|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דברים שנכתבו עבור אתר "שוויון בין המינים" של משרד החינוך, לקראת עלייתו לאוויר בחודש מרץ הקרוב.
|
חינוך לשוויון מתחיל מכולנו - צוותי ההוראה, התלמידות והתלמידים, ההורים. לכל אחד ואחת מאיתנו יש תפקיד במערך הזה וכולנו משמשות ומשמשים כ"סוכני חיברות" של הערך השוויוני. הערך הזה, נפרט ביומיום לפרטי פרטים: למשל, פניה כתובה ובע"פ באופן שאינו מדיר את אחד המינים מן השיח (כלומר - לא בזכר-יחיד), שימוש בלשון נקבה מול רוב של בנות, הוצאת מסרים מינניים מספרי הלימוד, חקירת מקומן (החסר) של נשים במקצועות השונים ולימודו, קריאה ביקורתית של טקסטים לימודיים, בראייה שאינה מאפשרת לנשים או בנות להיות מודרות או מופלות ממנו, הכוונה של בנות ובנים על פי כישוריהם ולא על פי מינם, התייחסות שוויונית לטריוויה היומיומית - תגובות מערכת החינוך על לבוש, הישגים, התנהגות, פרוייקטים או כל דבר אחר שמכיל היומיום של מרחב בית הספר. חינוך לשוויון נמדד בעומק המודעות של כולנו לפרטי הפרטים - איך אנחנו מדברות ומדברים, חושבות וחושבים, הטמעה של מונחים כמו "הדרה", "מינניות", "אפלייה על-רקע מיני" בכל מה שקורה במרחבי חיינו. חינוך לשוויון אינו רק שוויונן של בנות, אלא גם שוויונם של בנים. במצבי אי-שוויון, בהם יש העדפה למין אחד מן השניים, המין ה"מועדף" לכוד גם הוא בתוך מסגרת מושגים מגדריים, שמונעת ממנו ביטוי עצמי בכל מה שחורג ממנה. בנים זוכים למעט מדי אשרור לרקוד בלט או לממש את נטיותיהם במגמה ספרותית או הומאניסטית אחרת, כמו שבנות מונחות בהנחיה סמויה דווקא לאותם תחומי ידע והרחק מלימודי המדעים. החינוך השוויוני מצמיח בוגרות ובוגרים שמידת הקרבה שלהם למרכזי ההשפעה של החברה הבוגרת אינה מקרינה את יכולותיהם האמיתיות. לכן, בכל התחומים - בהעדרו של חינוך שוויוני, יוצא שכרינו כחברה בוגרת, בהפסדינו. הפסדנו כשרונות לא ממומשים, מנהיגים ומנהיגות שלעולם לא נדע עליהם/ן, המצאות שלעולם לא תומצאנה - אנחנו חברה חסרה ולחינוך לשוויון מקום מאוד משמעותי במילוי החסר הזה. חינוך לשוויון הוא צעד חשוב בהתבגרותנו כחברה. לכן הוא קשור קשר עמוק לשלושת מימדי הזמן: העבר, ההווה והעתיד. אנו נסמכות על העבר כדי לפעול בהווה למען עתיד טוב יותר, ולכן עלינו הן ללמוד מטעויות אי השוויון של העבר (וההווה) והן לחפש בעבר הזה את מושאיו הנעלמים של אי השוויון - הנשים. כי, כמאמר קיקרו: "מי שנותר/ה בור/ה בדברים שקרו בטרם נולד/ה, נשאר/ת ילד/ה". חינוך לשוויון הוא לכן תשומת לב של כולנו בכל עיסוקינו ותחומי הידע שלנו, למרחב ההווה כולו - למען עתיד טוב יותר. _________________ הכותבת היא עורכת משנה באתר www.haderech.co.il |
| תאריך:
|
21/02/2004
|
|
|
עודכן:
|
21/02/2004
|
|
חנה בית הלחמי
|
|
משהו מוזר אירע השבוע במערכת הפוליטית-ביטחונית, וכן במערכת התקשורת: מרבית הגורמים המשפיעים בנושא זה, התגוללו, כאיש אחד, על חברי ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים של הכנסת, על כך שפרסמו (יום ד', 18.2.04) הודעה הקוראת למיצוי החקירה בפרשת טננבאום. הם טענו, כי גורמי הביטחון וגורמים מדיניים יימנעו מלבוא ולדווח לוועדה, בגלל חששם מפני דליפת המידע; הם טענו גם, למרבה הפרדוכס, כי הוועדה מתערבת בעניינים הנתונים עתה לטיפול בלעדי של גורמי החקירה והמשפט בישראל, ועל כן אסור לוועדה לתחוב את חוטמה, בשלב זה.
|
|
|
|
|
היכולת הכלכלית-חברתית של המשפחות הללו להתמודד עם טענות שווא על אלימות והזנחה, הן כמעט בלתי אפשריות בעמדם מול מערכות הרווחה והמשפט, רבות העוצמה. זעקת ההורים והילדים נגד הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת ילדים מחזקת הוריהם, הצליחה להגיע אל הציבור הרחב רק בתקופת כהונתו של שלמה בניזרי כשר הרווחה, אשר הקים ועדה, בראשות המשפטן דר' ישראל צבי גילת, לבדיקת הנושא.
|
|
|
|
|
שלוש וחצי שנים של עימות עקוב מדם בין ישראל לפלשתינים. התהום העמוקה שנפערה בתקופה זו בין שני העמים והפצע שמסרב להגליד שמטו כמעט כל פיסת אמון בין העם בישראל לעם הפלשתיני. בנקודה מסוימת על ציר הזמן נדחקו השאיפות והתקוות לשלום לשולי השיח החברתי בישראל וברחוב הפלשתיני.
|
|
|
|
|
הכדורגלן פליקס חלפון שהתפרסם גם כמי שהגיב מיד אחרי מעצרו: "אני שומר על זכות השתיקה בדיוק כמו בניו של ראש הממשלה", תגובה שצוטטה בפי כל בהערצה, נדון ל-4.5 שנות מאסר.
|
|
|
|
|
נער מקסיקני נהג לעבור באופן קבוע את הגבול בין מקסיקו לארה"ב כשהוא רכוב על זוג אופניים, אליהם רתומים שני שקים. המוכסים שחשדו כי הוא מבריח סחורות או סמים דרשו ממנו תמיד לשפוך את תחולת השקים, ולאחר התנגדות והבעת תרעומת הוא היה שופך את השקים והתברר שהם מכילים עשבי בר שוטים וחסרי ערך.
|
|
|
|
|
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
