ניגוד עניינים מובנה (ב')

בעלה של נשיאת בית המשפט העליון, גב' דורית ביניש, הוא עורך דין פעיל. לקוח שלו הגיש נגדו תביעה לבית המשפט המחוזי בטענה שביניש הונה אותו. התביעה נדחתה והערעור לבית המשפט העליון נדחה.

המקרה הנ"ל מוכיח שוב עד כמה שיטת המשפט הישראלית פגומה.

נשיאת בית המשפט העליון יושבת באופן קבוע בוועדה לבחירת שופטים. שופטים, מטבע הדברים, רוצים קידום לבית משפט גבוה יותר, ויש להניח שגם השופט שדן בעניינו של ביניש שואף להתקדם. אשתו של ביניש יכולה להכריע בעניין קידומו. האם אין בכך כדי להשפיע על פסיקתו? האם הוא יכול לקבל את התביעה נגד ביניש ולומר עליו מילים חריפות בלי לחשוש לגורלו האישי?

כאשר עו"ד ביניש מופיע לפני שופט, הוא מכניס אותו למצב של ניגוד עניינים. חובתו של השופט מצד אחד להיות אובייקטיבי. מצד שני, יש לו אינטרס אישי להתקדם, וקיים חשש שהוא לא יפסוק נגד לקוחו של ביניש, כדי לא לפגוע בקידומו האישי.

ואם זה המצב לגבי לקוח של יחזקאל ביניש - על אחת כמה וכמה כשהנתבע הוא ביניש עצמו.

כיום החוק אוסר על עורך דין, שהוא חבר הוועדה לבחירת שופטים, לייצג בעלי דין בבתי המשפט השלום והמחוזי. החוק מכיר בכך שעורך דין שהוא חבר הוועדה, מכניס את השופט למצב של ניגוד עניינים. ראו ס' 53 א' לחוק לשכת עורכי הדין.

אין שום הבדל בין חבר הוועדה לבין בני משפחתו הקרובים. גם בני משפחתו הקרובים שהם עורכי דין, מכניסים את השופט למצב של ניגוד עניינים והזכות למשפט הוגן נפגעת.

נשאלת השאלה - מה הפתרון? האם לאסור על הופעת עורכי הדין בבית המשפט? איסור כזה לא יפתור את הבעיה של עורך דין קרוב, שתובע או נתבע באופן אישי. השופט חייב לדון בתביעה גם אם יש חשש למשוא פנים. הוא גם לא פותר את הבעיה של תביעה מצד או נגד שופט שהוא חבר הוועדה.

נראה לי שהפתרון הוא בשינוי ההרכב של הוועדה לבחירת שופטים. לדעתי, אין מקום ששופטים יישבו בוועדה. לשופטי בית המשפט העליון שיושבים בוועדה, יש בני זוג וצאצאים שהם עורכי דין והם נהנים יפה מאוד ממעמדם של חברי הוועדה. אם השופטים לא יישבו בוועדה, המשפט יהיה הוגן יותר ויפחת באופן ממשי החשש למשוא פנים. תיקון החוק חיוני כדי להשיג משפט צדק.