סדקים חדשים אינם בגדר 'הרחבת חזית'

כבר ראינו מומחה מטעם בית המשפט - אשר בבודקו דירה על פי חוות דעת מקצועיות שנמסרו לו, ראה סדקים בדירה ומאן לרשום אותם ולהתייחס אליהם בחוות דעתו, בטענה שאותם סדקים לא נרשמו בחוות הדעת של התביעה.

בגלל קוצר הבנתם של מספר מומחים לא מבוטל הממונים על ידי בתי המשפט, רצוי לכלול בכתב המינוי כמה מלות הסבר, שיבהירו למומחה כי עליו לבדוק את הדירה, אמנם בהתאם לחוות הדעת, אך גם לפי שיקול דעתו מהבחינה המקצועית ומראה עיניו מהבחינה העובדתית, ומובטח לכל כי לא ייגרם בכך נזק לשום צד לדיון. יצוין כי עניינית הבהרה זו אינה נחוצה, אלא למניעת כל ספק; הרי בית המשפט הוא המכריע האם לפסוק פיצוי אם לאו, וכל מי שירצה לטעון נגד הרחבת חזית - יהיה חופשי לטעון זאת. רישומיו של המומחה אינם מחייבים את בית המשפט, בעוד שהימנעות מרישום - מביאה לפתחו של בית המשפט אינפורמציה חלקית.

אותו מומחה, המהנדס רונן שטרנברג, [שחובה לחזור ולהדגיש כי אינו היחיד אשר נוקט בשיטת ההתעלמות המכוונת מהליקויים], קיבל מינוי מטעם בית המשפט המחוזי בחיפה לבדוק ליקויים בדירות שנבנו בנהריה על ידי חברת "אזורים".

חוות הדעת מטעם התובעים נערכו על ידי האדריכלית איריס בן-עזרא, וכללו סקירה של סדקים, שברים ואי התאמות בגדרות בנויים בגבולות המגרשים, הנישאים לגובה שבין 1 מ' לבין 2 מ', ברמות שונות של סדיקה ובהתאם לכך גם נקבעו העלויות.

עד למועד בדיקת מומחה בית המשפט, בדיקה שבוצעה כעבור כ- 5 שנים מבדיקת מומחית התביעה, מצב הגדרות והסדיקה בהם הוחמר, אך זאת לא בא לידי ביטוי בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, אשר קצב בחוות דעתו סכום ממוצע של 1,000 ש"ח לדירה לשם תיקון הסדקים, אף על פי שלאותו מועד כבר הוכח כי מדובר בפגם מהותי המצריך הריסת הגדרות ובנייה מחדש בעלות הגבוהה פי 10-9 מקביעותיו. בית המשפט פסק זיכוי אחיד לתובעים, בשיעור 9260 ₪ לדירה לפני מע"מ + עלות פיקוח הנדסי.

עד למועד חקירת המומחה בבית המשפט, כמה קירות-גדר התמוטטו ומהנדס העיר נהרייה הוציא מכתב לפיו מוגדרים הגדרות כמבנה מסוכן.

מדובר בת"א 1137/00 אלדד עמוס ואח' נ' אזורים חב' להשקעות בפיתוח ובבניין בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: מ' נאמן, פדאור 07 (4) 230.

טענת הנתבעת, כי קביעת הפיצוי בהתאם למצב המחמיר של הסדיקה, כאשר לכתב התביעה צורפה חוות דעת אשר על פיה מצב הסדיקה לא קריטי - כפי שהיה אז - מהווה הרחבת חזית - נדחתה; בית המשפט פסק כי אין בכך משום הרחבת חזית.
למותר לציין כי התובעים לא צרפו לכתבי הטענות חוות דעת מתוקנת, ולא ביקשו תיקון כתב תביעה.

להלן ציטוט בעניין זה מפסק הדין:

"17. עוד נפלה מחלוקת בין ב"כ הצדדים לענין חיוב הנתבעת לשאת בעלות להריסת הקירות בגבול המגרש. בעוד שב"כ התובעים טוען שעלי לחייב הנתבעת לשאת בעלויות אלו בהתאם לעלויות שנקבעו בחוות הדעת המשלימה השניה, טוען ב"כ הנתבעת כי המומחה המוסכם כלל לא קבע כי יש צורך ממשי בהריסת קירות התובעים כולם ו/או בנייתם מחדש (ואף המומחית מטעם התובעים לא קבעה כן), אלא הוא אך ורק פירט את העלויות הכרוכות בהריסת הקירות, מבלי להכריע בשאלת הצורך בהריסה. לאחר שעיינתי בחומר הראיות, ובכלל זה במכתבו של מהנדס העירייה בענין זה (ת/2), ושמעתי את המומחה המוסכם בחקירה על חוות דעתו, אני סבור שיש לפצות את התובעים בגין עלות הריסת הקירות בין חצרות הבתים. אין בכוונתי לקבל את טענת הנתבעת שהתובעים הרחיבו חזית נוכח זאת שהטענה לא הובאה בכתב התביעה שלהם ובחוות דעת המומחית מטעמם, שכן העלויות שנקבעו בחוות דעת התובעים מתאימות למצב הקירות בעת הבדיקה, קרי, בשנת 1999-2000 ואילו מכתבו של מהנדס העירייה נשלח בשנת 2003 (ת/2) וביקורו של המומחה המוסכם, שעל בסיסו הוא העריך את עלות הריסת הקירות בגבול המגרש, נעשה בשנת 2006, כך שבהחלט יכול להיות שהסדקים שאותרו על-ידי המומחית מטעם התובעים הוחמרו במהלך השנים. על כן, על הנתבעת לפצות את התובעים בגין העלות הכוללת להריסת הקירות בין חצרות הבתים, בהתאם לקביעת המומחה המוסכם בחוות דעתו המשלימה השניה (שקבע את העלות הכוללת להריסת הקירות בין חצרות הבתים על סך 166,690 ₪). בכוונתי לקבוע, על דרך האומדנא, פיצוי שווה לכל אחת מהדירות (קרי, סך של 9,805 ₪ לפני מע"מ לכל אחד מהתובעים)."

אמנם גם הסכום הכולל שיידרש לשם בניית הגדרות הבנויים מחדש (כ- 170,000 ש"ח לפני מע"מ ופיקוח) נקבע גם הוא על ידי מומחה בית המשפט, וזאת - יש לציין - בהיקף כספי גדול מקביעת מומחית התובעים, אך הדבר עלה רק בחקירה נגדית שהתנהלה בבית המשפט, ולאור שאלות נוקבות.