גם לאחר הודעתו של שר המשפטים כי המועמד לתפקיד היועמ"ש הינו הפרקליט המבריק והמתאים יהודה וינשטיין, ראוי יהיה להתייחס לפיאסקו שאפיין את עבודתה של ועדת האיתור. בהינף יד קבעה הוועדה כי השופט המצטיין נועם סולברג, אינו ראוי להיבחר מאחר ש"אינו בשל", רחמנא לצלן.

שני נציגי הציבור, השר לשעבר משה ניסים ששירת במשך כארבעים שנה בתפקידים הבכירים ביותר, בהצלחה וללא רבב, וח"כ יריב לוין, הציעו את שמותיהם של השופט סולברג ושל הפרקליט יהודה וינשטיין, ומייד סומנו כ"פוליטיים" על-ידי שלושת החברים "הלא פוליטיים" האחרים שהתעקשו על מועמדיהם, לא הסכימו בשם פנים ואופן לפשרה, והוועדה התפזרה.

כיצד הופך שופט בולט, שכיהן כעוזר משפטי מצטיין של שלושה יועצים משפטיים והמתגורר בגוש עציון, ל"מתנחל לא בשל"?

לא למותר להזכיר כי גוש עציון הוקם בתקופת המנדט אחרי ניסיונות התיישבות חוזרים ונשנים שסוכלו על-ידי פורעים ערביים וכלל מספר ישובים וגם את קיבוץ רבדים של השומר הצעיר. הישובים נחרבו במלחמת העצמאות אחרי שנכבשו ע"י הליגיון הערבי, וביישוב כפר עציון נערך טבח בשבויים ורק ארבעה הצליחו להימלט, זאת מבלי להזכיר את פרשת הל"ה.

הגוש הוקם מחדש בהחלטת ממשלת ישראל בשנת 67' בראשות לוי אשכול המנוח, איש מפלגת ישראל ביתנו, כזכור...

נראה שמדובר ביישובים "בלתי-חוקיים" המהווים "פשע מלחמה" לפי הגולדסטונים מחוץ ומבית, וכי, עצם היות מקום מגוריו של שופט בגוש עציון - לב לבו של הקונצנזוס הציוני - מהווה כיום כתם בל ימחה.

כמובן שכאשר "המילייה" המשפטי משתלט על ועדה מסוג זה, יש לצפות לבחינת "רוח המפקד" הנושבת מבית המשפט העליון.

אין זה סוד, כי השופט סולברג, בהיותו עוזרו המשפטי של היועץ בן יאיר, רשם פרוטוקול ישיבה בהשתתפות אנשי השב"כ וראשי הפרקליטות בנוגע להפעלת הסוכן אבישי רביב. לאחר רצח יצחק רבין ז"ל טענה פרקליטת המדינה דאז (הנשיאה דהיום) כי הפרוטוקול שובש, או שלא לומר יותר מכך, ע"י מי שרשם אותו. בכך "סומן" אותו עוזר. אהרן ברק, ייאמר לזכותו, הזדרז לקדם אותו למחוזי לפני עזיבתו, שכן חשש שלא ניתן יהיה לקדמו לאחר פרישתו. כידוע, מערכת המשפט הינה "סלחנית" במיוחד וברגע שאדם "מסומן" על ידה הוא זוכה לתקופת "התיישנות מקוצרת" להתחשבנות עימו. לאריה דרעי 30 שנה, לאיווט ליברמן 20 שנה, לדרור חטר ישי, הראשון שהעיז לומר שהמלך ברק הינו עירום - 100 שנה ועוד כהנה, וגם במקרה זה אין סליחה גם אחרי 15 שנה וכך הפך המועמד העדיף ל"מתנחל דתי לא בשל".

מי הם החברים "הלא פוליטיים", כביכול, מה היו שיקוליהם, ומה היו הקריטריונים לדחיפת המועמדים מטעמם? האקדמיה הפוסט-ציונית שלחה נציג "לא פוליטי", כמובן, לשכת עורכי הדין שלחה את נאמנו ועושה דברו של ראש הלשכה הקודם הד"ר שלמה כהן, עוד "לא פוליטי", שאמר לפני כשנתיים בכינוס בלשכה, בנוכחות שופטים רבים, בין השאר, כי "פעילותו של דניאל פרידמן היא איום אסטרטגי על המדינה". שני אלו הצטרפו לשופט בדימוס, פסלו את מועמדותו של סולברג, והתעקשו על שלושה מועמדים אחרים.

ומי הם "הבשלים" בעיני הרוב ה"לא פוליטי" של הוועדה - אנשי "הציבור הנאור", פרופסורית ליברלית הדוגלת באקטיביזם השיפוטי, עורך הדין, שותפו לשעבר של השופט בדימוס גודע הידיים, ואפילו פרופ' דתי "מבויית" לא מתנחל, שעוד לפני עשר שנים היה אמור לעמוד בראש ועדה שתקבע את החוקה למדינת ישראל בממשלת אהוד ברק, לפי מידתו של אהרן ברק ורק בדרך נס ניצל עם ישראל מהפיכת ישראל למונרכיה שיפוטית דה-יורה.

שלושת "הבשלים" אינם מתמצאים במשפט פלילי וזאת בניגוד להמלצות ועדת שמגר, מכוחה פועלת הוועדה, בניגוד לשני המועמדים "הפוליטיים" (פרופ' שטרן, בהגינותו, אף התפטר מהמועמדות עקב כך), ושלושתם הנם חותרים נמרצים בסירת הקאנו ההזויה של אהרן ברק שמוליכה אותנו בדרך החתחתים של אקטיביזם שיפוטי, משפטיזציה, עורך דין לכל חייל, "מדינת כל אזרחיה" ופשיטת רגל. מי שסבור היה כי לאחר ההתבטאויות הפוליטיות שהשמיע לאחרונה כגון תמיכה ברעיון "מדינת כל אזרחיה" והקביעה כי "היהודים רוצים לזרוק את הערבים לים", יתפוגג הקסם של החלילן המשפטי מרחביה - טעה. עולם כמנהגו נוהג והמילייה המשפטי והמקורבים אליו ממשיכים לנהות אחרי תורתו הפוסט ציונית של אהרן ברק.

מי שחורג מהתלם הוא "לא בשל" או עוכר שלטון החוק, רחמנא לצלן, הכל בליווי ארטילריה תקשורתית מביטאון הפוסט ציוניים "דער הארץ" וניתן לשפוך דמו של כל אדם, אפילו שופט מצטיין ונטול כל רבב.

מסקנות ועדת שמגר יצרו אנומליה שלטונית שאיננה קיימת בשום מקום אחר. אין מקום לוועדת איתור. האחריות השלטונית הייתה ונותרה בידי הממשלה הנבחרת המתחלפת מדי ארבע שנים. אין במינוי בלתי מוצלח בפרשת "בראון - חברון" כדי להפקיע את סמכות הממשלה ולהעבירה לידי חוגים ליברליים פוסט ציוניים שלא נבחרו ושהשקפותיהם הפוליטיות משקפות אליטה משפטית מצומצמת. יש לבטל את ועדות האיתור למיניהן, להשאיר בידי שר המשפטים את הסמכות להביא לפני הממשלה מועמד אחד או מספר מועמדים אחרים ששמם יפורסם מבעוד מועד ואחרי שעברו ועדה לבחינת כשירותם בלבד בנציבות שירות המדינה. לא איתור ולא שיבוט של בית המשפט העליון. כך אולי ניתן יהיה לתקן את אי הצדק שנגרם ל"מתנחל הלא בשל".

הכותב הינו חבר הועד המרכזי של לשכת עוה"ד.