מה שבא בקלות באותה הקלות ייעלם.

ככה שר בשנות ה-80 שלום חנוך והכוונה הייתה לבורסה לניירות ערך שהעניקה למשקיעים ספוקלציה רווחית ו"בטוחה" שהנעתה בוצעה בידי הבנקים הגדולים במשק - הבנקים הניעו משקיעים בכל דרך אפשרית לרכוש ניירות ערך והבטיחו/ואמרו/וכתבו/והעריכו כי ההשקעה תשתלם לכל משקיע. כיצד יכלו הבנקאים להביא בפני הלקוחות סוגי אימרות/הבטחות שכאלו? בדיוק בגלל הבנקאים הגיע לישראל משבר שנקרא 'משבר ויסות המניות' שהיה ברובו קשור למניות הבנקים וגרם למשבר רחב יותר שבגינו אף נסגרה הבורסה לשלושה שבועות והבנקים הולאמו על-ידי מדינת ישראל.

מוכר הסיפור ההיסטורי הזה?

לימינו אנו... שוב משבר בנקאי שהחל את דרכו מעבר לים ברחובות הוול-סטריט ושוב סערה בשווקים הפיננסים.

איך כל זה מתחבר לשיר של שלום חנוך שנכתב עם התפוצצות משבר ויסות המניות?

המשבר הפיננסי הנוכחי החל במחצית השנייה של 2007 והתעצם מאוד בחצי השני של שנת 2008. בשיאו של המשבר (עד כה) הציבור נכנס לפניקה ומכר מכל הבא ליד - מניות, אגרות חוב, קרנות נאמנות, קופות גמל וכל מה שהיה יכול למכור - נמכר.

מתחילת 2009 השווקים הפיננסים עושים קולות חיוביים ורושמים עליות נאות שהתעצמו בחודש מרס. הציבור הרחב, שברח, אינו נהנה מהעליות בשווקים הפיננסים, הוא מכר את ההשקעות שלו בהפסדים ניכרים. בעוד שנה, שנתיים או שלוש, כששאר השווקים הפיננסים "יחלימו" וירשמו עליות שערים נאות ייזכר הציבור הרחב שיש כזה דבר שוק הון ואפשר להרוויח מהשקעה בניירות ערך וינהר לבורסה בהמוניו.

אתם יודעים מה יקרה לאחר מכן?