בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תופעה: מטפלים סיעודים בורחים
|
אחת התופעות החמורות ביותר שהתגברה בעת האחרונה היא נטישת מטפלים סיעודיים זרים את המטופל הסיעודי ● ניסיון אישי לימד אותי לאחרונה כי בערב ממוצע בורחים עשרות מטפלים סיעודיים ממטופליהם והללו נותרים חסרי אונים
|
בתמונה: אשפוז סיעודי [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
חשוב להבין שהעובד הזר מגיע לארץ לשם טיפול חיוני וקריטי בקשיש סיעודי או בנכה סיעודי התלוי תלות סיעודית בזולת ובהעדרם המטופל מצוי בקושי בלתי סביר, לרוב במצב של חוסר אונים מוחלט, לעיתים ובמקרים רבים הפסקת הטיפול ובפתאומיות עלול לסכן את חייו של המטופל. למרות זאת מטפל יכול לבחור באין מפריע לנטוש את המטופל מבלי לתת בידי המטופל או בני משפחתו אפשרות למצוא חלופה מתאימה בזמן סביר. | |
|
|
|
|
לא סוד הוא שעיסוק בטיפול סיעודי קשה ומורכב, העבודה מצריכה תעצומות נפש לצד שעות ארוכות בעבודה דרשנית ואחראית. מדובר בעבודה קשה ביותר ובני הארץ אינם ששים לעבודה זו וזאת בלשון המעטה. מקרים בהם נדרש מהמטפל צמידות ומגורים בביתו של המטופל ובגלל חומרת המצב ומורכבותו מדירה לגמרי את רגליהם של הישראלים הנמנעים מלעסוק בעבודה זו. במציאות הישראלית של היום מי שנאות לעסוק עבודה ומסוג שכזה הם רק המטפלים הזרים. מדינת ישראל מגבילה באופן חד-משמעי את העיסוק שלשמו מגיע העובד הזר לעבוד במדינה. רישיון עבודה לטיפול סיעודי ניתן לעובד זר ואוסר עליו עיסוק בעבודה אחרת, ויתרה מכך: הרישיון ניתן באופן שמי ולטובתו של מטופל מוגדר ויחיד. למרות זאת החוק הפרוץ והאכיפה הדלילה מותירים לעובד הזר יתר חופש פעולה בכל הקשור למחויבות שלו כלפי המטופל שלצורך טיפולו הגיע לעבודה בארץ. בעוד ששמירת זכויותיהם של העובדים הזרים מוגנת בהקפדה יתרה בחוק ונתמכת בסיוע נרחב של עמותת "קו לעובד" מופקרות לגמרי זכויותיהם של המטופלים. חשוב להבין שהעובד הזר מגיע לארץ לשם טיפול חיוני וקריטי בקשיש סיעודי או בנכה סיעודי התלוי תלות סיעודית בזולת ובהעדרם המטופל מצוי בקושי בלתי סביר, לרוב במצב של חוסר אונים מוחלט, לעיתים ובמקרים רבים הפסקת הטיפול ובפתאומיות עלול לסכן את חייו של המטופל. למרות זאת מטפל יכול לבחור באין מפריע לנטוש את המטופל מבלי לתת בידי המטופל או בני משפחתו אפשרות למצוא חלופה מתאימה בזמן סביר. מטפל שמגיע לארץ לשם עבודה סיעודית ואצל מטופל ספציפי יכול לבחור להחליף מטופל דרך לשכת ההשמה ומכל סיבה שהיא. רבים מהמטפלים עוברים ממעסיק אחד למשנהו בתקופת שהייתם במדינה. לרוב לעת פטירת מטופל ניתנת בידי המטפל אפשרות למצוא מעסיק חדש ובפרק זמן נדיב. אלא שהחוק אינו קובע כללים חד-משמעיים המטילים על המטפל אחריות לבצע את הליך החלפת המטופל באופן מסודר וברור. לא קיימים בחוק ובתקנות כללים ברורים המגדירים ומראש את תקופה הבחינה וההסתגלות ולא נדרש מהעובד הזר לספק התחייבות ממשית המגובה בסנקציה מתאימה למקרה של הפסקת עבודה פתאומיות. בהעדר הגדרה ברורה על דרך ואופן ההודעה מראש של הפסקת העבודה כמו גם ובנוסף בהעדר הגדרה ברורה לחובות לשכת ההשמה בתקופת הביניים נוצרות פרצות. החמור בכל הסיפור הוא העדר סנקציה ברורה וכנגד מטפלים שסרחו והתניה חד-משמעית וברורה שנטישת מטופל ללא תיאום וללא התראה מראש, תוך הפקרתו, תגרור נקיטת סנקציות קשות ועד כדי גירוש מהארץ. לאחרונה מטפלים שמגיעים ארצה תוך שימוש ברישיון עבודה מוגדר מנצלים קרש קפיצה זה על-מנת לברוח מהמטופל לרוב תוך תקופה קצרה ביותר (לעיתים תוך שעות בודדות) לטובת עבודות אחרות במסגרות לא חוקיות. בידי המטופל או בני משפחתו לא עומדים שום כלים על-מנת להבטיח כי מטפל שסרח והפקיר את המטופל יוצא ממעגל העובדים הזרים הסיעודיים וישלם את המחיר הנדרש בעבור נטישתו. הגורם שהוסמך לטיפול בנושא עובדים זרים הנוטשים עבודתם הוא משטרת ההגירה ומשטרת ההגירה מוצאת עצמה חסרת אונים אל מול התופעה. מיעוט האכיפה רק מעצים את התופעה ועובדים שנטשו ו"הסתדרו" במשך תקופה ארוכה וללא ששילמו מחיר על מעשיהם רק מחזק רצונם של עובדים זרים אחרים לנטוש וללא חשש מתוצאה למעשיהם. למדתי (מניסיוני האישי) על לשכות השמה שאינם מכינות את המטופלים או בני משפחותיהם כנדרש בפני מצב של נטישה (למרות התופעה), כמו גם אינן מציידות את המטופל או משפחתו בכל הכלים הדרושים לצורך טיפול יעיל ומהיר למקרה של נטישה.
|
לשכות ההשמה אינן מחזיקות מוקד "נטישה" פעיל וסביב השעון ורוב השרות שניתן על ידם ולאחר שעות העבודה הוא בעיקר שרות איסוף הודעות. כמו גם לשכות ההשמה/מוקד אינם נמצאות בקשר רציף וסביב השעון אל מול משטרת ההגירה, קשר שיאפשר למשטרת ההגירה לקבל במהירות את כל הנתונים הדרושים ובזמן אמת על המטפל. כמו בכול נטישה, העלמות או בריחה השעות הראשונות הן הקריטיות ביותר לאיתור המטפל ולכידתו, זאת בטרם יעלם ויהפוך מעובד חוקי לשוהה בלתי חוקי. בעוד שהמדינה "רוטנת" על תופעת העובדים הזרים הלא חוקיים שפשטה כנגע במדינה, החקיקה וביצוע החוק והתקנות בנושא לוקים בחסר. העדר שיתוף פעולה ועמימות לגבי החבויות השונות של המטפל כלפי המטופל ולשכת ההשמה, כמו גם העדר קשר מחויב ורציף של המטופל ובני משפחתו ואל מול לשכות ההשמה/מוקד במקרה של נטישה, מציבים קושי ממשי בפתיחת הליכים שבהם יפעלו לאיתור ולטיפול במטפל הנוטש. הגעתו של עובד לארץ כרוכה בכספים רבים, הכשרה וטרחה רבה ומצד לשכות ההשמה ואלו אינן ממהרות לפעול וכנגד עובדים פוגעניים. אחד הנתונים החיוניים החסרים בפאזל איתור ומיצוי ההליכים כנגד עובדים זרים שנטשו את מעסיקם היא העדר חובת דיווח מסודרת ושל העובד הזר כלפי לשכת ההשמה על מקום הלינה המשמש את העובד הן בעת עבודתו והן עת חופשה ממקום עבודתו. במציאות יוצרים לעצמם העובדים הזרים "מקומות מקלט" שנבנים בדיוק לצורך זה ואלו מחזקים ומעצימים את התופעה. המדינה חייבת לתת דעתה ובאופן מיידי בנושא. נדרשים קריטריונים ברורים וחבות ברורה תוך מתן בטחונות שיחולו על המטפל, אותם שיבטיחו את שלומו, בטחונו וטיפולו של המטופל וכמו גם יסייעו לעצור את התופעה המכוערת של נטישת המטופלים הסיעודיים. לעניות דעתי היה רצוי לבנות מאגר פתוח לציבור בו מידע על עובדים נוטשים שיקשה על תנועתם ופעילותם של עובדים נוטשים ולאחר הנטישה. חובה על המדינה להטיל על המטופל ובהתחייבויות משמעותית סנקציות מתאימות והולמת. חשוב וחיוני ולא פחות למצוא פתרון שיספק טיפול סיעודי חליפי ובזמן סביר למטופלים חסרי ישע שננטשו על-ידי המטפלים הסיעודיים הזרים. אף אחד וגם אני לא בעד להפוך את התעסוקה הסיעודית הזרה במדינה לסיוט בעבור העובד הזר שבחר בה, אבל ובאותה נשימה אי-אפשר להותיר את המצב הקיים על כנו, באופן הגורם לסיוט ומצוקה למטופלים ולבני משפחותיהם.
|
|
תאריך:
|
25/04/2009
|
|
|
עודכן:
|
25/04/2009
|
|
קובי כהן
|
תופעה: מטפלים סיעודים בורחים
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ליליפוט
|
26/04/09 01:25
|
|
2
|
|
י.ש.
|
26/04/09 15:35
|
|
גדי טאוב הוציא לא מזמן את ספרו החדש "אלנבי", על עולם החשפנות וזירת שולי החברה בארץ. הוא אינו מסתיר את משיכתו הטבעית לעולם הזה ואת ההתערות בו, אך גם לא את פועלו מהבחינה החברתית, מעורבותו בשיח הפוליטי ודעותיו מהבחינה התרבותית.
|
|
|
הקיץ הקרב מקרב אלנו את חודש יולי, ועימו, את חוק התקציב. כזכור, תקופת 'בלון הניסוי' של תוכנית ה'מחנות עבודה ללא גדירות' (תוכנית ויסקונסין) נסתיימה, ואם הכנסת לא תפנים את המשמעויות האמיתיות של תוכנית ויסקונסין (זו לא תוכנית 'כלכלית' רגילה, זו תוכנית ענישה, שיטור ומשטור של שכבות מוחלשות) - התוכנית תהפוך לכלל ארצית. כל אחד מאיתנו בתקופת 'בין עבודות' יתנסה בתוכניות ה'חינוך מחדש' של הפקידונים.
|
|
|
נקודת המוצא היא שראש הממשלה הנוכחי הוא איש מוכשר ומסוכן. לא למדינת ישראל, כמו שאמר בזמנו הקשקשן אמנון ליפקין שחק, אלא למחנה השמאל בראשות קדימה. רק אדם מסוכן כמו נתניהו היה יכול לצלוח 13 שנה של רצח אופי, ולהגיע (שוב) לראשות הממשלה.
|
|
|
"הכרזת המדינה הייתה היום המרגש ביותר בחיי", אמרה לי חברתי נחמה. "רקדנו כל הלילה עם דגלים בידיים ודמעות בעיניים. חשנו את משק כנפי ההיסטוריה. לא עוד יהודים גלותיים, נרדפים ומחפשים מקלט ללילה. לא עוד מבוהלים ומופקרים לידיהם החמסניות של הגויים הנאורים, אלא עם חופשי, השב אל ארץ חמדת אבות ומחדש עִמה את ברית נעוריו משחר ההיסטוריה".
|
|
|
בימים אלה נערכת בשוויץ ועידת "דרבן 2", שכינס האו"ם כדי לעורר את העולם נגד הגזענות למיניה. כדרכם מזה שנים רבות, הופכים אירועי האו"ם במה לשונאי ישראל להפצת הארס האנטי-יהודי והאנטי-ישראלי, תוך יצירת הרושם שישראל, אשר כל אוכלוסייתה אינה אלא שליש מאוכלוסיית קהיר, היא מקור הרוע, הרשע והגזענות בעולם כולו.
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|