|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הוועידה האמיתית נגד גזענות תהיה ביום שלישי עת 7,000 איש ואישה יצעדו מאושוויץ לבירקנאו וישחזרו באופן סמלי את "צעדת המוות" הנוראה של היהודים ב-1945
|
|
אהבה לעם במצעד החיים [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
יום ראשון, 19.4.09, נמל התעופה בן-גוריון. טיסת "לוט" לורשה פולין. התור מורכב ברובו מצעירים היוצאים למצעד החיים. כך גם אני. יוצא שוב, אולי בפעם השמינית לאותו אירוע חווייתי ומרגש ששימשתי כדוברו בהתנדבות במשך שנים רבות. אותו מפעל מופלא שיזם אברהם הירשזון. מפעל עם נשמה. מפעל כל כך יהודי. כל כך חשוב. ממש דומה, להבדיל, להגדה של פסח. "והגדת לבנך". מפעל שהוא למעשה מירוץ שליחים. העברת הלפיד של זכרון השואה לבל ייעלם לעולם. גם כאן בנתב"ג אני שוב מודה בלבי להירשזון.
הוועידה האמיתית נגד גזענות
השנה, אני מרגיש כי יש חשיבות מיוחדת למצעד והחלטתי על כן לכתוב מן יומנון שיתעד את שלושת הימים שאשהה בפולין. שלושה ימים בהם אהיה שותף קטן במפגן ענק של מאבק בצביעות בינלאומית.
השבוע עומדת להתקיים ועידת האו"ם נגד גזענות. זו המכונה "דרבן 2". אני מרגיש שהוועידה האמיתית נגד גזענות תהיה ביום שלישי עת 7,000 איש ואישה יצעדו מאושוויץ לבירקנאו וישחזרו באופן סמלי את "צעדת המוות" הנוראה של היהודים ב-1945.
בג'נבה, מקום כינוסה של "דרבן 2", לא יעסקו במאבק בגזענות. לא יחפשו דרכים למנוע חזרת רצח עם - העם היהודי - רק בשל יהדותו. ב"דרבן 2" ישעבדו את סדר היום החשוב והערכי לפוליטיקה אינטרסנטית צרה. חמור מכך, שם אמורה להינתן בימה מרכזית למכחיש השואה מספר אחד בימינו: אחמדניג'אד מטהרן. האיש שמוסיף חטא על פשע ההכחשה וקורא פומבית להשמדת מדינה - ישראל. זה האיש שיזכה, לפי העיתונות, ללחיצת יד של נשיא שוויץ - אותה מדינה שבמשך 60 שנה ויותר התכחשה ודחתה כל ניסיון של משפחות הנספים בשואה לקבל חזרה את חסכונות יקיריהן שהופקדו בבנקים השוויצרים. 60 שנה ולחץ בינלאומי כבד בראשותו של יו"ר הארגון היהודי להשבת רכוש דאז, דר' ישראל זינגר, הביא לכניעתם.
השנה במצעד: גם משתתפים לא-יהודים
במקביל לוועידה לעידוד הגזענות שמארגן האו"ם בג'נבה יתקיים כאמור בבירקנאו המפגש האמיתי של הלוחמים נגד הגזענות, של הנאבקים בהכחשת השואה. טוב עשו מארגני המצעד (דר' שמואל רוזנמן ואהרון טמיר ורבים אחרים) שהחליטו השנה, על-רקע "דרבן 2", לגייס יותר ויותר משתתפים לא-יהודים מבחינת "ידע העולם וילמד". אלפי גויים פולנים, גרמנים ואחרים יעמדו בשערי מחנה ההשמדה באושוויץ לצידם של אלפי בני נוער יהודים מרחבי העולם, תחת השלט מעורר זכרונות האימה "העבודה משחררת" ויצעדו בשקט עם דגלי ישראל את שלושת הקילומטרים המפרידים בין מחנה המוות אושוויץ למחנה המוות המשוכלל עוד יותר (אמירה נוראה בפני עצמה) בירקנאו.
הלכתי אמש לפגוש מקצת מהקבוצות היהודיות: צעירים מברזיל, צעירים מקנדה וקצת צרפתים. מעניין לשמוע אות, את מצוקת היהודים בעולם, את בעיות ההתבוללות הנוראה האופפת אותם, את הקושי להישאר יהודי בעולם בה החילוניות הלא-יהודית היא מתחרה קשה ביותר. לראות את אהבתם לישראל. להתרגש מאהבתם לעמם.
בראותי אותם באתרי זכרון שונים ברחבי ורשה - בבונקר של מורדי הגטו, ליד אנדרטת רפופורט במרכז ורשה יושבים, בדרך חרישים, ממלמלים תפילה או שירה, מתעטפים בדגלי ישראל, חבוקים זה בזו, אינני מצליח להבחין מי הגיע מרוסיה ומי מאמריקה, מי מצרפת ומי מברזיל, מי מפנמה ומי מקנדה.
כולם נראים כל כך דומים. כולם יהודים.
היום אני נוסע לקרקוב, קרוב יותר לאושוויץ. רוב המשתתפים יסיירו במחנות השונים. ועל כך ברשימתי הבאה.
|
| תאריך:
|
20/04/2009
|
|
|
עודכן:
|
20/04/2009
|
|
יורם דורי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
עדי שטרנברג
|
20/04/09 22:57
|
|
|
|
2
|
|
רעות מרוחמה
|
22/04/09 13:34
|
|
הולדתו של "יום הזכרון לשואה ולגבורה" הייתה בחטא. כבר בשנת 46' קבעה הרבנות הראשית לישראל את יום עשרה בטבת כ'יום הקדיש הכללי' לזכר נרצחי השואה. הרבנות קבעה גם, כי מי אשר אינו יודע מתי חל יום הירצחם של קרוביו ייחד לו את היום הזה לאמירת קדיש. אלא שלאחר קום המדינה, קמו שתי ח"כיות מהזרם של 'השומר הצעיר' וקבעו כי יש לייחד יום ל'יום השואה ומרד הגטאות' מתוך התפיסה הצברית שיש להתנער מדמות היהודי ההולך כצאן לטבח ולהעצים את ההתקוממות והמרד. את יום הזיכרון הן רצו לקבוע כזכר ל-19 באפריל 1943, יום פרוץ מרד גטו ורשה. אלא שיום זה חל בערב פסח, ומפני שימי זכרון מציינים בתאריך עברי, נקבע יום הזכרון לתאריך בו חל ה-19 באפריל בשנת 1955 – כ"ז בניסן. ומאז בכל שנה מציינים את יום השואה ביום הזה.
|
|
|
|
|
עננה שחורה וכבדה מאיימת לכסות את שמי המדינה כבר בעתיד הנראה לעין. למרות האביב, המדובר איננו, חלילה, בתחזית קודרת של מזג האוויר, גם לא בתחזית אסטרולוגית פסימית. בסך-הכל יש בה כדי לבשר את בואה של מציאות ריאלית אפלה, המשתקפת היטב במראה כבר בעצם הימים האלה.
|
|
|
|
|
העולם אינו מסוגל לקלוט כיצד זה אישה נעדרת מידות דוגמנית, בלתי אופנתית, "הישנה עם חתול, רווקה, מובטלת, אינה יודעת כיצד לעמוד", המייצגת את ההפך הגמור מכל הבלי החברה המערבית השטחית, יכלה להם לכולם, וכבשה את לבות הציניקנים בשירתה, או נכון יותר לומר, בנשמתה, אשר באה לידי ביטוי בזמרתה.
|
|
|
|
|
הצעת חוק חדשה של שר המשפטים החדש, יעקב נאמן, נועדה להקל על עולי חבר העמים את דרך החתחתים בבואם להתגרש. כידוע, חלק ניכר מעולי חבר העמים אינם נחשבים כיהודים על-פי הפרמטרים הנוקשים של הרבנות, וזאת למרות שחלקם רואים את עצמם כיהודים לכל דבר, וראו את עצמם כך בעודם ברוסיה. היות שחלקם נחשבים כ'לא יהודים', מקום בו יינשא עולה מרוסיה אשר אינו מוכר כיהודי ליהודי (אשר מוכר על-ידי הרבנות כ'יהודי') - ייחשבו נישואין אלו ברבנות כנישואי תערובת.
|
|
|
|
|
באחד בספטמבר 1923 חתם הדירקטוריון של הרייכסטאג-בנק בברלין על שטר שהודפס בערך נקוב של 100,000,000 מארק. הייתה זו תוצאה של רמת הדפסה שטרם נראתה בהיסטוריה המודרנית. גרמניה מצאה ב"הדפסת כסף" את הפתרון לצמצום החוב המצרפי, אשר נאמד במארקים גרמניים. שוויו של הכסף הגיע למימדים מגוחכים: מפורסמת מאד התמונה של תור לקופת כרטיסים של הקרקס הגרמני אליו מגיעים הצופים עם ריבה, עוגות, שמן, ומיני מתיקה המשמשים כתחליף אמצעי-תשלום.
|
|
|
|
|
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
