פתאום החיסכון ורוד

שנת 2008 הייתה שנה שחורה עבור החוסכים והמשקיעים באפיקים ארוכי הטווח. קופות הגמל, קרנות הפנסיה, קרנות השתלמות, תיקי השקעות סולידיים, קרנות הנאמנות וכל מה שמריח חיסכון ארוך טווח היה צבוע אדום בסיומה של שנה קשה בשווקים הפיננסים. לחוסכים ולמשקיעים לא סיפרו על המהפכה בתחום הפיננסי תחת השרביט של ועדת בכר. נכון, כתבו בעיתונים ודיברו בחדשות, אבל כמה באמת התעמקו ב"מהפכה" הפיננסית של ועדת בכר?!

ככל שחלפו השעות, הימים והחודשים, ובאה לסיומה שנה, גילו החוסכים והמשקיעים שהתרנגולת שפעם הטילה ביצי זהב, כאשר השווקים הפיננסים רשמו רק עליות, לא רק שאינה מטילה ביצים-היא פשוט עברה לעולם שכולו טוב והכספים יחד איתה. נכון שהשקעות וחיסכון לתקופה ארוכה אינם נמדדים בתקופה בת שנה ואסור למדוד זאת על תקופה של 12 חודשים, אולם כאשר רווחים שנצברו במשך שנים נעלמים בשנה אחת, או חמור מכך - קרן החיסכון או ההשקעה נפגע - פה כבר צריך להרים גבה - היכן היו אנשי המקצוע בכל התקופה?! האם לתוצאה כזאת התכוון מר בכר והוועדה שעמד בראשה?

ופתאום, כבדרך הטבע, נגמרה לה שנה והחלה שנה חדשה. המדדים בבורסה נצבעו ירוק (סימן של עליות במחירי ניירות ערך) וכל מכשירי ההשקעה לטוווח ארוך רשמו תשואות מרשימות. פתאום כולם מקצוענים ויודעים להצביע על השינויים הרצויים ורק דבר אחד פשוט שוכחים להסביר.

חשבון פשוט לדוגמא... עמית שהפסיד 30% מכספו צריך עליות של יותר מ-42% על-מנת לתקן את הפסדיו. וזה עוד לפני שדיברנו על דמי ניהול, דמי גבייה, עמלות חשבון ועמלות שורה.

אנא סילחו לי על החריזה אבל חלק מניהול החיסכון וההשקעה לטווח ארוך הפך במקרים מסויימים לבדיחה.

שנת 2009, ייתכן שתהיה לא פחות מפחידה במובן הפיננסי משנת 2008 ועל ציבור החוסכים וציבור המשקיעים להבין איך מתנהל הפרק הפיננסי בחייהם, אחרת ייתכן שההפסדים לא יעצרו בחודש אחד של עליות בבורסה המקומית שהעבירו את אפיקי החיסכון ארוך הטווח לצבע הירוק.