|
|
האגם המוזהב בקונסטנץ [צילום: מיקה]
|
|
|
|
|
להיטות אומללה, מלווה בהצתה מאוחרת, הניעה בפרוס הקיץ הזה אחדות מחברות הנסיעות לשווק לתייר הישראלי, "שכבר ראה הכל", את אתר "האגם המוזהב" קונסטנץ, כאילו היה "תגלית תיירותית חדשה ואטרקטיבית".
אלא שלא מיניה ולא מקצתיה. "התגלית החדשה והאטרקטיבית" התגלתה כלא יותר מ"בלוף" אחד גדול. תעריפי ה"דיל", שפורסמו באמצעי התקשורת במודעות קידוש-לבנה, לא עמדו בקנה אחד עם תעריפי האמת, שהתבקשו המתפתים אליהם לשלם. אלה היו גבוהים הרבה יותר. מי שהעז לפרק את ה"חבילה" גילה, עד מהרה, כי הטיסה, המלון והמכונית לחוד משתלמים הרבה יותר. וכאילו לא די בכך, התברר כי חברות-נסיעות ששיווקו את ה"מציאה", כלל לא טרחו לבדוק בשטח אם, אומנם, האתר עצמו בקיץ הזה הוא אכן עד כדי כך אטרקטיבי. במו עינינו גילינו כי התיירים ברחו ממנו כמו זבובים, הן בשל פגעי מזג האוויר, הן בשל היוקר הרב של בתי המלון, הן בשל ירידת רמתם הדרסטית בשירות, והן בשל היצע הקניות בבתי העסק, שהיה הפעם דל כל כך ברמתו.
כותב שורות אלה, האמון מזה עשרות שנים על פרסום כתבות תיירותיות, מורגל, אומנם, לשיווק התיירותי האגרסיבי, שאינו עומד תמיד במבחן המציאות. אלא שחברות הנסיעות טורחות, משום מה, להתקשט בנוצותיהם של זרים ומתהדרות ב"תגליות" שכלל אינן שלהן. עם כל הצניעות, פירסמתי באתר "מחלקה ראשונה", כבר לפני שנתיים (ב-10 ביולי 2007), את סיפורה של קונסטנץ, על כל היבטיה, ועוד לפני כן גם באתרים אחרים.
לא פראייר
בתקופת עבודתי, הרבה קודם לכן, כחבר מערכת ידיעות אחרונות, נהגו לא אחת חברות הנסיעות להתקשר אלי, לאחר פרסום כתבותי התיירותיות על אתרים שונים, שאינם מצויים דווקא על דרך המלך ושאליהם לא הגיע, בדרך כלל, התייר הישראלי המצוי. כל זאת כדי לוודא אם, אכן, כדאי להן לשווק אותם לציבור הרחב. כך היו, למשל, פני הדברים כשכתבתי, עוד לפני עשרות שנים, על מלטה, על סירמיונה שבלאגו די גארדה, על רימיני, יזולו ועל קולודי שבאיטליה, על לוקסמבורג ועל עוד אתרים רבים אחרים. הסתבר שלאחר "הגילויים שלי" קפצו, פתאום, על העגלה הזו, בחדווה רבה, גם חברות הנסיעות למיניהן והאתרים האלה הפכו, במרוצת השנים, לאטרקטיביים מאוד לישראלים.
כך היו גם גם פני הדברים כאשר פרסמתי, עוד לפני 40 שנה, על ה"צימרים" למיניהם, הפרוסים באירופה על כל צעד ושעל, בעוד הישראלי של אותם ימים רחוקים היה מודע רק למלונות ופנסיונים, יקרים הרבה יותר. ברבות הזמן נדלקו המאורות גם בחברות הנסיעות, ואלה החלו שולחות את לקוחותיהן אל ה"צימרים" כמוצאות שלל רב.
ולעצם העניין שהביאני לפרסם את הכתבה דנן: קונסטנץ, כשלעצמה, היא, באמת, אתר-תיירות מקסים. יש בה כל מה שתייר נכסף אליו. אלא שהגיע הזמן שהתייר הישראלי יפסיק להיות "פראייר" ולאכול את מה שחברות הנסיעות מבקשות להאכיל אותו. הוא צריך ללמוד את הלקח המתבקש: לבדוק, בשבע עיניים, אל מול תעריפי חברות הנסיעות, את התעריפים האלטרנטיביים. אנחנו, למשל, פירקנו את ה"דיל" והרכבנו לחוד את הטיסה, המלון והמכונית השכורה. על אפה וחמתה של חברת הנסיעות יצאנו, בסופו של דבר, בזול הרבה יותר, וגם נמלטנו, כל עוד נפשנו בנו, מן ההצעות ה"מפתות" לביקור באתרים מסויימים, שלא היה עימם ועם המציאות שום דבר משותף.
