הבעיה היא הבדווים המתונים

בסמה עוואד אל-נבארי, תלמידה בדווית מחוננת בת 16, מהיישוב חורה שבנגב, רצתה להיות שאהידית. "זעקתה של עזה מהדהדת באוזניי", רשמה ביומנה, ונשבעה לנקום. מהתקשורת למדנו, שעם אקדח ניסתה לרצוח חייל, סירבה להניח את הנשק, ונמצא מי מלובשי המדים שהקדים אותה וירה בה למוות.

לכל השמאלנים: אני יודע שכותרת המאמר פרובוקטיבית, ושאסור, אסור, אסור לעשות הכללות. ברור לי שאם אני אומר ש"הבדווים המתונים" הם בעיה - הפירוש הוא, שיש לנו בעיה עם כל הבדווים אזרחי ישראל, כולל אלה המשרתים בצה"ל, חלקם דור שני ושלישי.

כשרוצים לחזק תזה, מקובל להיתלות באילנות גבוהים. אני ברשותכם אתלה בשני ברושים גמדים: הפובליציסט ב. מיכאל, והסופר א.ב. יהושע. שניהם סוכני שלום מדומה, המיוצר מנתונים שדמיונם הקודח מייצר.

ולפני שאני ממשיך תזכורת: בספטמבר 2008, היה מי שהניח מטען צעצוע על מפתנו של שונא המתנחלים פרופסור זאב שטרנהל. המשטרה פתחה בחקירה. עד היום לא שמענו על אף כתב-אישום, לא נעצר אף חשוד, ולמרות זאת היו מי שהרשיעו את ציבור המתנחלים. מבחינתם של ב. מיכאל וא.ב. יהושע מדובר בכל המתנחלים, כולל אלה המוגדרים "מתונים".

תחת הכותרת "בזכות ההכללה" כתב מיכאל: "כן, המתנחלים. כן, החרד"לים. כן, הימין כמעט כולו. כן, הם כולם נושאים באחריות להתנקשות בחיי פרופ' שטרנהל. כולם, בהכללה רבתי" (ידיעות-אחרונות, 10.10.08).

שבועיים קודם, ותחת הכותרת "הבעיה היא המתנחלים המתונים" (מעריב, 26.9.08), שיגר הסופר המתחסד והצבוע א.ב. יהושע מאמר תוכחה שבו הוא מזהיר את כולנו מהסכנה הנשקפת לנו מהמתנחלים. קראתי, זעמתי ושמרתי.

אנא, קיראו את המאמר שכתב יהושע. למעט השמטות קלות (מפאת קוצר היריעה) לא שיניתי ולא תיקנתי אף מילה ממאמרו. כדי להציב מראה מול פרצופו, הכנסתי לסוגריים פרטים מהפרשה הטרייה על המחבלת הבדווית. תחליפו בין מה שכתב, לבין מה שהכנסתי לסוגריים, ותקבלו מאמר שאסור לכתוב.

שימו לב: "זה חמור", כתב יהושע, "זה קשה וצריך לדעת להפנים את האירוע במלוא הרצינות והאחריות. כולנו צריכים להבין שרק בנס ניצל פרופ' זאב שטרנהל (במקום שטרנהל אני אומר "שוטר מג"ב") מהאירוע. אנחנו למדים כל העת שהאלימות של קבוצות קיצוניות בקרב המתנחלים (הבדווים) קיבלה תאוצה בשנה האחרונה, כאשר היסודות המתונים בקרב המתנחלים (הבדווים), שומרי החוק ביניהם, לא עושים שום מאמץ רציני כדי לנטרל את הפעולות הקיצוניות האלה".

והוא ממשיך: "הבעיה במקרה הזה היא לא רק רשויות החוק - אלה עושות, אולי, מאמצים כדי למנוע מעשים מבישים מן הסוג הזה - הבעיה היא יותר אצל המתנחלים (הבדווים) המתונים יחסית החיים בעשרות התנחלויות ("מתחמים" בלתי מוכרים) שבוודאי דוחים את המעשים הללו, אבל לא יוצאים בצורה חריפה וקיצונית נגדם, ולא מוקיעים את אותם קיצוניים מתוך קהלם".

"...אני חושב שהאירוע הזה מלמד שההתרחשויות רק יכולות להחריף, ככל שיתרבו הסימנים של הסדר שלום (השולל זכות-שיבה, ש-) הולך ומתקרב. המעשים האלה נועדו על-מנת לטרפד כל אפשרות להגיע להסדר שלום והקיצוניים (הבדווים) מסמנים אותות אזהרה לכל מי שירצה להתפשר" (על זכות-השיבה).

"כדי למגר תופעות כאלה אנו תלויים בעיקר בעמידה החד-משמעית של מועצת יש"ע ומפלגות הימין (הנהגת הבדווים והמפלגות הערביות), שחייבים להיות תקיפים ביותר בהוקעת האנשים האלה שמתארגנים מתחת לפני השטח, ובאותה עת עליהם להעניק כל סיוע אפשרי למשטרה כדי לגלות אותם מבעוד מועד. המקרה הזה הוא נורה אדומה שנדלקה ולכן על כולנו להבין את הסכנה הממשית העומדת בפני המערכת כולה". עד כאן המאמר של א.ב. יהושע.

גם הבדווים וגם הצמד מיכאל ויהושע יודעים ש- "הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו". במקום לשנוא ציבור שלם, היה עדיף להם להקפיד על ויכוח אידיאולוגי נטול שנאה פנאטית לאחיהם. הפצצה המתקתקת מדברת ערבית. כמובן בלי הכללות...