אם המסמך מזויף, מה חשב לעצמו המזייף?

היום (ג', 17.8.10) פורסם בתקשורת שככל הנראה מסמך גלנט-ארד זויף. זו ההערכה של המשטרה לאחר מספר ימי חקירה אינטנסיביים, שכללו בדיקות פוליגרף לשותפי המשרד "ארד-תקשורת". בבדיקת הפוליגרף נמצאו הנ"ל דוברי אמת לגבי יצירת המסמך הנ"ל.

סיפור מוזר הסיפור הזה. אם המסמך שעוסק באסטרטגיה קונספירטיבית, שמטרתה ליצור אקלים מתאים למינוי האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל אכן מזויף - אז המסקנה המתבקשת היא שהגורמים שעומדים מאחורי הזיוף הם אנשים מאוד לא אינטליגנטיים, וזאת בלשון המעטה.

השאלה הפשוטה שהמזייף היה אמור לשאול את עצמו, היא מה תהיה התגובה לפרסום המסמך; והתשובה שכל בר-דעת היה משיב לעצמו היא - מהומת אלוהים.

הרי ברור שהנפגעים במקרה זה - האלוף גלנט ומשרד ארד - יתלוננו במשטרה וידרשו חקירה. הרי ברור שתיפתח חקירה שתנוהל על-ידי מקצוענים, ועם הרבה אמביציה. והרי ברור שלמשטרה ולמערכות אחרות יש את הידע, הניסיון והאמצעים לחשוף את העבריין/ים. ואם הדברים כל-כך ברורים, אז איך אדם הגיוני יכול לעשות פעולה טיפשית שכזאת?

אומר ההיגיון – זה לא יכול להיות ואם כך, קרוב לוודאי שהמסמך אינו מזויף; אבל ההיגיון הזה אינו תקף למציאות של מדינת ישראל במאה העשרים ואחת, ולרמת הנפשות הפועלות והבוחשות בפוליטיקה הישראלית ובמערכותיה האחרות. אלו האנשים וזו רמתם. הדבר משתקף בביצועים שלנו בכל תחום אפשרי וטופח לנו בפרצוף פעם אחר פעם.

כעת, לא נותר אלא להמתין בסבלנות לתוצאות הסופיות של החקירה. מה אומר? יהיה מעניין...