|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מה מלמדת פרשת דודו טופז על העיתונות, על הציבור, על הפסיכולוגיה ועל המשפטנים? ● מי קטף את הכרטיס הצהוב? ● מצעד הכוכבים בתקשורת ● מדוע טופז הוא רובין הוד מודרני? על הקנאה, התאווה והכבוד של מלך הבידור
|
|
כרטיס צהוב לבוהמה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| כל עבריין מתחיל יודע, שגם אם יורשע, ההגנה תעשה כמיטב יכולתה לשלוף שפנים מן הכובע כדי לזַכותו. בראש ובראשונה יעמוד לימינו קו אי-השפיות, גם אם הוא הפושע הנורמלי ביותר. לא סוד הוא כי בעיני ההגנה כל רוצח שני וחמישי הוא חולה נפש. פושע מתוחכם יותר ינסה לשכנע את השופטים בטיעוניו לחפוּתו | |
|
|
|
|
אין ספק, אם פרשת דודו טופז לא הייתה קיימת, היה צריך להמציא אותה. לא בגלל הבדרן גיבור הפרשה, שעשה 'קאמבק' דרמטי וחזר אל הבימה התקשורתית, ובגדול, בנסיבות פליליות. חשיבותה של הפרשה היא במסרים שלה מבחינה אישית, ציבורית, עיתונאית ומשפטית, שעשויים להילמד בחוגים לתקשורת ולמשפטים. היא מלמדת גם שיעור בפסיכולוגיית ההמונים.
כרטיס צהוב
למרבה הצער, מעשי אלימות במדינה הפכו כבר לשגרה, לנורמה חברתית ולחלק בלתי נפרד מהכרוניקה העיתונאית היומיומית. אולם בדרך כלל הם זוכים לאזכור בעמוד האמצע של העיתון, או בעמוד האחרון. פרשת טופז, לעומת זאת, עלתה לכותרות הראשיות, וזכתה לסיקור תקשורתי חסר כל פרופורציה. החיים בסרט או כטלנובלה. נִראה כי הפרשה העסיסית, שֶׁבָּה מעורב הראשון בבידור, מלך הרייטינג בטלוויזיה, נגד אנשי תקשורת בכירים - ובקיצור התקשורת נגד התקשורת ראש בראש (תרתי משמע, גם מבחינת הפגיעה הפיסית בהם) - שברה את כל שיאי הרייטינג בעיתונות הכתובה והאלקטרונית. מה מוֹכֵר יותר מאשר התקשורת בכבודה ובעצמה, על ראשיה, המככבת במרכז הדרמה? מרכיבי הפרשה, השילוב המנצח בין אלימות, בידור, טלוויזיה ומשטרה הוא מתכּוֹן בדוּק למציצנות הקהל. הוסיפו לכך את כנופיות הפשע המאורגן, המעורבות בפרשה, והרי לפניכם טלנובלה מבריקה ממדרגה ראשונה.
גם ניסיון ההתאבדות של המלך עלה לראש מהדורת החדשות ברדיו ובטלוויזיה. כזכוּר, כמה עבריינים במאסר שמו קץ לחייהם, והיו לא יותר מאשר אפיזודה חולפת בכותרות (וביניהם הבן של ויקי כנפו המיתולוגית), רק משום שלא 'זכו' להיות ברשימת הסלבס.
לא פלא איפוא, שהפרשה יכולה לשמש לא רק מדד לרייטינג של העיתון, אלא מבחן למידת הצְהוּבּוֹנוּת שלו. מתברר כי את התואר המפוקפק "העיתון הצהוב ביותר במדינה" קוטף בראש ובראשונה עיתון ידיעות, שהקדיש ארבעה-עשר עמודים (לא פחות) לחשיפת הפרשה. 'מעריב' אומנם העתיק בשנים האחרונות את המודל הצהוב של מתחרהו 'ידיעות', והפך לתאום סיאמי שלו, אך הפעם פיגר אחריו במידה ניכרת, גם אם זכה ל'כרטיס הצהוב' במקום השני. בעיתונות הכללית, רק עיתון הארץ, לאנשים חושבים, הקדיש את הכותרת הראשית לביקור אובמה במזרח התיכון. ואילו העיתון הימני 'מקור ראשון', שהקדיש לנושא ידיעה בלבד, זוכה למקום האחרון במדד הצהוב. העיתונות החרדית, נאמנה לקו שלה, שלא לסקר את הבראנז'ה הטלוויזיונית החילונית, לא איזכרה את הנושא כלל.
|
|
|
הרובינהוד של עולם הבידור. טופז [לע"מ]
|
|
|
מכירים את האגדה על רובינהוד, שגנב מהעשירים כדי לתת לעניים? בגירסה הישראלית היו אלה האופנובנק רוני ליבוביץ', שודד הבנקים הנודע, והמוח א' דרור שעמד מאחורי שוד הכספות הגדול בבנק הפועלים. בן לילה הם הפכו לגיבורי תרבות מיתולוגיים. הציבור הרחב, החש נעשק על-ידי הבנקים, אֵילֵי ההון, הזדהה עם פריצתם של הרובינהודים המודרניים, שבאו מרְקָעִים חברתיים שונים, והריע להם.
הרובינהוד של עולם הבידור הוא דומני לא אחר מאשר הראשון דודו טופז. ככלות הכל הוא חקוק בתודעת ההמונים כבדרן הלאומי של המדינה, המזוהה יותר מכל עם ה"צ'חצ'חים" שנגדם יצא בנאומו המפורסם. התקיפה של אֵילֵי הממסד הטלוויזיוני, אבי ניר ושירה מרגלית, על-ידי הבדרן העממי מתקבלת על-ידי רבים בהערצה כנקמת ההמונים בממסד.
ואחרון אחרון: לא סוד הוא כי כל חייו של הבדרן היו הבמה. בלעדיה, כפי שהעידו עמיתיו, היה אדם מת. אולי כדאי איפוא לא לשים את כל ביצי התהילה בסל הבידור?
|
|
|
ירון לונדון [צילום: ערוץ 10]
|
|
|
|
| גם אצל איש התקשורת הקפדן, ירון לונדון, ואצל המשפטן הבכיר, בני דון יחיא - אשר במקצועו אָמוּן על דיוק בעובדות - מכונת שטיפת המוח ומנגנון ההכחשה הפסיכולוגית, נגד החשדות כלפי חברם הטוב, עבדו שעות נוספות (מעניין כיצד לונדון היה דן את המעשים לחומרה אילו לא היה מדובר בחבר)... | |
|
|
|
אצל המלך דודו טופז, דומני כי נשברו כל השיאים. למרות שהרקורד שלו כָּלַל כבר מעשי אלימות (עיין ערך שניצר), מצעד הידוענים הופיע בכלי התקשורת, כדי לזַכּוֹתוֹ בדעת הקהל, עוד בטרם הודה באשמתו ודרך על סף בית המשפט. מדובר באישים מקורבים, כוכבי עולם הבידור, הטלוויזיה והמשפטנות. כולם הציגו אותו כחבר טוב ובלתי אלים. למרבה הפלא, גם אצל איש התקשורת הקפדן, ירון לונדון, ואצל המשפטן הבכיר, בני דון יחיא - אשר במקצועו אָמוּן על דיוק בעובדות - מכונת שטיפת המוח ומנגנון ההכחשה הפסיכולוגית, נגד החשדות כלפי חברם הטוב, עבדו שעות נוספות (מעניין כיצד לונדון היה דן את המעשים לחומרה אילו לא היה מדובר בחבר). לאחר שהחשדות נגד טופז התאמתו, גם אז התייצבו עמיתיו לצידו בתקשורת, כדי להציג את מצבו האומלל ואת מצוקתו הנפשית הקשה, במקום גינוי חד-משמעי של מעשי האלימות. לא פחות מעדות אופי של מלך הבידור, נחשף אופיים החלש, הסובייקטיבי והפָּן הבלתי מקצועי בחייהם.
פסיכולוגיית המונים זו במיטבה יש לה השפעה בלתי מוּדעת על השופטים. עם כל הכבוד, גם הם אינם חסינים מהאפקט התקשורתי של עולם הזוהר על הכרעת הדין. מבחינה זאת, גיוס כוכבים לעדוּת אופי הוא סוג מסוים של שוחד, אשר כדברי התורה מעוור עיני פיקחים ומסלף דברי חכמים. אולם מעבר לכך, הצגת העבריין כקורבן, נותנת לגיטימציה לפשיעה ומצמצמת את ממדי חומרתה. במקום להתמקד בפשיעה, ולהוקיעה מהחברה, באופן שווה לכל נפש, מתמקדים בפושע, ומגלים אמפתיה כלפיו והבנה למעשהו. במקום לדבר על הקורבן האמיתי שנפגע, הנרצח או הפצוע, מגלים רחמנות כלפי הפושע ומתארים את מצוקתו, ובכך מעוררים את האהדה הציבורית אליו. כבר דוּבַּר לא אחת על כך, כי הַאֲדָרַת הפושע בתקשורת, הנותנת במה רחבה לו ולמקורביו, הופכת אותו לגיבור תרבות. כשמדובר בסלבריטאים, שהם אלילי התקשורת, המשמשים מודל חיקוי לציבור, אין ספק שההשפעה השלילית של פשיעתם היא רבה ביותר.
|
|
|
אופי חיובי? חנן גולדבלט [ערוץ 2]
|
|
|
בכרוניקה הפלילית אין זו תופעה חדשה, שֶׁבָּה העבריין, בגיבוי תקשורתי נרחב, הופך לקורבן. כל עבריין מתחיל יודע, שגם אם יורשע, ההגנה תעשה כמיטב יכולתה לשלוף שפנים מן הכובע כדי לזַכותו. בראש ובראשונה יעמוד לימינו קו אי-השפיות, גם אם הוא הפושע הנורמלי ביותר. לא סוד הוא כי בעיני ההגנה כל רוצח שני וחמישי הוא חולה נפש. פושע מתוחכם יותר ינסה לשכנע את השופטים בטיעוניו לחפוּתו. ידועה הבדיחה על אותו עורך דין, שהתוודה בפני מַרְשׁוֹ הרוצח: "היית כל כך מוצלח בבית המשפט, שאפילו אותי שכנעת שאתה לא הרוצח!".
אי-אפשר להתעלם מהשפעת התקשורת על התופעה. כל עורך דין מליגה ב' או ג', ובוודאי עורכי דין בכירים, מתראיינים לעיתונות, לרדיו ולטלוויזיה, כדי להרצות על מצבו הנפשי הקשה של מַרְשָׁם האומלל, והופכים באחת ליח"צנים ממולחים שלו. כבונוס, מופיעים גם מקורביו ובני משפחתו של הפושע, המשמשים עֵדי אופי בתקשורת.
התופעה מתעצמת בבִּיצה הסלבריטאית. זוכרים את חנן גולדבלט, חיים רמון, והרשימה עוד ארוכה, שלצידם של הנאשמים הידוענים הופיע מצעד הכוכבים בבית המשפט להעיד על אופיים החיובי, עד כמה הם אנושיים, חביבים ונדיבים, ורחוקים מעולם הפשע?
|
|
| תאריך:
|
05/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
05/06/2009
|
|
ציפי לידר
|
|
הנשיא האמריקני מבקר באזורנו. במדינות השכנות - כן - לא אצלנו, למרות זאת חשוב מאד לרצותו, חושבים אלה המופקדים על הביטחון ועל המדיניות במדינת היהודים, ודרך אגב להקל עליו גם את מלאכת ליקוט התשואות במדינות בהן הוא מבקר. שלא תהיה למישהו סיבה לטעון שמעשי היהודים העיבו על הביקור החשוב. ואיך עושים זאת, כיצד מסייעים לנשיא האמריקני במה שנראה כמשימת חייו - להתחבב על כולם, כולל על האויבים המוצהרים של עמו וארצו - פשוט מאוד, פותחים במבצע להריסת "המאחזים הבלתי חוקיים" בשטחים הכבושים, אלה חבלי ארץ ישראל ש"החשיבה הפרקטית" מחייבת להעבירם לריבונות פלשתינית כדי שיואילו בטובם למתן את רצחנותם ובדרך אגב גם יפסיקו להתייחס אל אמריקה כאל השטן הגדול או השטן בכלל.
|
|
|
|
|
אם מצויה בארץ מסעדה שמושכת אותי אליה כמו מגנט, הרי זו, לא פחות ולא יותר, "הרברט סמואל" התל אביבית. לשום מסעדה אחרת, זולתה, לא חזרנו מעולם בתכיפות גבוהה כל כך. אלא שמה לעשות, ו"הרברט סמואל" היא, לטעמנו, מסעדה ממגנטת, מן הסתם הרבה בזכות שף הצמרת שלה ובעליה, יונתן רושפלד. סוף סוף רק מעטים כמותו נחונו בהבנה קולינרית עשירה כל כך וביצירתיות שאין דומה לה.
|
|
|
|
|
פרקליטות המדינה הודיעה לפני כשנה למועמד הליכוד לראשות עיריית קריית שמונה, ניסים מלכה, על כך שתיק החקירה נגדו בחשד לניגודי עניינים והפרת אמונים בעת שכיהן כיו"ר המועצה הדתית בעיר נסגר מחוסר ראיות. מאז הוא הספיק להיבחר לראשות העיר.
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר אישרה ועדת שרים את חוק 'יום הנכבה' לפיו ייאסר לציין את יום העצמאות ואת עצם הקמתה של מדינת ישראל כיום אבל או יום צער. והעובר דינו מאסר עד שלוש שנים. בשלב נוסף רוככה ההצעה והומרה ל"מניעת מימון ממשלתי מעידוד פעולות שכאלה". נוסח זה אנמי עד מאוד, ולא-אופרטיבי בעליל. משמעותו היא רק לדאוג שכסף ממשלתי לא יזרום לשַמֵן "פעולות שכאלה", ותו לא.
|
|
|
|
|
כדרכם של נאומים פוליטיים ודיפלומטיים, נאומו של ברק אובמה בקהיר יספק עוד הרבה פרשנויות ותגובות. וכדרכן של אלו, רבות מהן יהיו מתוך הפוזיציה. שכן נאומים כאלו בדרך כלל ניתנים לקריאה מכמה כיוונים, ובנויים כך שכמעט כל אחד יוכל למצוא בהם את מבוקשו. אך בשורות הבאות אנסה לעמוד על מה שלא אמור להיות שנוי במחלוקות: עובדות היסטוריות. וכאן חטא הנשיא האמריקני לאמת ולצדק.
|
|
|
|
|
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
