המסמך שפרסם העיתונאי
אמנון אברמוביץ', בערוץ 2, הוכח בחקירה המשטרתית כמסמך מזויף - כפי שקבענו ב-News1 כבר בערב הפרסום בערוץ 2. כינינו זאת כבר אז "מסמך מפוברק". הדבר ברור עתה ואינו שנוי יותר במחלוקת. מאידך-גיסא, מיום ליום מתחדד כשלונו של ערוץ 2, שיצר מהומה במערכת הביטחונית והמשפטית, גרם נזק לכמה מאלופי צה"ל והביא להיסטריה תקשורתית מיותרת.
חמור מכך: המקור של אברמוביץ' "נשרף", שלא בטובתו. סא"ל (במיל.) גבי סיבוני לא התנדב מראש לחשוף עצמו. מאליו מובן שכשמסר את המסמך, הוא לא יכול היה לשער שבסופו של דבר הוא יתגלה, והוא ייאלץ להודות בכך במסגרת חקירה משטרתית. דבר חשיפתו עלול עתה להרתיע מקורות, לפחות לתקופה הקרובה, מלמסור מידע אמיתי וחשוב, להבדיל מזה המפוברק שמסר לערוץ 2.
כיצד התגלגל השקר
ובכל זאת, משהו חיובי צמח מכך: בדרך כלל יכולים עיתונאים-כזבנים להסתתר לנצח מאחורי כתפיו של המקור העלום ולהותיר את הציבור בערפל באשר למניעיו של המקור. בשם חסיון מקורות, כביכול; ואילו עתה, חשיפת המקור על-ידי המשטרה מאפשרת - באופן בלתי שכיח - לבחון את דבריו של אברמוביץ' ביחס לאותו מקור, לדון באמיתות הפרסום של אברמוביץ' עצמו, וגם לתהות בדבר מניעיו של המקור.
בשידור הראשון בערוץ 2 שהחל את גלגול הפרשה (יום שישי, 06.08.10) התייצבו באולפן העיתונאים: אמנון אברמוביץ' ו
רוני דניאל. הם הציגו יחד את ה"חשיפה", סמכו ידיהם על המסמך, והציגו זאת כאמין וכרציני. שניהם כינו את אותו נייר: "מסמך גלנט" (וזה גם הסמליל שרץ בימים שלאחר מכן בחדשות ערוץ 2); שניהם הפנו אצבע מאשימה כלפי שר הביטחון
אהוד ברק ואלוף פיקוד הדרום
יואב גלנט; ושניהם כיוונו לכך שמדובר במסמך המהווה בפועל תוכנית פעולה בניהול קמפיין למינויו של יואב גלנט לכהונת הרמטכ"ל.
אברמוביץ' סמך-ידו על המקור והציגו כאיש אמין ורציני ביותר. וכך אמר:
"אני ערב למקור. המקור הוא סולידי, אמין ומחוץ לסצנה. ונטול אינטרס בעניין הזה..."
- הנה תיעוד וידאו של הקטע.
|
|
חלפו כשבועיים. המקור נחשף בשמו ובדמותו. נוכח זאת ניתן עתה לבחון את דברי אברמוביץ', כפי שנאמרו בערב החשיפה, ולנתח את כזביו:
1) " המקור הוא סולידי" - סיבוני הודה במשתמע בקבלת המסמך מגורם בלשכתו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי. לדבריו, הוא פעל על-דעת עצמו - בלא ששיתף איש מהקצינים הבכירים, לאחר שזועזע מתוכנו של המסמך. התנהלות שכזו מצד גורם שקיבל את המסמך מלשכת הרמטכ"ל ורץ לספר לתקשורת, אינה יכולה להיחשב פעילות סולידית;
2) " אמין ומחוץ לסצנה" - אדם שמפיץ מסמך בטרם בדק את אמיתותו, אינו יכול להיחשב אדם אמין ואחראי; אדם שהוא חבר קרוב של אלוף פיקוד הצפון, גדי אייזנקוט (המועמד לכהונת רמטכ"ל), ולרמטכ"ל עצמו גבי אשכנזי (המסמך מדבר בגנותו...), ואדם המזוהה כל-כך עם השניים הנ"ל ופועל ונאבק עבורם, שיוצא נגד שר הביטחון אהוד ברק, אינו יכול להיחשב "מחוץ לסצנה";
3) " נטול אינטרס בעניין הזה" - סיבוני מזוהה עם מחנה אשכנזי-אייזנקוט. הוא חבר קרוב כבר שנים רבות ואפילו את המסמך המדובר קיבל מלשכתו של אשכנזי. האינטרס שלו היה ברור: לפגוע בברק-גלנט. עם חשיפתו הוא לא הסתיר את מטרתו: הרצון לסכל את המהלכים שניהל השר אהוד ברק שתכליתם מינוי יואב גלנט לכהונת רמטכ"ל.
הצבענו כאן לעיל על שלושה מכזביו של אברמוביץ', בשידור חי. אברמוביץ' העיד על עצמו שהוא מכיר ומוקיר את אותו מקור מזה שלושה עשורים. אברמוביץ' הוא עיתונאי ותיק, עתיר ניסיון ובעל מערכת קשרים מסועפת עם בכירים בצמרת המדינית והביטחונית. חזקה עליו, אפוא, שהוא הכיר עוד קודם לכן את מערכת קשריו של האיש-סיבוני עם אייזנקוט ועם אשכנזי. מחמת זאת יש להתייחס לכזביו של אברמוביץ' ככאלה שנעשו בזדון כדי לשרת את חלקו בקמפיין נגד ברק-גלנט, או למצער בחוסר זהירות הרסני ופוגעני.
נזכור נא: אין זו הפעם הראשונה שאברמוביץ' מטעה את הציבור, ביודעין, וגורם נזק גדול. הקריירה שלו רצופה כשלים חמורים. למרות זאת, ניתנת האמת להאמר: נוכח מצבו הוא זוכה להנחות גדולות גם מצד מבקרי תקשורת חריפים.
|
|
סיבוני. המקור [המכון למחקרי ביטחון לאומי]
תפוס כינוי יחודי
