כבוד עורך הדין וחבר הכנסת לשעבר מר
יצחק גאגולה כותב: "העוול הנורא הקיים במחוזותינו על אפליות קשות מנשוא, צריך לעורר את הציבור הכללי החילוני המדבר גבוהה-גבוהה על מוסר, צדק ושוויוניות כערכים נעלים".
כתב האשמה חריף מציג מר גאגולה על "עוול נורא" ו"אפליות קשות מנשוא", רק שכעורך דין מצופה ממנו לדעת כי האשמה יש לבסס על עובדות.
קראתי את מאמרו
"כן לשילוב החרדים בציבוריות הישראלית" (News1, 2.12.09) חזור וקרוא, ולא מצאתי כל עובדות התומכות בטענת "עוול נורא" ו"אפליות קשות מנשוא", אפילו לא סתם סיפורי מעשה שמסבירים את האשמותיו.
ציטוט: "והנה משהו קרה בשנים האחרונות. מבצבצות להן דמויות שלא חזינו וראינו אותן בכל מערכות חיינו ובמישורים מגוונים ורבים. עורכי דין, רואי חשבון, אנשי היי-טק, מנהלים בכירים בחברות מצליחות ומובילות, ועוד. תופעה שלכאורה הייתה צריכה לשמח ולעודד את הציבור בישראל, ולא היא! מה שהמציאות מראה היא כמעט התעלמות ואי-פרגון מסיבות לא ענייניות, שהרי המדובר בקבוצה מוכשרת שהוכיחה את עצמה מאוד בתחומם, גברים ונשים, שכל 'חטאם' הוא דתם ואמונתם כאנשים חרדים לדבר ה', והיו אלה מודרנים ככל שיהיו".
והגענו לשורש האשמות: "כמעט התעלמות ואי-פרגון מסיבות לא ענייניות", סתם ולא פירש.
מי הם אותם "עורכי דין, רואי חשבון, אנשי היי-טק, מנהלים בכירים" שכה סובלים "התעלמות ואי-פרגון מסיבות לא ענייניות"? מה סיפורם? מה מניינם?
או שמא "כמעט התעלמות ואי-פרגון מסיבות לא ענייניות" הוא כלפי כלל החברה החרדית? כלומר, שהחברה החילונית לא קפצה משמחה שאותם מתי מעט יצאו לפרנס את עצמם...
יצא לי להכיר מספר חרדים בתעשיית ההיי-טק ולא זכורה לי ולו תלונה אחת על "התעלמות ואי-פרגון מסיבות לא ענייניות".
ורחוקה מאוד הדרך מ"כמעט התעלמות ואי-פרגון מסיבות לא ענייניות" ועד ל-"עוול נורא" ו"אפליות קשות מנשוא". נראה כי מר גאגולה נסחף עד מאוד בכתבו את המאמר. נראה שמשהו מציק למר גאגולה, אך מאמרו אינו מסביר ולא כלום, ואינו תורם לקירוב לבבות בין שתי החברות, החרדים והחילונים.