|
|
|
|
| קברו של יוסף טרומפלדור הוא בוודאי אתר חשוב למורשתו של העם היהודי שחזר לארצו כדי לחדש בה את לאומיותו - אולם הוא בוודאי איננו חשוב יותר מקבר רחל או ממערת המכפלה שאותה רכש אבי-האומה המיתולוגי, אברהם, על-פי המסורת, בארבע מאות שקל כסף | |
|
|
|
|
"אבו מאזן משכתב ההיסטוריה"
|
|
איציק וולף
|
|
סערה בממשלה בעקבות הכנסת מערת המכפלה וקבר רחל לתוכנית שימור האתרים * "טענות הפלשתינים - חוצפה מן המדרגה הראשונה" * השר הרצוג: שני האתרים הפכו לאבן נגף
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
מצהלות מחנה הימין, כמו קינותיו של מחנה השמאל, בעת שממשלת ישראל הוסיפה לרשימת אתרי המורשת שאותם היא מבקשת לשמר את מערת המכפלה ואת קבר רחל, נראו לי, לפחות, מיותרות. כבר נמאס לכתוב את זה: ארץ ישראל כולה משני עברי הירדן הובטחה בהצהרת בלפור, שקיבלה לגיטימציה בינלאומית באמנות פומביות, לעם היהודי - ולכן, מה שנכבש בשנת 1948 איננו שונה ממה שנכבש בשנת 1967. אלה, כאלה, הם שטחים שהובטחו לעם היהודי, כדי להקים עליהם את ביתו הלאומי. מכאן, שאתרי המורשת שעליהם הצהירה ממשלת ישראל אינם יכולים היו להתמקד רק במה שמצוי מצידו המערבי של מה שמכונה הקו הירוק.
זה איננו קו גבול - ואין להתייחס אליו ככזה. מעברו המזרחי של הקו הזה לא הייתה אף פעם מדינה 'פלשתינית' או כל מדינה אחרת. צבא ההגנה לישראל נעצר שם במלחמת השחרור מסיבות שונות - אבל אף אחת מהן לא הייתה נעוצה בכך שמדובר בגבול בינלאומי. מה שנותר לאחר המלחמה הזאת מעברו המזרחי של הקו הזה נכבש בידי מדינת ירדן - עוד פיקציה שנבנתה כדי לגזול מן היהודים את מה שהובטח להם בדין, כמו הפיקציה המתארת את הערבים שחיו בארץ ישראל לפני 1948 כ'עם פלשתיני'. אף פעם לא היה 'עם פלשתיני' כשם שאף פעם לא היה 'עם ירדני' שהיה זכאי למדינה משלו.
לכן, הדרישה לוותר על אתרי מורשת של העם היהודי, אלה שנמצאים ב'שטחים' שנכבשו, או שוחררו, לטעמי, ב-1967 - נראתה מלכתחילה הזויה ולא נכונה. קברו של יוסף טרומפלדור הוא בוודאי אתר חשוב למורשתו של העם היהודי שחזר לארצו כדי לחדש בה את לאומיותו - אולם הוא בוודאי איננו חשוב יותר מקבר רחל או ממערת המכפלה שאותה רכש אבי-האומה המיתולוגי, אברהם, על-פי המסורת, בארבע מאות שקל כסף.
|
|
|
|
חזר בו. נתניהו [צילום: פלאש 90]
|
|
|
בנימין נתניהו חזר בו מן הגישה, התמוהה-קמעה, שלא לכלול את מערת המכפלה ואת קבר רחל באתרי המורשת של העם היהודי, רק לאחר שהתברר לו, כנראה, שרשימה ללא אתרי מורשת שנמצאים מעבר לקו הירוק כמוה כהצהרה מדינית שהעם היהודי כבר ויתר על המקומות האלה לטובת 'השלום' עם 'העם הפלשתיני'.
ועל זה כבר נאמר, טוב מאוחר מאשר לעולם לא, שכן לכל צריך להיות ברור לעת הזאת, שלנוסחה שלום-תמורת-שטחים אין כל בסיס לוגי או מדיני או אחר. כפי שתיאר זאת שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי, בעת ששאלת הגירוש מגוש קטיף ומצפון השומרון נדונה שם, מי שמוותר היום על שטחים שנכבשו ב-1967 יתקשה מחר להסביר מדוע הוא איננו מוכן לוותר על שטחים שנכבשו ב-1948, או מדוע אין הוא נענה לדרישה להחזיר מאות אלפי ערבים, או מיליונים, לפי ספירה של הערבים-עצמם, למקומות שמשם הם גורשו, או עזבו מרצון, תלוי בעמדת המתבונן, בעת המלחמה שאותה ניהל דוד בן-גוריון, אבי-האומה המתחדשת.
מכאן, שההחלטה של ממשלת ישראל לכלול אתרי מורשת שנמצאים מעבר לקו הירוק ברשימה של האתרים שהעם היהודי רואה בהם את אבני השתייה של לאומיותו עתיקת-היומין - כמוה כהצהרה שאין להלום חשובה ממנה בעת שבמקומות שונים בעולם מנסים לפגוע בעצם הלגיטימיות של המדינה היהודית. העם היהודי נמצא כאן כדי להישאר כאן, ולא כדי 'להעביר' כאן כמה שנים ואחר-כך להיעלם מכאן כמו צלבנים או כובשים אחרים שבאו - והלכו.
|
|
| תאריך: |
24/02/2010
|
|
|
עודכן: |
24/02/2010
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
המלחמה בחשבוניות הפיקטיביות הצילה עשרות מיליארדים 
