|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
יוּמְרָה, יוּמְרָנִי, יוּמְרָנוּת
|
|
|
המדריך היוּמרני החלקי והלא-שלם למלוא היוּמרה
|
"לא הסרט אשם – אשמה הנהלת האקדמיה שאיפשרה לו..." ● עוד תובנות בלתי-נמחות בנוגע לנוכחותו של האגס (התיעודי!) בארגז התפוחים העלילתיים – נוכחות שתגיע לידי סיומה ב-21 בספטמבר, בטקס חלוקת פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע
|
יומרה – טענה של אדם כאילו יש לו זכות או תכונה או חֲזָקָה. בלועזית: פְּרֶטֶנְסְיָה או פְּרֶטֶנְזְיָה.
יומרני – פרטנציוֹזי, שיש בו משום יומרה: שאיפותיו יומרניות ואין לו סיכוי להגשימן.
יומרנות – פרטנציוֹזיוּת, תכונתו של בעל היומרה: "יש בהצגה הזאת יומרנות – אך היא שטחית למדי".
(איתן אבניאון - "מילון ספיר אנציקלופדי" כרך שני, עמ' 641)
זה (כנראה!) מה יהיה – בשנה הבאה ויותר מאוחר בשנים הבאות.
ידידים טובים יותר או פחות אומרים לי שיש כל מיני דרכים לבטא או להביע מחאה – לא רק הדרך שלי. הם כנראה מתכוונים לכך שהסרט בו היה מדובר ("המדריך למהפכה") הוא אומנם בקטגוריה העלילתית – אבל זה לא עושה עליהם שום רושם מטעה, הם לא הצביעו עבורו ומבחינתם הוא אף "אכל אותה בגדול!", כי אם הוא היה כלול בקטגוריה התיעודית – הם היו לפחות (אם לא לכל היותר) אפילו שוקלים את הבחירה בו; עכשיו, משהוא נשאר ביוּמרנותו הפומפוזית, הוא נותר קירח מכל הכיוונים – "אז על מה אתה עדיין מלין, יה-נודניק, וממתי בועטים בכלב מת?!".
נכון. אם הוא לא הולך לזכות בפרס הגדול של להיות הנציג הישראלי (התיעודי!) בפרס האמריקני "לסרט הדובר בשפה זרה" שבדרך של קבע כלולים בו סרטים "בדיוניים-עלילתיים" מכל מיני מדינות פרט לארצות הברית, והוא הולך לזכות בתחרות האקדמיה הישראלית רק באיזה פסלון על עריכה או משהו כזה – אז מה הרבותא, ומה הביג-דיל?! הרי הוא יכול היה להגיע בדיוק לאותו פסלון ולאותו "כבוד" אם הוא היה כולל את עצמו כיאות וכמתבקש בקטגוריה התיעודית – שם הפרס ניתן (מכללה!) לסרט בשלמותו – כלומר: לבמאי, למפיק, לעורך ולכל שאר העושים במלאכה. אבל אז, אם הוא היה בקטגוריה ה"תיעודית" והוא היה זוכה כמו שחלק אומרים: "בהליכה" – הוא היה "מונע" מלפחות שני סרטים "פייבוריטיים ביותר" את הסיכוי לזכות. כלומר: אם הוא היה שם – לא היה צ'אנס לא ל"חיים יקרים" ולא ל"שתיקת הארכיון" ובטח לא לשלושת הסרטים האחרים שהגיעו לחמישיית הגמר התיעודית, ושמותיהם רשומים באותיות של קידוש לבנה על לוח השיש של דברי הימים.
אז כמו ש"נגעתי" וציינתי בעבר: לא רק שהוא (אולי!) לא יזכה בפרס הראשי, הוא בטוח לא יזכה בפרס התיעודי. אבל בטוח(!) שהוא מנע מסרט חמישי כלשהו להגיע לחמישיות הגמר, והוא איפשר לסרט תיעודי אחר לזכות בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר מבלי שהוא עצמו ב"ג'נטלמניות רבה" – התחרה מולו.
ולמה כל זה קרה?! – מתוך "כבוד" שאילנה שרון המנכ"ל של האקדמיה "נותנת" ליוצרים שיבחרו בעצמם את הקטגוריה לה הסרט שלהם שייך?! בגלל שהוועד המנהל לא הבין או לא רצה להבין את "הטעות" שגורמת לכל ההמולה?! או סתם מתוך כך ש"רכבת שנוסעת על פסים" לא יכולה לשנות את כיוון נסיעתה מבלי שהיא קודם עוצרת ומחליפה (בתבונה מוכחת!) את הכיוון של הקטר?!
המקרה של הסרט המדובר בקטגוריה שאיננה זאת המתאימה לו מעצם טבעו – חשף את כל מה שנחשף בתפקודה ובחוסר-תפקודה של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.
אומנם, הוכח ש"בתנועה" ו"תוך כדי" אי-אפשר לשנות בה כלום; הוכח של-א/נשים (חברי האקדמיה במקרה זה) איכפת רק מעצמם ומכך שה"שקט התעשייתי" יישמר.
כל עוד ההקרנות מתקיימות – אז מה הבעיה?!
כל עוד השיירה נוסעת – אז מה לא בסדר (עם הכלבים שנובחים)?!
הרי היו"ר מארק רוזנבאום אמר שהוא סומך על "האינטליגנציה של חברי האקדמיה, שהם ידעו להבדיל בין סרט תיעודי לסרט עלילתי" – וכך הוא מצא את הסרט שלו עצמו "מתגנב" אל מחוץ לתחרות.
כאן המקום להדגיש ולומר: לפי מיטב הכרתי הפילמאית – "התגנבות יחידים" שמארק הפיק ודובר ביים, הוא אחד הסרטים העלילתיים הטובים שנעשו לאחרונה ובכל זאת, כנראה בגלל כל מה שקרה ולא קרה בהתנהלות של התחרות – הוא (או אחרים...) נשאר מחוץ ל"רביעייה" שהגיעה ל"חמישיית הגמר".
אז מה קרה כאן?!
אז מה יהיה?!
אין ספק, מה שהיה כבר לא יהיה. בשנה הבאה ויותר מאוחר בשנים הבאות, יש להניח ששום סרט לא יוכל לחצות על דעת עצמו את הקווים. הליקויים יתוקנו בחשאיות מסוימת ולא בקול רעש גדול, היו"ר ומספר חברי הנהלה יחליפו ביניהם כסאות, והמועדון של ההקרנות ב"כמעט חינם" ו"בגמרי חינם לבני ובנות הזוג" ימשיך לקיים את הקרנותיו וטקסיו השנתיים.
זה מה יהיה.
|
|
שנה טובה וגמר חתימה טובה.
|
|
|
|
הכותב הוא צלם, משורר, תסריטאי, במאי ומפיק של סרטים תיעודיים(!) ועלילתיים(!!)
|
|
| תאריך:
|
12/09/2010
|
|
|
עודכן:
|
13/09/2010
|
|
שאול דישי
|
|
המדריך היוּמרני החלקי והלא-שלם למלוא היוּמרה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
יובל הדסי
|
13/09/10 11:35
|
|
|
|
2
|
|
מעצב אמנותי
|
13/09/10 12:36
|
|
|
|
3
|
|
אריאל אריאל
|
13/09/10 16:38
|
|
|
|
|
|
שאול דישי
|
13/09/10 16:57
|
|
|
|
4
|
|
אלי עקיבא
|
13/09/10 17:40
|
|
|
|
5
|
|
אללה יסתור/ יסטור
|
14/09/10 00:24
|
|
|
|
|
|
שאול דישי
|
14/09/10 08:21
|
|
|
|
|
|
ההוא מאללה יסתור
|
14/09/10 15:25
|
|
|
|
|
|
שאול דישי
|
14/09/10 19:02
|
|
|
|
|
|
אללה יסתור/ יסטור
|
14/09/10 22:18
|
|
|
|
|
|
ברונסון, צ'ארלס
|
14/09/10 22:29
|
|
|
|
6
|
|
אורי סיון
|
14/09/10 04:11
|
|
|
|
7
|
|
לבן הארמני
|
14/09/10 11:11
|
|
|
התמונה הזאת חקוקה בזכרוני ושמורה עימדי כבר למעלה מ-43 שנה. על הבמה במישור האינסופי שלמרגלי ג'בל לבני במדבר סיני ניצבו שלושת הגנרלים, גיבורי מלחמת ששת הימים: הרמטכ"ל יצחק רבין, מפקד חטיבה 7 שמואל גורודיש והאוגדונר ישראל טל - טליק.
|
|
|
|
|
קשה לקבל שהמצווה "מִשְפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח", וזאת בתוקף "כִּי אֲנִי אֲדוֹנַי אֱלוֹהֵיכֶם", נזרקת במדינת ישראל ככלי אין חפץ בו לאשפתות, דווקא על-ידי אלו המתיימרים להיות נציגי השכינה ועושי דבריה.
|
|
|
|
|
מי מאיתנו לא חווה את התחושה הכבדה הזאת אחרי ארוחת החג? כשהדרך לכורסה בסלון נראית כמו הטיפוס למצדה בטיול השנתי. במקרה הרע, אנחנו נאלצים לפתוח כתפור אחד במכנס כדי לאפשר לאנחת הרווחה להגיע. במקרה הטוב, אנחנו המארחים ואפשר לעבור לטרנינג מפנק. אני לא יכול לייעץ לכם להשתמש במשפט המפורסם JUST SAY NO, כשמציעים לכם עוד מנה מהמעדן אותו אתם אוהבים. אבל אני כן יכול לייעץ שצריך להתמודד עם ההשלכות. אם כך נשאלת השאלה איך ניתן להתמודד עם החגים ולא להחליף מלתחה בסוף התקופה? מניסיוני המקצועי ניתן לעשות זאת על-ידי שילוב של 3 פעולות פשוטות ובכך יעסוק המאמר הזה לקראת החגים.
|
|
|
|
|
שנה חדשה בפתח וזה הזמן שבו עם ישראל מתחדש - יש אנשים שמחליפים מלתחה שלמה, אחרים משנים את סביבת העבודה שלהם, או קונים אוטו חדש ונוצץ שתמיד חלמו עליו.
|
|
|
|
|
איני בן מחזורו של האלוף ישראל טל, או אפילו פקוד ישיר שלו. הבדלי הגילים בינינו הם הבדלים של דור ויותר, אבל כמו הרבה חיילי שריון, שמעתי את שמו ודמותו המרשימה נישאה בפי כל במהלך שירותי הצבאי. היות שרבים וטובים החיים בינינו הכירו אותו באופן אישי, הם בוודאי יספרו על טליק איש הצבא, טליק השריונר, טליק הממציא וטליק הפילוסוף. אני רוצה להתייחס לחוויה אישית שהייתה לי איתו לפני כארבע שנים וחצי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מנחם רהט
הגאון היהודי בסדר גודל בלתי נתפס, שזכרו הלך ונשתכח מאז פטירתו, אשר חי ומת תחת מעטה סמיך של מסתורין, חוזר בימים אלה למודעות הציבור בזכות שני מפעלי מחקר וזכרון שנחשפים עכשיו: ספר חדש...
|
|
|
|
|
יורם אטינגר
מפער של 6 לידות לטובת הפריון הערבי בשנות ה-60' לשוויון של 3.11 לידות לאישה ב-2015, ומאז שיעור הפריון היהודי גבוה מהערבי
|
|
|
|
|
איתמר לוין
שופט המעצרים בנימין הירשל-דורון מפגין בקיאות רבה - לעיתים יותר מנציגי המשטרה - ושם לב לכל מילה הנאמרת באולמו  אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
