|
"מי אמר שהרבנים עצמם לא מחללי שם שמיים?"
|
|
|
| באמונה המיסטית כמעט והחרדית במהותה בכך שכל דבר הבל שמוציא רב מפיו הופך להיות דבר אלוקים חיים. מה לעשות, גם רבנים הם בשר ודם ונתונים להשפעת הקנאה, התאווה והכבוד. גם הם יכולים להסתבך בפלילים. מקרה הרב מוטי אלון מוכיח זאת באופן צורב.
| |
|
|
|
פה קבור הכלב. באמונה המיסטית כמעט והחרדית במהותה בכך שכל דבר הבל שמוציא רב מפיו הופך להיות דברי אלוהים חיים. העבודה הזרה לאדם שמתלבשת בדמות אמונת חכמים. בכלל, המושג 'דעת תורה' שמשמעותו אחת - כל מי שלא סובר כמוני הוא מהמתנגדים לתורה - הינו זר לעולמה של היהדות שעל פיה שבעים פנים לתורה ולקוח היישר מן הז'רגון החרדי שהולך ומשתלט על העולם התורני של הציונות הדתית, בעיקר ביהודה ובשומרון.
אגב, ידועים דברי חז"ל שעל חכמים להיזהר בדבריהם ושמצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע. עכשיו - אחרי שאותו בירור הלכתי שיש לו אולי מקום בבית המדרש פנימה כדיון תיאורטי הפך לפרקטי ולמוחשי בדמות ספר בכריכה קשה - על מפרסמיו לקבל את האחריות לפרסום ולא לברוח ממנה באמתלה של רדיפה פוליטית.
אמרה נוספת של חז"ל שרלוונטית מאי פעם היא שכל הגדול מחברו - יצרו גדול הימנו. וכן, זה כולל גם רבנים. מה לעשות, גם רבנים הם בשר ודם ונתונים להשפעת הקנאה, התאווה והכבוד. גם הם יכולים להסתבך בפלילים. מקרה הרב מוטי אלון מוכיח זאת באופן צורב.
הבעיה היא שעל-פי הדיסוננס המחשבתי שאליו נכנסים רבנים מהבכירים ביותר בציונות הדתית - אותה ציונות דתית שהעלתה על נס את תקומת ישראל במדינתו ושאומרת הלל בברכה ביום העצמאות - היא שבמקביל הם סבורים שרבנים ניצבים מעל לריבון.
נכון, התורה לא תהא מוחלפת. אבל הרבנים אינם התורה. הרבנים הם יודעי תורה, מוסרי תורה ומלמדי תורה, אבל לעולם הם עושים זאת מהפרספקטיבה שלהם. רבנים הם אזרחים במדינה וככאלה הם כפופים למרותה. אם הם מעוניינים להסביר את דעתם - יתכבדו ויעשו זאת בבית המשפט. אז יכבד אותם גם הציבור כמי שעומדים על דעתם בכל מחיר.
גלגול העיניים וההיתממות לנוכח נקיטת אמצעי האכיפה אינו מכבד אותם ואינו מכבד את התורה. או כמו שאמר לי ראש ישיבה ותיק - מי אמר שבזימון לחקירה חיללו שם שמיים? אולי הם בעצמם מחללים את שמו של הקדוש ברוך הוא?