בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
נשים בתפקידי ציבור רצויות; נשות קריירה - פחות
|
אני מצפה לנשים פעילות ציבור השומרות תורה ומצוות ומתגאות בכך
|
ההכרעה צריכה להיות אישית [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
חידוד הלכתי לשווא לפני כשבועיים התלהטו הרוחות בתקשורת הדתית-לאומית, בעיקר המקוונת, סביב פסיקת רבה של אלון-מורה לאישה שלא להציג מועמדות למזכירות הישוב. לא קראתי את נימוקו המדויק של הרב אליקים לבנון, אך נמסר שהוא מתבסס על הרמב"ם (מלכים א', ה'): "אין מעמידין אישה במלכות שנאמר 'שום תשים עליך מלך' ולא מלכה. וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש". מעבר להלכה הפורמלית הוזכר גם נושא הצניעות והצורך בהפרדה בין-מינית מירבית. גם הרב דב ליאור, רבה של קריית ארבע חברון, החזיק אחריו תוך הדגשת מחוייבות האישה לחינוך הילדים. לדעתו, יציאה לעבודה מקיפה מצמיחה גידולי פרא של אלימות ופשע. ושוב נקלענו לליבוי תקשורתי המזמין פסיקות מחודדות בקהל עדת הציונות הדתית. בצל דעת רבניות חלוקות נזעקו 'תנועות הנשים' והרימו קול נגד ההקצנה ונגד 'הדרת הנשים'. והמריבה נמשכת... תיזכר לטוב הח"כית הצעירה והדינמית, ציפי חוטובלי, שמיהרה לקבל את ברכתו של הרב לבנון, לכהונתה ולפעלה.
|
'גזר' זה עדיף עשרת מונים על 'מקל' האיסורין
|
|
'נשות קריירה' בעדיפות נמוכה סוגיה אחת נותרת עמומה בעיניי, במגרש נשי זה: 'נשות קריירה'. מעבר לעמימות ביכולת להציב גבול ברור, מנקודת מבט זו, בין מנהלת לשכת רווחה לבין יועצת משפטית, בין מנהלת עמותה חברתית לעמידה בראש קתדרה אקדמית - העמימות היא גם ובעיקר מהותית. יודע אני שאי-אפשר לכלוא את הרוח בכלל, ואת רוח שוויון ההזדמנויות הנשי בפרט. אף על-פי כן דברי הרב ליאור, שהוזכרו בראש רשימה זו, מנקרים באזני; המחיר המשפחתי. והמחיר הוא כפול: בהרחבת המשפחה ובהשקעה בה - בזוגיות ובחינוך. והדברים ידועים, ברורים ומוכרים, למרות העמימות שנקטתי. הכרעה בשאלה זו צריכה להיות אישית, ולא ציבורית או מגזרית. גם בענפי 'הקריירה' יכולה הַגְבֶרֶת לקדש את ה', בהליכותיה ובהבלטת אמונתה. גם בענפי 'הקריירה' רבות בנות עשו חיל, בהרחבת המשפחה ובהשקעה בחינוכה. אכן, קשים חיי הקריירה גם בהיבט זה. מי שלא יכולה להתמודד - שתפרוש!
|
ומה יש לי לומר בסוגיה זו?
|
|
תפקידי ציבור אינם שררה אדם בגילי, המרבה לכתוב ולהתבטא על 'כל נושא שבעולם', נאלץ לעיתים רבות לחזור על עצמו. ובכן אצטט כאן את סיכום מאמר הלכתי ששטחתי ב'תחומין' י"ט (זה עתה הופיע הכרך ה-30, דבר שנה בשנתו. צאו וחשבו מתי נכתבו הדברים), וזו לשוני: א. הרמב"ם אוסר למנות נשים ל'משימות' בישראל. מקורו בדרש בעניין נוכרי. הדין לא הובא בגמ' ולא בשו"ע. ב. אין איסור לאשה לכהן בתפקיד. יש מקום לדעה שהאיסור מצטמצם לאקט המינוי בלבד. ג. קבלה בהסכמה לכהונת נשים בתפקידי ציבור מותרת, כדבורה הנביאה-השופטת. בעולמנו הדמוקרטי מאופיינים התפקידים ומוגדרים כהסכמת הציבור. ד. האיסור האמור בנשים מצטמצם רק לשררות של סמכות וכוח כפייה. תפקידי ציבור המקובלים בימינו, כגון ניהול מוסד או משרד, אינם 'שררות שלטוניות'. ה. מינויי חוכמה וכבוד אינם בגדר שררה. ובכן, בנידוננו, ההיבט ההלכתי הפורמלי כשר לחלוטין ואף למהדרין. מי שנתלה ברמב"ם לאסור היבחרות למזכירות ישוב כ'משימת שררה' מושך את ההלכה למחוזות מאולצים. מעבר לכך, הלא גם נשות הישוב בוחרות, והן זכאות לבחור בנציגה שתשתרר עליהן... שליחות ציבורית נשית עדיפה הדיון האמיתי איננו בשדה הפרשנות ההלכתית, אלא בתחום הצניעות והמדיניות החברתית בקהילותינו. מותר לרבנים להעלות את רף הצניעות, ואולי גם חובתם, אך מומלץ לא כפסקי הלכה. מי שמאפשר הוראה על-ידי מורות, למרות ההלכה "אישה לא תלמד תינוקות מפני אבותיהם שהם באים אצל הבנים" (רמב"ם ת"ת ב,ד, על-פי המשנה והגמ' בסוף מסכת קידושין, ונפסק בשו"ע. ההיתר בימינו נובע משינויי מסגרות ההוראה) - איננו יכול לאסור כהונה במזכירות או בפורומים ציבוריים אחרים. הדאגה לצניעות והלוחמה במתירנות לא יצלחו בקהילותינו בדרכי החמרה והערמת סייגים. סופם להיפרץ בקולי-קולות ו"מוטב שלא לומר וכו'". ואדרבה, וכלפי לייא; משבח אני את תרומתן הציבורית של נשותינו לכלל החיים הקהילתיים; בעיר ובכפר, בארץ ובתפוצות. כמדומה שנשים מפליאות בפעילות ציבורית למעלה מן הגברים, ו"נמצאו בנות זריזות ובנים שפלים" (הביטוי מופיע שלש פעמים בש"ס. הידד! פסחים פט,א; נדרים לו,א; גיטין כה, א). אילו בידי היה הדבר הייתי 'דוחף' את הנשים לכל תפקידי ההתנדבות למיניהן, והשירות הלאומי יוכיח, שכבר אי-אפשר בלעדיו. ולא רק התנדבות, אלא בימינו, כאשר נשים יוצאות לעבודה, אני מצפה לראות בכל תחומי השירות הציבורי נשים שומרות תורה ומצוות, המתגאות בכך. ותנאי גדול בדבר: "מתגאות בכך". הוי אומר, עמוסות בתחושת שליחות וחדורות נאמנות כפולה: לעצם התפקיד הציבורי ולהיותן שומרות תורה בהקפדה. והשירות הלאומי יוכיח!
|
|
תאריך:
|
02/06/2010
|
|
|
עודכן:
|
02/06/2010
|
|
ישראל רוזן
|
נשים בתפקידי ציבור רצויות; נשות קריירה - פחות
|
|
אילו אני ראש הממשלה (ואני לא!), ובמצב הזה בו הנזק כבר נגרם, ואני נחשד בצדק, שהייתה לי מטרה מתוכננת מראש בפעולה הזאת, אני הייתי בחוסר-ברירה וכרע במיעוטו, זורם עם זה הלאה. אם העובדות שפורסמו נכונות, נפלנו למארב מתוכנן, והלחץ הטורקי לשחרר מיד את כל האזרחים הזרים, לרבות את משתתפי המארב, חשוד בעיניי.
|
|
|
החוצפה של הממשל הטורקי מרקיעה שחקים. למרבה האירוניה הטורקים הם בין האחרונים בעולם שרשאים להלין או לגנות רצח של אדם במדינה כלשהי. צבא טורקיה רצח והשמיד עם שלם, את העם הארמני, ללא רחמים, ללא מורא ממשפחת העמים, לא עושים חשבון לאף אחד, ואם זה אינו מספיק, העם הכורדי סופג עד היום את נחת זרועם של הטורקים, מטוסים טורקים (ומזלטי"ם תוצרת ישראל) מפציצים את הכורדים באכזריות רבה כמעשה שבשגרה, העולם שומע, העולם יודע, אך שותק...
|
|
|
בימים קשים אלה ביחסי יהודים-ערבים, ובהמשך למאמרו כאן של בומה ענבר "בעזרת הכדורגל נעשה שלום", אני מבקש להוסיף על הפועל תל אביב בכדורגל והישגיה בספורט, בחינוך ובדו-קיום.
|
|
|
אחד הציטוטים הידועים שהוצמדו לאלברט איינשטיין, היה הציטוט שאמר ש"רק שני דברים הם אינסופיים: היקום והטמטום האנושי, ואני עוד לא בטוח לגבי הראשון". כנראה שאין דרך טובה יותר לתאר את ציד המכשפות המשתולל בתקשורת הישראלית, נוכח תוצאות פשיטת שייטת 13 על הספינה הטורקית "מרמרה", אלא כטמטום מוחלט.
|
|
|
ביום שני האחרון, בעוד משט הטרור נגרר לאשדוד על-ידי כוחות חיל הים, שלחתי ללשכת שר הביטחון בכנסת מייל דחוף בזו הלשון:
|
|
|
|