל הסוגים, עידוד הגירה מרצון של לא יהודים.


לכך יש להוסיף שתי פעילויות שוטפות אך דחופות וחשובות ביותר:
א. תוכנית דו-שנתית להכנת חוקה ותהליך אשרורה, ובכלל זה משאל-עם לקביעת העקרונות לגבולות היעד של מדינת ישראל, (לא התקשורת תקבע זאת, ואפילו לא השמאל. כל העם, ובראש וראשונה הציבור היהודי).
ב. תיחום ברור של סמכויות בתי המשפט ותהליכי בחירת שופטים.

כל התהליכים והתוכניות הנ"ל קשורים זה בזה וצריכים להיות ניזונים ומונחים מנקודת מבט משלבת אחת. תפקידו העיקרי של ראש הממשלה במארג הוא לספק את נקודת המבט המשלבת, וליזום ולהנהיג את המהלכים כולם ובכלל זה מינוי המובילים בכל אחד ואחד מהם.

צא לדרך ובהצלחה; (ואם לאו, נתראה בקרוב בבחירות חדשות).