|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תזמורת על תנאי בבית צבי בר"ג
|
סיפורה האמיתי של פניה פאנלון, זמרת ומוסיקאית שניצלה בזכות שצורפה לתזמורת שליוותה את ההולכים למשרפות באוושוויץ
|
|
השמעת מוסיקה מרגיעה לשורת ההולכים למשרפות מדי יום
|
|
|
|
|
הסיפור האמיתי ודאי כלל פרטים נוקבים יותר, אך בימויו המעודן והרגיש של יונתן אסתרקין למחזה שכתב שמואל הספרי ב-1987, מעלה בפני הקהל דרמה אנושית החפה כמעט מזוועות. צוות השחקניות כולו, ושלושת השחקנים, משכנע מאוד במשחקו. ההתאקלמות של פניה בקבוצת ה"מוסיקאיות", יחסיהן אשה עם רעותה, יחסי הקאפו ומנהלת התזמורת הנאצית אליהן, אלה הפרטים הקטנים שבונים את הדרמה.
הנשים בתזמורת הצטרפו אליה רק כדי לשרוד בעצמן, וזאת - על-ידי השמעת מוזיקה מרגיעה לשורת ההולכים למשרפות מדי יום, ובערבים - כדי להנעים את אוזני החזירים הנאצים בקטעי אופרה ומוזיקה קלאסית. אלא שכדי להשביע את הרעב וכדי לחיות, נאלצו לעשות דברים נוספים. הכל מתואר באנדרסטייטמנט, כדי שהקהל האנין בישראל, שאינו אוהב לשמוע על השואה, בכל זאת יגיע לצפות בהצגה. אך גם כך, בצורתו הנוכחית, המחזה הוא בעל שליחות לאומית וראוי לעלות ברחבי הארץ, למען יזכרו כולם שכאשר היטלר כתב בספרו "מיין קאמפף" שיש להשמיד את כל היהודים בעולם - הוא אכן התכוון וביצע. וכך אולי יחלו אזרחי ישראל להבין שראוי להאמין למה שמתכוונים בני דודינו במניפסטים שלהם...
מעבר לכישרון המשחק של השחקנים, העושים מלאכתם בטבעיות וברגש הנכון, לעיצוב הבמה האותנטי, כולל הבגדים, ובמיוחד העמדת סצינת הפתיחה - יש בכל זאת גם פגם שיש לתת עליו את הדעת.
רוב השחקנים-שחקניות בולעים את מילותיהם במחצית השניה של כל משפט, כך שאת רוב הטקסט של הספרי החמצנו. חבל שהסתפקו כאן בהדרכה הקולית של אלוירה כוחנוף לאריות המושרות, ואילו היגוי הטקסט יצא נפסד. זהו פגם שלעיתים קרובות חוזר ומופיע בהצגות תלמידי בתי הספר המשובחים ביותר למשחק בארץ. בחו"ל זה לא היה עובר.
ועל-אף הכל - הצגה שמרעידה את הלב ונוגעת בכל אחד.
|
| תאריך:
|
24/04/2010
|
|
|
עודכן:
|
24/04/2010
|
|
עליס בליטנטל
|
|
תזמורת על תנאי בבית צבי בר"ג
|
|
אתמול שהיתי שעות רבות בין כותלי בית המשפט ובפרוזדור, בהמתנה לאירוע משפטי שלא התקיים; תופעה מתסכלת, אשר היא בבחינת שגרה עבור אלה הנדרשים לבית המשפט - בעלי דין, באי-כוח, עדים ומומחים, במיוחד במצב בו השחתת הזמן אינה תלויה במי שממתין...
|
|
|
|
|
הגישה החינוכית הרווחת כיום כלפי השואה, נוטה לבחון את התופעה הנאצית בעיניים כלל-אנושיות ולחפש אחר לקחים אוניברסליים-הומניסטיים. על-פי גישה זו, הנאצים ופשעיהם היו ועודם עלולים להתעורר ולהתרחש בכל עם ובכל תקופה, בנסיבות ה"מתאימות" מבחינה חברתית, כלכלית ופוליטית: אומה מוכה וממורמרת, מנהיגים קיצוניים כריזמטיים, משטר סמכותי, מיעוט חלש כשעיר לעזאזל, ומלחמה קשה וטוטלית כגורם מקהה מצפון. לצד "משתנים" אלה, כך גורסים חסידי הגישה ה"כללית" לשואה, פעלו להיתכנותה של השואה ה"קבועים" האוניברסליים, הטבועים באדם: ציות לסמכות, שנאת האחר, אדישות הרוב הדומם והיסחפות ההמונים אחר מנהיגים פופוליסטיים.
|
|
|
|
|
במהלך מלחמת יום כיפור, התנהלו שיחות טלפון מתוחות רבות בין ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר לבין מזכיר המדינה האמריקני הנרי קיסינג'ר. משלוח הרכבת האווירית האמריקנית התעכב יותר מדי לטעמה של גולדה, בעוד צבאות מצרים וסוריה רושמים הישגים. ביאושה, החליטה ראש ממשלת ישראל לשלוף את הקלף הרגשי של הסולידריות היהודית מול סכנה משותפת. קיסינג'ר מאוד לא אהב את זה. "בואי אסביר לך משהו, גולדה" הוא אמר בכעס, "אני קודם כל מזכיר המדינה. לאחר מכן אני אמריקני. ורק בסוף אני יהודי". גולדה לא נבהלה. "זה בסדר, הנרי" היא ענתה לו, "בעברית אנחנו קוראים מימין לשמאל".
|
|
|
|
|
בין חוקרי מדעי המדינה והיחסים הבינלאומיים מתקיימת מחלוקת רבת שנים על הגורם העיקרי בעיצוב מדיניות החוץ של מדינות - האם אלה אינטרסים של עוצמה והשפעה ששואפות מדינות להגשים, או ערכים. לשם המחשה, השלום בין ישראל ומצרים שהחל בסוף שנות ה-70' של המאה הקודמת, נבע ממפגש של אינטרסים: מצרים הייתה זקוקה לסיוע כלכלי מן המערב, שלא הייתה מקבלת אילו נשארה במצב מלחמה עם ישראל, ולישראל היה אינטרס לתת למצרים סיבה לצאת ממעגל המלחמות. לעומת זאת, החיבור בין גרמניה הנאצית ובין יפן הקיסרית במהלך מלחמת העולם השנייה היה מושתת בבסיסו על הערכים המשותפים של שני הדיקטטורים, היטלר והירוהיטו, ואינטרס השליטה היה נגזרת של הדמיון בערכיהם. המחלוקת בדבר המניע - אינטרסים או ערכים - מומחש ביתר שאת בסוגיית העלייה ההמונית לארץ ישראל לאורך המאה ה-20: האם היא נבעה מאינטרס כלשהו של היהודים או ממסכת ערכים ומורשת שפיעמה בקרבם במשך אלפיים שנות גלות?
|
|
|
|
|
ישראלים דוברי צרפתית שהשתתפו לא מכבר במשלחת ישראל לכוחות ההצלה בהאיטי, פגשו שם את השפה הקריאולית, המשמשת בהאיטי בצד הצרפתית. הקריאולית היא לשון שבסיסה צרפתית של המאה ה-18 מעורבת במילים ובניבים מאפריקה ומיסודות לשוניים נוספים שנטפלו אליה במשך יותר ממאתיים שנה. מרבית אנשי האיטי מדברים קריאולית ואילו הצרפתית משמשת לספרות, לספרות מדעית, להודעות רשמיות וללשון גבוהה וחגיגית. מעמדה של הצרפתית גבוה יותר מזה של הקריאולית והיא נחשבת תרבותית יותר, מכובדת יותר ורשמית יותר.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
