בין חושך לאור

במהלך 250 השנים האחרונות התפתחה איכות החיים האנושית בעולם באופן חסר-תקדים. תוחלת החיים במדינות המתועשות והמפותחות עלתה מ-19 שנים בשנת 1750 לשבעים שנה, ואף לשמונים בישראל. אזרחי המדינות המפותחות חיים כיום טוב יותר מאשר מלכים במאה ה-18. ההתקדמות שחלה במאות האחרונות עולה על זאת שידעה האנושות במשך עשרות אלפי שנים לפניה.

ארצות הברית הפכה, בפחות מרבע מאה, מחברה חקלאית אגררית של חקלאים קטנים לכוח התעשייתי המוביל בעולם. בישראל אנו חוגגים בימים אלו את פירות ההתפתחות והשגשוג, קליטת מהגרים מכל רחבי העולם וצמיחת האוכלוסיה ממאות אלפים בתחילת המאה שעברה למיליונים כיום. מחקר מדעי, נטיעת עצים והפיכת איזורים צחיחים לירוקים, תוך התקדמות ומחקר בכל תחומי החיים, מן הרפואה ועד לחקר החלל הם שהביאונו עד הלום.

ביום כדור הארץ שנערך שלשום חזינו במבול תקשורתי של תעמולה שמטרתה העיקרית היא לעורר רגשי אשמה עבור ההצלחה האנושית הפנטסטית של המאות האחרונות. מסבירים לנו כי "שעת כדור הארץ" (שהופכת ליום עמוס תעמולה) נועדה לקדם את הנאתנו מן הטבע, טכנולוגיות חדישות וירוקות ובריאות. אך היא לא.

התעמולה הבלתי-פוסקת מבקשת מאיתנו לכבות אורות, לחדול מנסיעה ברכב, למחזר ולהפסיק להשתמש במשאבים ולצרוך אנרגיה. בעצם - אנו נדרשים להכיר בכך שמה שאנו עושים במאתיים וחמישים השנים האחרונות מאז המהפכה התעשייתית מוטעה, ולחוש אשמה על כך.

הבעיה המרכזית בגישה זאת היא בהיותה אנטי-הומנית. האדם מתקיים בזכות יכולתו לנצל את משאבי הסביבה. ככל שניצול זה מפותח יותר ומתקדם יותר כך משגשג הפיתוח התעשייתי והמסחרי המביאים לנו את השחרור והשגשוג האמיתיים. הגישה האנטי-הומנית של התנועות הסביבתיות מתעלמת מבעיות האנושות האמיתיות בעיות המובילות, למשל, למותם בטרם עת של 1.3 מיליון איש מדי שנה כתוצאה משאיפת עשן שריפה של גללים עשבים ועצים לחימום ובישול, מיליונים אלו זקוקים נואשות דלקים פוסיליים ותחנות כוח. בהתעלמות דורסנית מבעיות האנושות מקדמות התנועות הירוקות חקיקה המסבסדת אנרגיות חלופיות שונות תוך שהם תורמים לייקור השימוש באנרגיה ועליית מחירי המזון.

המדוושים בכיכר אשר סיפקו אנרגיה פרימיטיבית למופע עתיר התקשורת הרגישו אולי התעלות צדקנית אך התעלמו ממשמעות החיים העלובים אותם חוו אנשים שהתקיימו באמצעות האנרגיה אותה הצליחו להפיק בכוח השרירים בלבד. הפיתוח הוא שהוביל את האנושות מן החיים המנוולים של מלקטי עשבים ושוכני מערות הקופאים מקור בחורף וסובלים מחום בקיץ, המשמשים קורבנות לכל חיידק או חיית טרף, ממצב של קיום אומלל לחיים טובים וארוכים.

לא אשמה, כי אם גאווה ההיא הרגש אותו אמור האדם לחוש בהביטו על מעשי ידיו. את זאת ציינה "שעת הגדולה האנושית" שאותו יזמו בישראל "מכון ירושלים לחקר שווקים", "הבלוג הירוק" וחברים נוספים בעקבות מכון CEI האמריקני ושותפים נוספים ברחבי העולם. באירוע בו התרכזו אלו הדוגלים בכך שהחיים התעשייתיים הינם סיבה לגאווה, חיים להם זקוקים מיליארדי אנשים ברחבי העולם באופן נואש. זאת התשובה ל-40 שנה של נבואות אפוקליפטיות, החל מטענתו של פול ארליך כי מאות מליוני בני אדם יגוועו ברעב בשנת 1980 והמשך בטענות אודות הקטסטרופות האקלימיות המיועדות לבוא מאז.

שעת הגדולה האנושית היא שעת אור של הוקרה לכוחם של המחשבה האנושית החופשית, היזמים, התעשיינים ואנשי העסקים של השווקים החופשיים שהוכיחו כי הם המענה היעיל ביותר להצלת האדם מכל אסון טבע אפשרי.