המורשת שלנו - אסונם של הפלשתינים

זכותנו ההיסטורית על ארץ ישראל היא המסד עליו הוקמה התנועה הציונית, כשבקונגרס הציוני הראשון בבזל, ב-1897, הכריז הרצל: "בבזל הקמתי את המדינה היהודית". זכותנו על ארץ ישראל היא המצדיקה את שיבת ציון המודרנית. אלמלא הכותל המערבי, מערת המכפלה, קבר רחל ועוד מאות ישובים ערביים שהוקמו על חורבותיהם של ישובים יהודיים קדומים, הנושאים עד היום את שמותיהם - את הבעיה היהודית היה ניתן לפתור באוגנדה או בארגנטינה, או, להבדיל, כפי שניסתה לפתור אותה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

להבדיל מהספרדים שהשתלטו על דרום אמריקה והשמידו את האינדיאנים, האנגלים שהיגרו לאמריקה הצפונית נישלו את האינדיאנים והעבירו אותם לשמורות, הבריטים שדחקו את האבורג'ינים באוסטרליה, ואת המאורים בניו-זילנד - אנחנו היהודים חזרנו לארץ ממנה גורשנו!!! לפיכך, זכותנו המוסרית וההיסטורית איננה ניתנת לערעור. לכן אנחנו עולים לארץ ישראל ולא מהגרים אליה כפי שמקובל ברחבי העולם.

הזכות ההיסטורית הזאת היא אסונם של הפלשתינים. לאחר שנכזבה תוחלתם לסלק אותנו מהארץ הזאת, ובאמצעות הטרור הרצחני להביא לגלי ירידה ובריחה מישראל, הם פתחו במסע תעמולה זדוני ברחבי העולם במטרה לקעקע את הזכות ההיסטורית הזאת ולהביא לדה-לגיטימציה של המעשה הציוני כולו. להגשמת המטרה הזאת כל האמצעים כשרים: כמו אימוץ שיטתו של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס, של חזרה אינסופית על שקר עד שהופך לאמת.

הבוקר (24.2.10) בגל"צ, רזי ברקאי ראיין את ד"ר סופיאן אבו זיידה, ממנהיגי הפתח, שהיה שר לענייני אסירים. הד"ר הזה הצטרף לאיומיו של אבו מאזן שאנחנו על סיפה של מלחמת דתות בגלל ההכרזה על מערת המכפלה וקבר רחל כאתרי מורשת. כדי לאושש את איומיו, הוא הרחיק עדותו והצדיק את הטבח בחברון ב-1929 לטענתו: בגלל שהיהודים העיזו לתקוע בשופר ליד הכותל.

רבותיי, לאחר טיעונים הזויים שכאלה, או הצדקת האינתיפאדה השנייה שפרצה בגלל ביקורו של אריאל שרון בהר הבית, אין לנו להשלות עצמנו, לפחות בדור הזה, שנגיע לפתרון הסכסוך, ששורשיו באי-הסכמה גורפת לקיומנו בארץ ישראל, בתוך הקו הירוק או מחוצה לו.