אהרן ברק סוגר חשבון עם ציפי לבני

גילוי נאות: כפי שציינתי ברשימה קודמת אחזור ואציין גם כאן: כי אני סבור שציפי לבני אינה מתאימה לתפקיד ראש הממשלה וכבר כתבתי על-כך לא פעם בעבר.

ולעניין עצמו:

בפרומו טלוויזיוני שהובא בליל שבת לקראת שידור התוכנית "מועצת החכמים", נראים אלדד יניב וארי שביט מתקוטטים זה עם זה בעניין מאמרו האחרון של ארי שביט על ציפי לבני.

במהלך חילופי הדברים מטיח אלדד יניב לעברו של ארי שביט ואומר, שאחד מהאנשים שהעידו באזניו, באוזני ארי שביט, אודות ציפי לבני היה נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק. ארי שביט מגיב לעניין זה ואומר ש"אני לא יודע על מה אתה מדבר".

אלא שקריינית החדשות מוסיפה מיד תגובה משלה ומספרת שערוץ 10 פנה אל אהרן ברק וביקש תגובתו, והלה השיב שהוא לא מוכן להתייחס.

האם אהרן ברק היה משיב כפי שהשיב אלמלא היה הוא באמת אחד האנשים שארי שביט שוחח עמהם בעניין ציפי לבני? סביר להניח שלא. סביר להניח שאלמלא היה לו כל קשר לעניין, הוא, ברק, היה מכחיש הדבר מכל-וכל. שהרי למה להגיב באופן מתחמק ולמשוך לעברו חשדות ואי-נעימות - אם הוא בכלל אינו קשור לעניין?

כיצד הגיעו הדברים לידיעת אלדד יניב? לא ממש חשוב, אבל אחת האפשרויות היא שארי שביט כנראה שלא עמד בלחץ התקשורתי עליו בעקבות פרסום מאמרו על ציפי לבני - עד שפלט היכן שהוא שאהרן ברק הוא אחד ממקורותיו.

ואיך מרגיש אהרן ברק נוכח קריעת המסכה מעל פניו? כמו שמרגיש כל מקור חשאי של עיתונאי שנחשף שלא בטובתו ונשרף מבלי שרצה בכך.

"אחד האישים המוערכים ביותר במדינה מגדיר אותה (את ציפי לבני) כדעתנית ושיטחית" - כותב ארי שביט במאמרו, ואנחנו מנחשים עכשיו שהאיש המוערך הזה הוא אהרן ברק.

ונשאלת השאלה האם "אחד האישים המוערכים ביותר במדינה" ראוי שיתראיין לתקשורת כשפניו מרוטשות.

האם נסיך האור המחטא ואביר הצדק הקוסמי סבור, שהוגן הדבר להסגיר לתקשורת את דעותיו אודות הזולת - מבלי להזדהות בראש מורם?

האם ראוי הדבר שנשיא בית המשפט העליון ישליך על זולתו אבנים מתוך החושך?

ולא שכחנו: לאהרן ברק יש בטן מלאה על ציפי לבני מתקופת היותה שרת המשפטים - עת שסירבה במשך ימים רבים לכנס את הוועדה למינוי שופטים, וזאת בשל סירובו של ברק לבחור את פרופ' רות גביזון כשופטת בבית המשפט העליון.

הנה-כי-כן, הבטן המלאה והבלתי מזוהה - מתרוקנת לה בחדוות הקלה ובקול תרועה רמה על מפתנה של ציפי לבני.

כי גם זו דרך לפרסם פסק דין.