ככל שאתה מנסה להתחקות אחר מהלכיו של החמאס אתה מתקשה להבין את ההיגיון המדריך אותו.
האם החמאס באמת סבר שאחיזתו בגלעד שליט תשמש עבורו שטר ביטחון בלתי מוגבל ותקנה לו חופש פעולה ללא סוף?
האם החמאס לא הבין שקשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, להיות בעת ובעונה אחת גם מימסד שלטוני וגם גוף טרוריסטי גלוי? (ובהקשר זה, ההבדל בין החמאס והחיזבאללה ברור: החיזבאללה הוא אכן גוף טרוריסטי אבל, להבדיל מהחמאס, הוא אינו גוף שלטוני מימסדי).
הייתכן שהחמאס לא ראה בעיני רוחו את ההרס והחורבן שיבואו עליו כמימסד שלטוני - למקרה שימתח את החבל יתר על המידה?
ואם בגוף טרוריסטי עסקינן - מן הדין לתת את הדעת על התסריט הבא:
ברור לכל, שפצצה טועה אם תיפול, חלילה, על ריכוז גדול של אזרחים או ילדים בעזה תגרום לתפנית חדה בתמונת המערכה, ותפעיל על ישראל לחץ בינלאומי כבד - עד כדי אפשרות שישראל תיאלץ להפסיק, קודם הזמן, את אשר החלה בו.
החמאס או מי מבכיריו, שחיי אדם - גם אם הם ערבים - אינם עבורו ערך עליון במיוחד (עיין למשל: פיגועי התאבדות), עלול להתפתות למעשה פרובוקציה ולבצע בעזה פיגוע רב נפגעים - במטרה שישראל תוחשד במעשה, ובתקווה להיחלץ כך מהמצוקה שבה הוא, החמאס, נתון עתה.
יש לקוות שהאחראים על ההסברה בישראל נערכו מבעוד מועד לתת מענה מהיר לתרחיש מבעית שכזה.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
