בלבלה

חייזר המזדמן באופן פתאומי לארץ הקודש, ודאי היה נכנס לטראומה אינטלקטואלית. רצף האירועים כה מהיר וכה גדוש עד כדי שבן אנוש רגיל אינו מסוגל להבין מי נגד מי ואיך בכל זאת המדינה איך שהוא מתנהלת. בלבלה אמיתית.


אסותא לממשלה

הממשלה החדשה, שיש בה שרים וסגני שרים לפעוטים שבנושאים לעומת בריאות הציבור, לא הצליחה עדיין למנות שר בריאות במשרה מלאה. ככל הנראה יש צורך בצירופו של עוד שר וסגן שר למשרד הבריאות ואין מי שירים את הכפפה. בין 38 השרים וסגני השרים עדיין אף אחד לא חשב שיש צורך בשר בריאות. על-פי הפרסומים יש מתנדב, השר יוסי פלד. בהיותו אדם אמיץ וחייל עטור תהילה, הוא בהחלט מתאים להיות הגלדיאטור שיכנס לזירה שכה זקוקה לגיבורים אשר יצילו אותה מקריסה. משרד הבריאות חיוני לפחות כמו המשרד לאיומים אסטרטגיים, ואם למשרד זה יש שר, ראוי שגם למערכת הבריאות יהיה נציג מובהק ליד שולחן הממשלה. נאחל לכול שרינו, סגני שרינו ולכל עם ישראל בריאות טובה. אולי בכל זאת ראש הממשלה יתעשת וימנה שר בריאות.


תרגיל מבריק או סתם שיגעון גדלות

מינוי של מר ליברמן לשר החוץ יכול להתפרש לכאן ולכאן. אם מר נתניהו תכנן את המהלך, הרי שהוא בהחלט פוליטיקאי ממדרגה ראשונה. אם לחילופין מר ליברמן התעקש משום שיגעון הגדלות שלו להיות שר חוץ, הרי שהוא נפל בדיוק בתוך המלכודת שהוא טמן למר נתניהו.

מעולם לשרי חוץ לא הייתה כל השפעה ממשית על מדיניות החוץ והביטחון של ישראל. הסיבות הן סיבות היסטוריות אך גם מהותיות. אגב, באף מדינה בעולם אין השפעה גורפת לשר חוץ, ולמצער, אפילו עוגמת נפש לא מעטה. מר ליברמן ילמד זאת מהר מאוד.

ראש הממשלה הוא שר חוץ העל, המנהל את מדיניות החוץ לפי מיטב הבנתו, עם שר החוץ או בלעדיו. שום הסדר ממשי, ודאי לא עם ארה"ב ואפילו עם הפלשתינים, לא נקבע מעולם על-ידי שר החוץ אלא על-ידי ראש הממשלה וחברי הקבינט. לכן, מר ליברמן רשאי לומר כל דבר, אך בפועל ראש הממשלה יקבע. באשר לסגנון התבטאותו של מר ליברמן ביומו הראשון במשרד החוץ והתבונה שבה, זו שאלה אחרת לחלוטין. איש איש וסגנונו. בוחריו הרבים ודאי שמחים וזו בהחלט זכותם. ועוד הערה אחת: לא מן הנמנע ששר החוץ ליברמן יצטרך לבקר תכופות יותר במשרד חברו למפלגה, השר לביטחון פנים, מאשר בחו"ל. מצער הוא שעד היום, במשך שנים רבות, שלטונות אכיפת החוק לא מצאו את הזמן להחליט בעניינו של מר ליברמן. כנראה שהמסורת הישראלית תימשך ומר ליברמן, כנראה, יהיה עסוק מאוד בענייניו האישיים וענייני החוץ ידחקו למדרגה תחתונה יותר.


יצא המרצע מהשק

נאום הפתיחה בכנסת החדשה של שר החוץ לשעבר וראש האופוזיציה הנוכחית, הגב' לבני, היה נאום תקיף שבו הטיחה האשמות קשות בראש הממשלה, בשר הביטחון ובמי לא. אין להכחיש שהייתה אמת בהרבה מדבריה, אך איפה החזון, איפה האלטרנטיבה? עיתונאיות כבר הזדרזו לשבח אותה, את ה"חנונית" שהוכיחה בנאומה שהיא "לביאה". מי שמצביע בבחירות לאישה רק משום היותה אישה, חוטא ומחטיא את המטרה. יש לבחון את הרקורד של הח"כית לבני כשרה במשרדים שונים ולא לפי נאום תוקפני זה או אחר. כנראה שאלה אשר שבחו את נאומה ידעו למה עושים זאת.


מחמאות רבותי, מחמאות

מי שצפה בנאומי ראש הממשלה הנכנס וזה שיוצא, במיוחד בבית הנשיא, לא יכול היה שלא לדמוע דמעה. עתה מתברר שלמרות החזות של מלחמת גוג ומגוג פוליטית בין נתניהו, ברק ואולמרט, בעצם המדובר באהבה אין קץ בין השלושה שנשמרה "בארון" שנים רבות. כל מה שאמרו אחד על השני, המילים החריפות והגידופים, שנים על גבי שנים, היו כהבל על פני המים. על תופעות מסוג זה אמרו החכמים שהמרחק בין שנאה לאהבה דק כחוט השערה.