אחריות התקשורת בפרסום מידע לא בדוק

אמצעי תקשורת רבים פרסמו (ג', 17.8.10) כי הרמטכ"ל, בעדותו במשטרה, העיד כי מסר את המסמך המכונה "מסמך גלנט" לידי הפרקליט הצבאי לשם חקירה, וזאת לאחר שהמסמך נמסר לידיו לפני מספר שבועות. דיווח "עיתונאי" חד-משמעי ששודר שוב ושוב במהדורות החדשות בטלוויזיה וגם ברדיו.

מסתבר מהודעת דובר צה"ל, וגם מהודעת היועץ המשפטי לממשלה, שהייתה חריגה באופייה - שלא היו דברים מעולם. הרמטכ"ל לא העביר את המסמך לידי הפצ"ר.

מה היה קורה ל"תשקורת" אם לפני פרסום ה"ידיעה" היו פונים בבקשת תגובה לרמטכ"ל ומגלים כי לא היו דברים מעולם?

התקשורת של ימינו איבדה כל חוש אחריות וגם מקצועיות, היא הופכת לעיתונות צהובה, שכל מטרתה - פרסום מהיר של "עובדות" כביכול, בתחרות עם שאר ערוצי התקשורת ולא בתחרות עם האמת.

מה שהתקשורת אינה מבינה, שבתחרות הזו היא גודעת את הענף עליו היא יושבת. יותר ויותר אנשים לא מאמינים לאמצעי התקשורת ונמנעים במודע מלהאזין לחדשות.

לא יקרה לעם ישראל דבר אם יקבל את ה"עובדות" כמה שעות לאחר שהגיעו למערכות העיתונים ולחדרי החדשות, ובלבד שמהימנותן תיבדק.