הבושה והחוצפה

אז ארי שמאי ועמנואל רוזן (את יאיר לפיד נעזוב, הוא רק מילא תפקיד שולי בפארסה הזאת) שימו לב: העם לא טיפש, ברובו, והשאלות הקשות נותרו בעינן. אחת מהן נוגעת דווקא לך, עמנואל רוזן. איך זה שאתה, המחזיק עצמך כעיתונאי רציני, חד הבחנה, המצליף ללא רחם - לפעמים גם ללא סיבה מספקת - בכל מי שזז, פתאום הפכת לסומא, נטול חושים עיתונאיים. לא ראית, לא שמעת, לא הבנת מה קרה ולא שידרת כלום חוץ מדברי האפולוגטיקה, הפתטיים, התפורים בחוטים גסים מדי, של ארי שמאי?! ואל תיתמם לנו עם התירוץ שהיה חשוב להביא את גרסתו של ארי שמאי. גם כשמביאים גרסה אפשר וצריך לעמת אותה עם העובדות הסותרות, הזועקות.

ארי שמאי, השחצן, עם הפה הגדול, החוצפה והבוטות, אתה שיש לך משהו רע לומר על כל דבר (שאינו אתה) ושהטלוויזיה, הרדיו והעיתונים הם שדה המחיה שלך, ברור שאתה מכיר את הפתגם: "מי שגר בבית מזכוכית שלא ישליך אבנים", אבל האישיות המסוערת ורבת הפנים שלך גברה עליך. השלכת אבנים ועכשיו הזכוכיות המנופצות מכסות אותך, והן דוקרות, הוי כמה שהן דוקרות.

אז אל תלינו אתה והספונסרים שלך מערוץ 2 על "מה התקשורת עשתה לארי שמאי, איזה עוול חמור היא גרמה לו". לא חביבי, אין לך על מה לקטר. אתה קורבן של עצמך ושל אורח חייך, העדפותיך והתנהגותך (גם אלה שלא ידועים לציבור), שהביאו אותך לפתחה של המשטרה, על מגש של כסף. אתה עצמך חלק מהתקשורת ומנורמות ההתנהלות שלה. אתה חי, פורח, בועט, מעליב ונהנה בביצה שלה כבר הרבה שנים.

מי כמוך יודע שהמשטרה, התקשורת ובית המשפט עוד טיפלו בך בכפפות של משי ובמשוא פנים. אתה "אישיות ציבורית" כהגדרתה בחוק ובתקנון האתיקה של אגודת העיתונאים. לא הייתה שום סיבה בעולם לאסור על פרסום שמך מהרגע שנעצרת, ובוודאי לאחר שהובאת לבית משפט. ובכל זאת, במשך ימים רבים שמך לא הותר לפרסום. למה?!

הסכמת לפרסם את שמך רק אחרי שהתברר לך שאתה לא חשוד בעבירה פלילית של קיום יחסי מין עם קטין, ואתה מפמפם לנו בראש שאתה לא פדופיל ו"בסך-הכל" יש נגדך ראיות לעבירות סמים קלות. טכנית, זה כנראה נכון. אבל למה שנקנה את מה שאתה מנסה להפיק מזה תוך זריית חול בעינינו. מה קרה, עו"ד שמאי, אתה לא יודע כעורך דין, (מה שכולנו יודעים) שיש הרבה פעמים שאנשים עוברים עבירות (או, נלך לקראתך, מבצעים מעשים לא יפים ולא הגונים) ואין מספיק ראיות משפטיות נגדם כדי להעמידם לדין, או למרבה המזל - יש נסיבות טכניות שבהן אי אפשר להעמיד אנשים שסרחו, לדין. למשל, כי הקטין שאיתו קיימו יחסים הוא בן 16 ויום ואז מבחינת סעיף החוק הספציפי הוא אינו נחשב קטין.

אז הנה העובדות, שאינן שנויות במחלוקת בסיפור שלך, ארי שמאי, שאתה ועמנואל רוזן מנסים להשכיח מהציבור. זה, כמובן, הופך את טענותיך כלפי המשטרה ושאר הגורמים לבלתי רלוונטיות ומגוחכות.

המשטרה חקרה פרשה של אונס וניצול מיני של קטין בן 13 על-ידי חבורה של אנשים, פדופילים, שחלקם אתה מכיר. אחד החשודים הוא בעל דירה, מכר שלך. המשטרה פשטה על הדירה שלו, כדי לעצור אותו, במקביל למעצר שאר החשודים בפדופיליה. אבל, למרבה הפליאה, בדירה הזאת בשעה המוזרה של 5:00 בבוקר מצאו אותך השוטרים ביחידות עם נער כבן 17 ועם סמים, כשאתה, על-פי עדותך, "מסטול". אין ספק, הנער בן ה-17 הוא לא חבר שלך מהתיכון, לא הייתם יחד בתנועת נוער ולא עשיתם טירונות ביחד. התחמקת, אפילו לא באלגנטיות, מלהסביר את הסיטואציה התמוהה.

אולי ההסבר מצוי בקטע מתוך הכתבה בידיעות אחרונות ביום שישי (30.1.09), שבה נכתב: "גורמים המקורבים לחקירה מוסרים כי מחומר החקירה עולה שהתקיימו בין שמאי לנער יחסים אינטימיים בהסכמה. לא מדובר בעבירה פלילית, כיוון שנער בן 17 אינו נחשב קטין. שמאי סירב להתייחס לשאלה בנושא". אכן נחלצת מחשד ומאישום פלילי בעור שיניך.

בימיך הטובים, ארי שמאי, אם זה היה קורה למישהו אחר, אני בטוח שהיינו מוצאים אותך אומר, או כותב בשלל הבימות התקשורתיות שלך: "מדובר במקרה חמור של אישיות ציבורית מוכרת שנתפסה בדירתו של חשוד בפדופיליה, כשהיא ביחידות עם נער בן 17 ועם סמים. האומנם זה מקרה של קניית סקס תמורת סמים?" בטוח שלא היית יכול להתאפק.

אז ארי שמאי, עזוב אותנו מסיפורי הסבתא, ואולי תשקול הרמת מסך ותטפל בעצמך. ואתה, עמנואל רוזן, אל תהלך עלינו אימים, עם אמירה כמו שאמרת בסגיר של כתבת מצג השווא על ארי שמאי: "זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו". לא ידידי, זה לא יכול לקרות לכל אחד מאיתנו, אפילו לא לך. זה יכול לקרות רק לארי שמאי ולאנשים שחיים ומתנהלים בנסיבות ההזויות שלו.