במלחמה נוהגים אחרת

גילוי נאות - אני נמנה עם חברי המועצה הציבורית של ארגון "יש דין". ישיבתנו הארוכה והמתמשכת בשטחים שנכבשו, מזה למעלה מ-42 שנים, מחייבת הקפדה מירבית על קיום ושמירת החוק כלפי האוכלוסיה הפלשתינית הנשלטת. ארגון "יש דין" מבקש להביא לבירור ולדיון כל מקרה של עיוות הדין לכאורה, בפני הרשויות המתאימות.

מבחינה זו ראיתי חשיבות רבה להופעת אנשי "שוברים שתיקה", כאשר קבוצת חיילים אשר עשו את שירות הביטחון השוטף שלהם באזור חברון, התארגנו לפני מספר שנים וחשפו סיפורים שרק מי שפעל בשטח יכול היה להגיע אליהם, סיפורים שחייבו התייחסות ובדיקה.

לא כן, לדאבוני, הדוח החדש של "שוברים שתיקה" על "עוולות" שנעשו במהלך מלחמת "עופרת יצוקה". לא חקרתי, ובוודאי שאינני מתיימר לקבוע, אם יש אמת בסיפורי החיילים שבדוח. אני מערער על הדוח מיסודו. יש כאן אי-הבנה תהומית בין התנהגות ישראל וכוחות הביטחון בשטחים, לבין התנהגות צה"ל במהלך המבצע שהיה לפני כמחצית השנה.

נכון, גם פה וגם שם מדובר באוכלוסיה אזרחית פלשתינית, אלא שבשטחים מדובר באוכלוסיה שאנחנו השלטון הריבוני שלה, אנחנו אחראים על-פי דין אחריות מלאה למימוש כל זכויותיה, ממש כשם שממשלת ישראל אחראית לגורל ולזכויות של כלל האוכלוסיה שבתחום ישראל. קיים רק שוני אחד - כל עוד לא החלטנו לספח את השטח ולא החלנו בו את המשפט הישראלי, כוחות צה"ל החליפו את הריבון הירדני והחוק התקף שם הוא החוק הירדני.

"עופרת יצוקה" הייתה פעולת לחימה מחוץ לשטחי מדינת ישראל, ומחוץ לשטח המצוי בשליטתנו. כוחות צה"ל פעלו ברצועת עזה בהתאם לדיני המלחמה המקובלים בעולם. טעותם הגדולה של 58 החיילים שהעידו בפני אנשי "שוברים שתיקה" - שניסו להתייחס להתנהגות צה"ל ברצועה על-פי מערכת המושגים והנורמות של שלטון צבאי בשטח אזרחי כבוש. ולא כן הוא!

אינני מנסה לטעון כי הכל מותר במלחמה. הצרפתים נוהגים לומר - "a la guerre comme a la guerre!", (במלחמה כמו במלחמה). ואכן, כך, ורק כך, חייבים אנו לבחון את הלחימה במהלך המבצע.

פרסום העדויות של החיילים על ההתנהגות במהלך המבצע מצביע על כך כי רובן סובלות מאותה טעות עקרונית - ניסיון ליישם את כללי ההתנהגות בשטח הנתון לשליטתך, עם דרכי ניהול לחימה בעת מלחמה בשטח אויב.

אינני משפטן, אולם מסופקני אם בג"צ ידון בתלונות שתוגשנה, אם תוגשנה, על צורכי ודרכי לחימה. אני מניח כי ידחה תלונות אלה בקביעה כי איננו מוסמך להתערב בהחלטות מפקדים או במעשי לוחמים תחת אש.

נושא שחזר ועלה בעדויות - ואינני מתיימר להתייחס לאמיתותן - זו הטענה כאילו עקפו יחידות צה"ל את איסור בג"צ להשתמש ב"נוהל שכן", תוך שנהגו כך ממש תוך שינוי השם ל"נוהל ג'וני". אם יש אמת בטענה, אין זו אלא עדות לכך שגם בצה"ל אין מבינים את ההבדל התהומי בין שני המצבים. אין דין "נוהל שכן" בעת מעצר מבוקשים ביהודה ושומרון כדין אותו נוהל בעת לחימה בשטח אויב.

עיקרון המידתיות, שהוא בעל חשיבות עליונה בפעילות הביטחון השוטף, מאבד את חשיבותו בעת מלחמה. במלחמה יש רק שני עקרונות עליונים החייבים להנחות את הכוח - מילוי המשימה והשגת המטרה, וביצוע המשימה במינימום אבידות ונפגעים לכוח הפועל.