גלי צה"ל בשירות ההסברה של חמאס

כידוע, בבסיס פעולתה של ממשלת חמאס מונחת אמנת חמאס, מסמך נאצי-אנטישמי המכריז כי היהודים - לא "רק" הישראלים אלא כל היהודים באשר הם - הם בני-מוות, וקובע כי לא תהא פשרה על שום גרגר של "המולדת הפלשתינית". ואותה ממשלה הפגיזה את ישובינו שבקרבת גבול הרצועה במשך 8 שנים, מה שאינו מפריע לה לזעוק חמס השכם והערב נגד חוצפתנו הנוראה להטיל מצור על הרצועה.

הכתב החרוץ לא הביא דיווח תמציתי על דברים שאמר לו הדוקטור, תוך סינון גידופיו של הלה, אלא הביא ושידר את הקלטת הראיון עצמו. הדוקטור שפך את מררתו על ישראל, חירף וגידף בהרחבה את ממשלתה, אך לא שמעתי שום שאלה קשה שהוצגה לו על-ידי הכתב הישראלי:

שום שאלה על אודות ההפגזות במשך שנים ארוכות;

שום שאלה על אודות החוצפה והכזב של חמאס, בתשובה לדוח ועדת גולדסטון, כי ההפגזה נועדה לפגוע בחיילים ורק במקרה פגעה באזרחים;

שום שאלה על האמנה הנאצית-אנטישמית ועל הדרישה הגלומה בה, להשמיד את כל היהודים;

שום שאלה על איוולתה של ממשלת ישראל, המספקת לרצועת עזה מצרכי מזון ושאר מצרכים, ככל הנראה כתשלום עבור הכבוד הרב שאנו זוכים בו בקבלת הפגזים והקסאמים;

שום שאלה על היעדר כל תוחלת להגיע להסכם כלשהו עם שלטון חמאס, המכריז מראש ובקול רם כי לא תיעשה שום פשרה על שטח כלשהו ב"פלשתין";

שום שאלה על מסע הטרור הפנימי בעזה לאחר תפיסת השלטון על-ידי חמאס, שכלל השלכת אנשים כפותים - לא יהודים, חלילה, אלא ערבים טהורים - אל מותם בהתרסקות מגגות בניינים בני 15 קומות, ירי בברכיים ודרכים חמודות נוספות, הידועות היטב לרוצחים הערבים לדורותיהם;

אפילו לא נשאלה השאלה, מדוע לא יאפשר הדוקטור המכובד לנציג ישראלי להתראיין ולהישמע בקולו בתחנת השידור של חמאס, כפי שנתנו לו את ההזדמנות הזו ללא כל הגבלה. נניח, בנימין בן-אליעזר, המתרוצץ ומטיף באוזני כל הנמצא בקרבתו כי אנו חייבים לשחרר את הרוצח מרואן ברגותי, שכן העם ה"פלשתיני" האציל לא יוכל למצוא מנהיג אחר מלבדו.

סתם כך, לדוקטור היקר, יועצו של ראש ממשלת הרוצחים בעזה, ניתן מיקרופון פתוח ללא כל הגבלה, לשפוך את שפכיו ואת איומיו על ראשה של ממשלת ישראל. השדר באולפן לא השמיע שום הערה, הסתייגות או הבעת צער על הדברים, אלא רק דברי קישור מסבירים בין קטע אחד של הראיון למשנהו.

ומאחר שמישהו בתחנה סבר כי לא היה די בכך, שודרו קטעים נרחבים של הראיון פעם נוספת, כשהגיעה השעה למבזק של השעה 07:30.

חבל שמר ג'קי חוגי ומעסיקיו בגלי צה"ל לא היו עדיין בתפקיד בימי מלחמת העולם השנייה. יקירינו אלה היו לבטח נוסעים לראיין את אדולף היטלר, את אדולף אייכמן או בכירים נאציים אחרים. כדרך ההסברה הטובה, שהיא נחלתם של אויבינו הערבים המתוחכמים והפקחים - ללא כל השוואה לתשפוכת האווילים שלנו - היו הנאצים הללו שמחים להתראיין לכתב התחנה של שנואי נפשם. ובאמת, מה רע בכך שהראיון יסייע להסברה הנאצית, במיוחד כשהסיוע בא על-חשבון תקציב הביטחון של האויב היהודי המטומטם?

במשדר הבוקר של גלי צה"ל היינו זוכים לשמוע את יקיר האומה הנאצית רודולף הס, מפקד מחנה אושוויץ, מעניק ראיון לכתבנו לענייני מרצחים גרמניים, ג'קי חוגי (אפילו אצל גדול הפושעים והרוצחים, לעולם אין זה סתם ראיון, אלא הוא "מוענק" לכתב המאושר). בראיון כזה היה קצין ה-ס"ס המכובד מספר בהתרגשות, כיצד חנק אמש בגז 20,000 יהודים, שזה ההספק היומי הממוצע, ואולי היה מזיל דמעה ומוחט אפו בקול, בשל הידיעה שהספק הרצח השבוע היה קטן מהמצופה, אולי עקב מחסור זמני בגז. על-פי מנהגם עם ראשי חמאס, היו מר חוגי ומעסיקיו משדרים ראיון כזה בהרחבה, ללא כל הסתייגות. ונא לא לבלבל את מוחותינו בדרישה להציג שאלות קשות ומכבידות למרואיין, ש"העניק" לנו את הראיון המכובד.

כעת נותר לגלי צה"ל להביע זעזוע על ההשוואה שעשיתי, בין השמעת דברי ד"ר אחמד יוסוף ובין השמעת דבריו של נאצי אחר.

לא ציפיתי שכתב גלי צה"ל יימנע משידור ידיעה שהגיעה לידיעתו, גם אם היא ידיעה על דברים שאמר רוצח חמאסי. אך השמעת נאומו של ד"ר אחמד יוסוף השבוע, חצתה אפילו את הקווים האדומים (שאינני מצליח להבחין בקיומם) של התחנה הכאילו-פטריוטית והכאילו-ישראלית הזו.