לאחרונה פרסמה רשות המסים קובץ החלטות המיסוי (פרה-רולינג) חדש, הכולל החלטות מיסוי עקרוניות שניתנו בשנת 2007 (ללא פרטים מזהים).
בקובץ 19 החלטות מיסוי בתחום מיסוי המקרקעין, תחום המהווה חלק נכבד מכלל החלטות המיסוי. הנושאים העיקריים בהן עסק הקובץ הינם איחוד וחלוקה, השפעות מס בפירוק חברות, הזכאות לנכות הוצאות, סיווג כאיגוד מקרקעין, דירות מגורים, חלוקת נכסים אגב גירושין ובין יורשים ומספר נושאים נוספים. נסקור להלן חלק מן ההחלטות.
פורסמה החלטת מיסוי ראשונה בעניין קרן להשקעות במקרקעין (ריט). נקבע כי רכישת מקרקעין מהיזמים בתמורה להקצאת מניות ואף בתמורה לנשיאה בהתחייבויות המעביר תקים מס רכישה מופחת של 0.5%, ורק רכישות במזומן של נכסים תהיה חייבת במס רכישה בשיעור מלא (5%). החידוש בהחלטה הינו שגם הנשיאה בהתחייבויות המעביר מזכה במס הרכישה המופחת, ויש בכך כדי לסייע בהסרת חסמים להקמת ריטים.
החלטת מיסוי מעניינת אחרת עסקה בחברה שבה שני בעלי מניות בחלקים שווים, אשר עקב סכסוך ביניהם הגיעו למצב בו החברה אינה יכולה לתפקד. על מנת לאפשר את פירוק השיתוף הוצע לרשות המיסים מתווה שבו יתחיל פירוק של החברה, אחד מבעלי המניות יקבל מקרקעין כדי חלקו אגב הפירוק בפטור ממס, ולאחר מכן ייעצר הליך הפירוק (כלומר יישאר בה בעל מניות אחד בלבד), ותיעשה חלוקת נכסים בעין ללא תמורה לפי סעיף 67 לחוק בין החברה לבעל המניות שיצא. רשות המיסים לא הסכימה להעניק פטור ממס על ההעברה ללא תמורה לבעל המניות היוצא (מאחר שהעברה אגב פירוק פטורה אם חולקו המקרקעין לכל בעלי המניות לפי שיעורי החזקתם). עם זאת לא נטענו טענות מפורשות כנגד הרעיון של פירוק זמני. לפיכך, ייתכן שלא נשללה האפשרות שבנסיבות מסויימות יאושר מהלך של פירוק, העברת חלק מהמקרקעין לכל בעלי המניות (לפי סעיף 71 לחוק) ולאחר מכן הפסקת הפירוק.
החלטה אחרת עסקה בבני זוג שהתגרשו ובהסכם הגירושין שנערך 10 שנים לפני הפנייה ובוצע בפועל, נקבע כי הזכויות בדירת בני הזוג תחולקנה שווה בשווה. בני הזוג ביקשו במועד מאוחר כאמור להעביר את הדירה לבעל תוך התחייבות שלו להעביר סכומי כסף לגרושה ולילדים וביקשו אישור כי ההעברה זו תוכר כהעברה אגב גירושין ועל כן אינה חייבת במס. רשות המיסים נעתרה לבקשה זו על אף חלוף הזמן ובתנאי שבית המשפט לענייני משפחה יאשר את המתווה כחלק מהסכם הגירושין.
בהחלטה נוספת נדונה השאלה האם הוצאות ביטול עסקה אחת יוכרו כהוצאות מותרות בניכוי לפי חוק מיסוי מקרקעין במסגרת מכירה מאוחרת. באותו נושא התנהלו הליכים משפטיים בין המוכר לבין חברת ביטוח שמימנה לרוכש את הרכישה. הרוכש לא עמד בתשלומים וחב' הביטוח תבעה מהמוכר את השבת הסכומים. נקבע כי ההוצאות משפטיות לביטול העסקה יוכרו בניכוי. לעומת זאת הוצאות המימון (הפרשי הצמדה וריבית ששולמו מעבר להשבה) לא יוכרו בניכוי מאחר שאינם הוצ' מימון לרכישת נכס או השבחתו. ההכרה בהוצאות המשפטיות פועלת בהתאם לרוחו של סעיף 39 מאז פס"ד בעניין מ.ל השקעות ותיקון 55 לחוק, והופכת למעשה את הילכת תישבי שניתנה לפני כעשור. עם זאת לטעמנו היה מקום להרחיבה גם להוצאות המימון.
בשבוע הבא נסקור החלטות מיסוי שניתנו בתחומים נוספים.
