יחסי ישראל-טורקיה, אשר עלו על שרטון לאחרונה בעקבות פרשיית סדרת הטלוויזיה הטורקית בה הוצגו חיילי צה"ל כטובחים צמאי דם, ביטול התמרונים הצבאיים עם ישראל וההודעה על התמרונים הצבאיים עם סוריה, גררו תגובות מצד התקשורת הערבית, חלקן פייסניות יותר וחלקן פייסניות פחות.

מחאה בקפה

הטונים הצורמים בין ישראל לטורקיה, דווקא העלו באפו של מחמד צאדק דיאב, בעל טור בעיתון אלשרק אלאוסט, ניחוחות של קפה. דיאב, אשר שמע על רשת בתי הקפה הישראלית שהחרימה את הקפה הטורקי, כתב: "כרגיל, הקפה הטורקי כיכב במאבק בין הטורקים והישראלים, כפי שקורה בכל מאבק בו מעורבת טורקיה. רשת בתי קפה ישראלים החליטה להפסיק למכור את הקפה הטורקי המפורסם ללקוחותיה במחאה על סדרת הטלוויזיה".

דיאב נזכר במאורע דומה בו היה מעורב: "הקפה הטורקי הכניס אותי לתסבוכת בעבר הרחוק, כאשר ישבתי רגל על רגל באחד מבתי הקפה באתונה, בזמן המאבק בין יוון וטורקיה. ביקשתי מהמלצר בקול רם ומלא ביטחון כוס קפה, ופתאום, ללא התרעה, סמרו שאריות שערו של המלצר היווני המקריח, ועיניו האדימו מכעס. הוא אמר: 'זהו קפה יווני ולא טורקי, זר שכמוך. אם אתה לא מכבד את שורשיו ההיסטוריים העמוקים של הקפה שלנו, עליך לעזוב את בית הקפה מיד'".

דיאב מבהיר כיצד הוא אוהב לשתות את הקפה שלו וכותב: "כיום, כאות הזדהות עם העמדה של טורקיה ונשיאה, גול, אנו אומרים לכולם: 'תנו לנו קפה טורקי, ונסחט אותו עד הטיפה האחרונה בכוסותינו, כדי להפגין את נחישותנו אל מול הישראלים אשר מחרימים אותו. אחד קפה טורקי וסולחה!'".

שתי פושעות

למרות התגובות, המחמיאות ברובן, כלפי המאמר וכלפי עמדתה העיקשת של טורקיה הזוכה לשבחים על התנגדותה לישראל, טוקבקיסט נועז בשם אחמד עלי העז וכתב בגנות טורקיה, וגם בגנות ישראל: "כעסי על הישראלים לא מעוור אותי ולא מונע ממני לראות את עברם של הטורקים בארצותינו הערביות ופשעיהם. הוא לא מונע ממני לראות את עוינותם של הטורקים כלפינו, הערבים".

אחת שנואה

מילים בוטות הרבה יותר כלפי ישראל, נכתבו על-ידי ג'האד אלח'אזן, העורך הראשי לשעבר של עיתון אל-חיאת בלונדון, אשר יצא במתקפה משולחת רסן מעל דפי העיתון וכתב: "שר החוץ הישראלי, אביגדור ליברמן, שומר בתי הבושת במולדובה, אשר עצם קיומו מהווה הסתה, זימן את הנציג הדיפלומטי של טורקיה ונזף בו. לאחר ששמע על הידיעה בדבר התמרונים עם סוריה, הוא אמר כי טורקיה מתקרבת לציר הרשע". אלח'אזן לא הסתפק במילים בוטות אלו, והרשה לעצמו להמשיך במתקפה: "ישראל היא המדינה הכי שנואה בעולם כיום, לא בגלל דוח או סרט, אלא בגלל מה שהיא עושה ומבצעת, והמצב לא ישתנה עד שהיא תשתנה. מי שהיה קורבן בעבר, הפך לנאצי חדש", הוא כותב.

אחרון המתווכים

במאמר פייסני הרבה יותר כתב עבד אלרחמן אלראשד, בעל טור קבוע בעיתון אלשרק אלאוסט, על כך שבעבר טורקיה הייתה קרובה יותר לישראלים, ואילו הערבים היו קרובים יותר ליוונים, אולם יחסיה של טורקיה עם מדינות ערב התהדקו בשנים האחרונות. הדבר היה יכול להפוך אותה למתווך מרכזי בין הישראלים לערבים, לולא ההידרדרות שחלה ביחסים בין המדינות מאז ועידת דאבוס. אלראשד מנסה לפייס בין הישראלים לטורקים, כדי שטורקיה תוכל לפייס בין הישראלים לערבים. הוא חותם את מאמרו מבלי לוותר על הזדמנות לעקוץ את אירן על תפקידה השלילי במזרח התיכון: "הערבים זקוקים לטורקיה כמתווך ולא כצד בסכסוך. המתווכים הם מעטים וצדדי הסכסוך רבים. אנקרה אינה יכולה להתחרות בטהרן גם בתחום זה".

בתגובה למאמר של אלראשד, כתב אחד הטוקבקיסטים: "קלעת לנקודה כאשר אמרת כי הערבים זקוקים לטורקיה כמתווך ולא כצד בסכסוך. ארדואן הפך לפלשתיני יותר מהפלשתינים עצמם, וערבי יותר מהערבים עצמם". כאן אולי המקום לציין כי טוקבקים אחרים היו הרבה פחות פייסניים מזה.

טורקיה ו... טובה

הידיעות על רשת בתי הקפה הישראלית אשר החרימה את הקפה הטורקי הגיעו גם לאוזניו של דאוד אלשריאן, עיתונאי סעודי. הוא סבור כי המהומה סביב יחסי ישראל טורקיה אינה אלא סערה בכוס קפה ועמדתה התקיפה של טורקיה דווקא מסייעת לה למלא את תפקיד המתווך בין ישראל לעולם הערבי. במאמר בעיתון אל-חיאת תחת הכותרת "לעיתים... הנורמליזציה נמצאת בקפה הטורקי" כתב: "ניתן לומר כי התפקיד הטורקי מעלה את סוגיית הנורמליזציה באופן חדש ועמוק". הוא ממשיך ומסביר: "לטורקיה יש את כל המרכיבים ההיסטוריים והתרבותיים המאפשרים לה להגשים מטרה זו, והופכים את תפקידה הנוכחי לא לתפקיד זמני, אלא לתפקיד משפיע בתהליך יחסי המדינה העברית עם הערבים והמוסלמים. משמעות הדבר היא שהתפקיד הטורקי באזור הפך לצורך מדיני והיסטורי".