ישראל מתייבשת: החוק למניעת אלכוהול (ב')

תזכורת: הממשלה אישרה איסור מכירת משקה אלכוהולי בין השעות 23:00 בלילה ל-07:00 בבוקר. "זה כמו שיגידו 'יש תאונות דרכים בלילה אז לא נמכור דלק בשעות מאוחרות'" - חיווה דעתו אזרח. קצר וקולע.

בכדי ללמוד מעט על השיח, על הרצונות של הנוער - כבר לא צריך לרדת לרחוב. די להיכנס למדורי אינטרנט המכוונים לצעירים, לפקוח עין, ולהבין: הרצון "להתנער מהכל", מביא לפורקן מוקדם, לשתיית אלכוהול, לזלזל בכל דבר ו"לצחוק" על כל דבר. מחקרים רבים סביב העניין עוסקים בהשפעה של האקלים הבית-ספרי, וכך גם מרכז המחקר והמידע של הכנסת אשר פרסם דוח בשנת 2009 שעסק בצריכת אלכוהול בקרב בני נוער. בממצאים, בין היתר, הממצא הבא:

• 19% מהבנים ו-8% מהבנות בגיל 11 (כיתה ו') שתו משקאות אלכוהוליים לפחות פעם בשבוע - נתון המדרג את ישראל בפרמטר זה במקום השני באירופה (אחרי אוקראינה).

המסמך עוסק בנתוני צריכת אלכוהול והשוואה למדינות אחרות, השפעתו (תאונות דרכים, אלימות) ו"ההשפעה של האקלים הבית-ספרי על הלמידה ועל תפקידו של בית הספר במניעת התנהגויות סיכון" ("צריכת אלכוהול בקרב בני נוער", מרכז המחקר והמידע, אתר הכנסת, עמ' 12).

האקלים החוץ-בית-ספרי: "הדרינק - מנאייק"

השיח על "מצב החינוך" שטחי, רדוד ומנותק; גם משרד החינוך, המשטרה וההורים מנותקים מהנעשה באתרים קונבציונאליים. נקודת המוצא היא שהאתרים הידועים ממלכתיים מספיק בכדי לא לעבור עבירות - גם מוסריות. אם כן, התקופה הפוסט-מודרנית הביאה על עצמה חידושים רבים וספקות רבים עוד יותר. "מערכות החינוך", ובעיקר דור ההורים החדש, לא הכינו את עצמם לתקופה זו, בלתי מוגדרת לכשעצמה, וכמו-כן לא הכינו תגובת-נגד. באחד האתרים הידועים ישנו מדור המכוון לצעירים. המדור מכיל תכנים מבישים, פוגעניים בשפה זולה ונמוכה המעודדת יותר ויותר משתמשים צעירים להיכנס למדור בו ישנה "כתבה" המדריכה איך לרכוש אלכוהול מתחת לגיל 18; הוגה הדעות של הטור, בגיל תיכוניסט בזמן כתיבת הכתבה, פותח בנאום לאומה:

• "ההחלטה לאכוף בתוקף את האיסור על מכירת שתייה חריפה מתחת לגיל 18, הדירה שינה מעיניי, כאזרח מודאג במדינת ישראל, וכתיכוניסט עד לא מכבר. במשך השבוע האחרון, חככתי כיצד לפרגן לכם את כל השיטות האפשריות לרכישת אלכוהול, שהוא אולי החשוב שבאבות המזון, כשאתם מתחת לגיל 18".

• "כך תתפסו ראש טוב מבלי להסתבך" [הוגה הדעות שולח את הקוראים לדבר בשפה זרה עם מוכר הקיוסק, ולא שוכח לזלזל]: "מסתבר שעם ישראל העילג לא מדבר בשפת אמו, האנגלית, ונאלץ להסכים לכל דרישה של כל אנגלוסקסי בהכנעה גמורה".

בכדי לעמוד בהבטחתו, מפליג הכותב, משווה רוסייה לזונה, וכותב:

• "חייכו, תגידו לה [לקופאית רוסייה - א.ק.] משהו על העיניים היפות שלה, סננו במבטא מושלם (ואל תגידו לי שאין לכם מבטא ברוסית, כולנו התחפשנו לזונה לפחות פעם אחת), "יא-לובלו-טיביה-בלאט", משמע: "אני-אוהב-אותך-כפרה", הבטיחו לה שלוק מהוודקה ותיעלמו לדרככם באלגנטיות. צעקו עליה. בדרך כלל הקופאיות הן עם החרד לקיומו, והן תעשנה הכל בכדי למנוע מהומה ולשמור על מקום עבודתן".

ציצי = אלכוהול

הכותב הצעיר והמוכשר מתגלה כיצירתי, אולי גאון מתמטיקה והפעם יוצר את המשוואה: "ציצי = אלכוהול", כולל הצעה מגונה, וכותב: "שלחו את הכוסית של הכיתה עם מחשוף, רצוי עמוק... הורו לה לשחק בשיער, לשרבב שפתיים ובקול הכי עמוק וסקסי שלה (עד כמה שאפשר להיות סקסית בגיל 16), לשאול על מה הוא ממליץ, פלוס הערת-אגב ש'קצת נמאס לכן מ"קוסמו" ו"בלאדי"'. ההצלחה, בנוסף להצעה מגונה, מובטחת".

סעיף 193 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, מורה כי "המעודד או משדל אדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים לשתות משקה משכר, דינו - מאסר שלושה חודשים", אך "כתבי" וואלה! הם בני-טובים, אולי מיוחסים. "הבן שלי?", תזעק אם עברייה לגילוי הידיעה, מעודד ילדים לשתות אלכוהול? לא ייתכן. עיניכם הרואות: ייתכן בהחלט. זהו קצה קצהו של קרחון ענק.

"זה בגלל תרבות הערסית שהפכה להיות מיינסטרים"

השיח ברשת מזהם את האקלים ומביא להשתוללות מחשבתית, לפריצת גבולות (דמיוניים) עד כדי אובססיה של אובדנות, התרוקנות ופורקן. באווירה של שוויון וחירות, הצידוק המסורתי של עניין הסמכות הולך ומאבד את תוקפו, טוען אפלטון, וקובע כי "שלטון המידות הטובות מתחלף בשלטונן של תאוות למיניהן. הערכים המסורתיים מאבדים את תוקפם ומתרוקנים ממשמעותם, אמות-המידה המוסריות נהפכות על-פיהן והדחף הגחמני תופס את מקומו של השיקול ההגיוני. התוצאה היא ש'האיש הדמוקרטי' חי את חייו כשהוא מתמכר ללא הבחנה להלכי רוחו המתחלפים ועובר מקיצוניות אחת לאחרת" ("פוליטיאה", בתוך "החינוך לקראת המאה ה-21", עמ' 415).

דור ההורים החדש הפריט את חינוך ילדיו והפקירו למסרים חיצוניים, לדימויים חיצוניים אשר תלויים ומפורסמים בכל שעל בדרכם לבית הספר ובכלל, ומביא את "הנחשים והעקרבים"¹ להיכנס לבור בדמות רצון לשתות אלכוהול בגיל צעיר, לקיים יחסי מין מוקדמים ולהתנער באופן גס מהעבר. יש לערב את ההורים בפעילויות, לתת הסבר להורים על העידן החדש, לפני שיעור "כישורי חיים" לתלמיד. יש לשלב חוכמה טכנית ("טכנה", לפי אריסטו) עם חוכמה עיונית. חוכמה זו עוסקת בתלמיד ובסביבתו.

הסברים מלומדים על אודות העניין ישנם, לכן אסיים בציטוט של "טוקבקיסטית", אימא לילדה קטנה:

• זה בגלל תרבות הערסית שהפכה להיות מיינסטרים:
  
  ...פתאום לדבר בגסות זה מיינסטרים ...להיות "חנון" זה בושה, לקרוא ספרים, לשמוע מוזיקה קלאסית, לראות אופרה, להתעניין בתרבויות שונות, היסטוריה ואקולוגיה הפך להיות משהו גס ושונה בנוף הלבנטיני. ההורים שאלה הדברים שחשובים להם דואגים ומשלמים שילדיהם ילמדו במקומות שלהיות חכם, חרשן עם תאווה לידע והרבה מוטיבציה זה גם מגניב! האצבע המאשימה אמורה להיות מופנית להורים עם סדר עדיפויות מעוות שאצלם כל מיני מותגים, פלאפונים ובילויים (גם לילדים) במקום חינוך, בנוסף בבתים שלא תראו ספרים נדיר שגם הילדים יקראו ספרים וכך בהתאם יהיה העתיד שלהם (14.12.09, ynet, תגובה 314, "נתניהו על מצב החינוך: אנחנו בצרות").