בגרות בספרות - לשנות את השיטה!

שיטת הלימוד בבתי הספר של "להספיק את החומר בכל מחיר", גורמת גם למקצוע יפה ומרגש כספרות לשעמם. וכך, שיעורי ספרות בבתי הספר מונעים חיבור טוב ומרתק למקצוע הלימוד היפה ביותר.

רשימת ספרים שכמעט לא משתנה מזה שנים רבות, קריאת אינסטנט, ניתוח, שאלות לא חשובות. בשביל מה זה טוב? כבר יותר טוב ללמוד מתמטיקה...

כמי שרואה בספרים מקום נעים לחלום ולהנות ולהעשיר בו, אני רואה בפלצות איך הורסים את הכיף וההנאה מספרים ע"י ניתוחים קרים שמשמעותם לא ברורה. אם כדי להכיר את הסיפור, את הספרות ולהתרגל לקרוא – המטרה לדעתי אינה מושגת. מי שאוהב לקרוא, ימשיך לקרוא – ובמקביל ישנא שיעורי ספרות. מי שלא אהב, רוב הסיכויים שבספרים הנדרשים ללימוד הוא לא יגע לעולם, אם בכלל יקרא משהו. מוקצה מחמת לימוד.

נוסיף לכך את העובדה המביכה שרוב התלמידים בכלל לא קוראים את הספרים הנדרשים. ולמה שיקראו? למי יש זמן? יש תקציר לכל ספר. תקציר לכל תקציר. חפשו בגוגל ותמצאו. אז מה הייתה המטרה ומה השגנו?

את השיעורים כדאי להעביר בצורה חוויתית ולא כשיעור באנטומיה. לקרוא בפני התלמידים קטעים יפים במיוחד. לקרוא בפניהם סיפורים קצרים יפים. שהרי מי לא אוהב סיפור? לתת לתלמיד לקרוא, ללמד להקשיב, ליהנות. כי ספרות מלמדים באהבה, או שלא מלמדים בכלל.

הספרות היא גם מראה של תקופה. הספרות היא כלי להבעה רגשית, אישית ואינטלקטואלית. וכדי להפוך את שיעורי הספרות למה שהם צריכים להיות – הכרת ספרות העולם מאז ועד היום, הענקת ידע והעשרת עולמו של התלמיד - כדאי להקדיש גם מספר שיעורים להכרת ההיסטוריה של הספרות. כדאי ליצור רצף היסטורי של ספרות שנכתבה. כך יקבל מקצוע הספרות מקום של כבוד כראוי לתחום הביטוי היפה והזמין לכל אחד.

כדאי ללמד על אפשרויות הביטוי השונות. דוגמאות לסיווג ספרותי - הספרות העברית: עגנון, שמיר, ביאליק, ארז ביטון, ספרות השואה: אברהם מאפו, אורלב ואחרים, ספרות נשית: למשל ג'יין אוסטין, ספרות חסידית: סיפורי הבעש"ט, סיפורי חז"ל, רבי נחמן מברסלב, טרגדיות יווניות, הספרות הרוסית המצויינת, הספרות האירית היפה והאינטליגנטית: למשל ג'ויס. ספרות מחאה: למשל אורוול. הספרות של העת החדשה: אולי אפילו הארי פוטר... הספרות היפנית, הסינית, ההודית, שירה בעת העתיקה והחדשה. ספרות היא מגוונת ורבת פנים וצורות ביטוי. התלמיד יכיר את הסיווגים השונים, יכיר את האפשרויות הרבות מאוד לביטוי עצמי. ידע לבחור כלי לביטוי, חומר לקריאה.

מדגמים, טעימות קטנות ויפות, מגרים יותר לקרוא ועדיפים על תקצירים קרים ומיותרים. יש לשנות לחלוטין את השיטה.

בספרות יש כל כך הרבה ללמד ולרגש. אל תשחטו אותה בדם קרררר.