|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לא יהיה פיוס לאומי עד אשר רבי המדינה יצהירו בפה מלא: אשמנו, בגדנו, גזלנו, כזבנו ותעתענו
|
|
עוד לא תמו הדמעות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ... | |
| עֲלֵי אַרְמוֹן אֲשֶׁר נֻטַּשׁ... | |
| עֲלֵי הֶגְיוֹן מְחוֹלֶיהָ אֲשֶׁר דָּמַם בְּעָרֶיהָ | |
| וְעַל וַעַד אֲשֶׁר שָׁמַם... | |
| עֲלֵי שִׂמְחַת מְשַׂנְאֶיהָ בְּשָׂחְקָם עַל שְׁבָרֶיהָ... | |
| עֲלֵי קוֹלוֹת מְחָרְפֶיהָ... | |
| וְעַל רִגְשַׁת מְגַדְפֶיהָ בְּתוֹך מִשְׁכַּן חֲצֵרֶיהָ | |
| עֲלֵי שִׁמְךָ אֲשֶׁר חֻלַּל בְּפִי קָמֵי מְצֵרֶיהָ | |
| וְעַל תַּחַן יְצַוְּחוּ לָךְ קְשׁוֹב וּשְׁמַע אֲמָרֶיהָ | |
| (מתוך קינות (אשכנז) לת"ב. מחבר אלמוני) | |
|
|
|
|
לא התאוששנו
ארבע שנים לחורבן גוש קטיף! ועדיין האדמה רועדת! עדיין מהלכים בתוכנו אלפי נפגעים שטרם שוקמו, ומי יודע האם יזכו לכך אי-פעם. והשיקום איננו רק פיצוי הולם ויכולת לשוב למעמד האישי, המשפחתי והכלכלי כבעבר, אלא מזור לפגיעה נפשית עמוקה ולתחושת הנבגדות היוקדת. ובפיהם השאלה הנוקבת: במה אשמנו שלקינו בכפליים, בגירוש מן העיר ובאכילת דגים מעופשים?
והשאלה היותר נוקבת איננה רק על שפתותיהם של עקורי חבל עזה, אלא על לב כולנו: לשם מה? מה הרווחנו? האם, במבט לאחור, שיפרנו עמדות ביטחוניות או מדיניות? או אולי כלכליות? ושמא פנים-חברתיות? האם העולם חדל מלראות בנו אחראים לגורל אוכלוסיית רצועת עזה? או שמא להפך, העולם כולו ממשיך להטיח בנו אשמת כליאה של מיליון בני אדם, ודוגלי זכויות האדם - כולל כאן בתוכנו - אינם חדלים מלהצביע עלינו כ'פושעי מלחמה'.
יודעי-דבר טוענים כי התמורה לפינוי גוש קטיף הייתה הבטחה אמריקנית חשאית לאפשר עיבוי התנחלויות במסגרת גידול טבעי. מי יודע? ובוודאי לא ניתן להעריך האם אכן מדובר היה בתמורה ראויה. מה שברור הוא שתמורה זו ירדה לטמיון, והתנדפה כאבק פורח, בעלות הנשיא החדש לכס הנשיאות בארה"ב, והתכחשותו להבטחות הממשל הקודם.
בחלוף ארבע השנים, ובעקבות שתי מלחמות שעברנו בפרק זמן קצר זה, ברור לי יותר ויותר כי שוב נשוב לגוש קטיף, במהרה בימינו. בינתיים, כמה הערות בפי, בעקבות העקירה שחווינו.
לא נשכח!
ראשית, טיפוח זכר גוש קטיף ושימור הלהבה הבוערת ב'לפיד השיבה'. כך אירע לגוש עציון אשר י"ט שנה נשאנו נהי וקינה לחורבנו, ערב הכרזת המדינה בתש"ח, וצרבנו בתודעתנו את האתגר והחזון - "עוד נשוב"! ואכן, שבנו בתשכ"ז. עַם הנצח משקע זכרונו גם בספר תפילותיו; בראש המדור העתקתי קטעי משפטים מתוך קינה ידועה (בכל מקהלות האשכנזים) לתשעה באב, והם ראויים גם לענייננו.
אני מציע לכל בעלי היוזמות והרעיונאים בקרבנו להציע דרכי זיכרון וטיפוח המורשת. ואני מזהיר בהדגשה: אל לה למורשת קטיף להבליט את האופי הדתי של חלוצי חבל עזה, ואת מוסדות התורה המפוארים ששכנו שם. אם המטרה היא להנחיל את המעש הציוני לדורות - המסר צריך להיות לאומי, ציוני ומכורתי (=אהבת מולדת). לא פוליטי, לא ביטחוני, לא כלכלי, לא אקולוגי ואפילו, כבר אמרנו, לא דתי...
לא נסלח!
מעבר ל'צריבת הזיכרון', ולקריאת הכיוון "נשוב!", אני מציע לשוב ולטרטר חזור וטרטר באזני עם ישראל, בארץ ובתפוצות: לא יהיה פיוס לאומי עד אשר רבי המדינה יצהירו בפה מלא: שגינו! אשמנו, בגדנו, גזלנו, יעצנו רע, כזבנו ותעתענו.
ובעמדי בזוית מבט זו איני יכול שלא להיזכר במחולל המהלך הנפשע, ובעיקר ב'תהליך קבלת ההחלטות' הקיסרי, של היוזם והמבצע אריאל שרון. הלה מנותק מן העולם החיצון מזה 43 חודשים, ובמדור זה כיניתי בעבר את מצבו כנתון ב'כף הקלע'. רחוק אנוכי מלכהן כ'מקובל' וכשולח-יד במיסטיקה, אך לבי אומר לי כי בקשת מחילה אמיתית ועמוקה, מצד סובביו וממשיכי דרכו - תיטיב עמו; עם גופו, רוחו ונשמתו. משום מה עולה בראשי אסוציאטיבית תפילת הכהן הגדול ביום הכיפורים: "ועל אנשי השרון היה אומר שלא ייעשו בתיהם קבריהם, ולא היה מאריך שלא להבעית את ישראל" (ירושלמי יומא ה, ב)...
|
| תאריך:
|
23/07/2009
|
|
|
עודכן:
|
23/07/2009
|
|
הרב ישראל רוזן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
רפאל אל
|
23/07/09 11:38
|
|
מדי פעם, יש פוליטיקאים, חברי כנסת ואנשי ציבור - שבאים עם רעיונות מבריקים ויצירתיים וזוכים לכותרות נאות בתקשורת. חוק הנכבה - ושינוי השילוט בדרכים, שייכים לאותם חוקים ושינויים מתחכמים, מיותרים שמעוררים תסיסה מיותרת ומתח בין העדות שאינו מוסיף כבוד, יוצר קיטוב מיותר, ומעשית אין לו כל ייחודיות והשפעה.
|
|
|
|
|
אדמה מזוהמת, נחלים רעילים, גגות מקרינים ומיכשור אלקטרוני מפוקפק, ללא פיקוח - לאן שלא תפנה פניך בארץ הזאת, תהיה חשוף לסיכונים בריאותיים חמורים, שיאיימו על חייך.
|
|
|
|
|
אותו צו עליון המעוּגן באמירה "ובחרת בחיים" מחייב כל בעל-חיים לחיות לפי חוקי הטבע. כאמור, גם האדם מצוּוֶה ברוח אותו צו עליון לקיים את חוקי הטבע כלשונם וללא כל "זיופים". מי שמזייף, מי שאינו פועל לפי חוקי הטבע - סופו שישלם במחיר של בריאותו.
|
|
|
|
|
אולי אני, אזרחית מן השורה, והעיתונאי שלמה צזנה ('ישראל היום') לא שומעים אותן חדשות. אחרת קשה להבין איך שמעתי פעמים רבות את רבני העדה החרדית, מכל הפלגים והזרמים, קוראים לצאת להפגנות שקטות ובלתי אלימות ומגנים את האלימות, ואילו צזנה לא שמע אותם כלל, או אולי לא נתן לעוּבדות לבלבל אותו (אחרת לא הייתה לו כתבה). לא סוד הוא כי רוב המתפרעים הם נערים ושבבניקים, משולי העדה, שאינם נשמעים להוראות הרבנים.
|
|
|
|
|
מאמרו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ב'וושינגטון פוסט' הקורא להזניח את נושא ההתנחלויות ולהתמקד בנושאי "הליבה" ובתהליך המדיני, ראוי לכל שבח, אך הקביעה שאולמרט התגייס כדי לחלץ את נתניהו היא קביעה מרחיקת לכת, בלשון המעטה, המצביעה על הרהורי לב נוגים ולא על המציאות ביחסים בין ארה"ב לבין ישראל.
|
|
|
|
|
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
