יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס מהלך בשבועיים האחרונים אימים על ישראל והממשל האמריקני כי המשא-ומתן הישיר בין שני הצדדים הוא ההזדמנות האחרונה לשלום בין ישראל לפלשתינים וכי אם לא ייענו דרישותיו הוא יארוז את מזוודותיו ויפרוש מתפקידו.
איומים כאלה השמיע גם בזמנו
יאסר ערפאת אבל כמובן שהם לא מומשו. הפוליטיקאים הפלשתינים אינם שונים משום פוליטיקאים אחרים בעולם. הם אוהבים מאוד את כיסאם ואינם ממהרים להיפרד ממנו. גם מחמוד עבאס נמנה על הפוליטיקאים האלה. השמעת איומים כאלה לא עולה כסף.
האמת היא, שבחדרי חדרים מודים בכירים ברשות הפלשתינית כי יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס חושש לפוצץ את המשא-ומתן עם ישראל. הוא איננו רוצה שהנשיא אובמה יאשים אותו בהכשלת המשא-ומתן. לדבריהם, מחמוד עבאס התבטא באוזני מקורביו כי איננו רוצה להגיע למצב שאליו נקלע בזמנו יאסר ערפאת לאחר כישלון פסגת קמפ דיויד בשנת 2000.
הנשיא האמריקני
ביל קלינטון האשים את ערפאת בהכשלת ועידת הפסגה. הפלשתינים משוכנעים שהזעם האמריקני על יאסר ערפאת הוא שדחף את הממשל האמריקני לאפשר לראש הממשלה
אריאל שרון להטיל את המצור על יאסר ערפאת במוקאטעה ובסופו של דבר גם לתת לישראל את "האור הירוק" לחסל פיזית את ערפאת באמצעות הרעלתו. לכן רצוי מאוד שהדרג המדיני בישראל והממשל האמריקני של אובמה לא יתרגשו מאיומיו של מחמוד עבאס. הוא איננו כזה גיבור.
הגעה להסכם קבע עם ישראל היא גם אינטרס של הפלשתינים ומחמוד עבאס לא עושה לאף אחד טובה בכך שהוא מנהל משא-ומתן עם
בנימין נתניהו.
והנקודה החשובה יותר היא עמדתו של הנשיא
ברק אובמה. הנשיא האמריקני נמצא במצוקה פוליטית גדולה לקראת הבחירות לקונגרס בחודש נובמבר. מצבו ומצב מפלגתו קשה בסקרי דעת הקהל בארצות הברית. לכן הוא מיהר להתפייס עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאמץ את עמדתו בדבר הצורך במשא-ומתן ישיר ואף אילץ את מחמוד עבאס לשוב לשולחן הדיונים עם ישראל. הכול נעשה כדי שלא להפסיד את קולות היהודים בבחירות לקונגרס.
לכן, הנשיא אובמה איננו יכול להרשות לעצמו את קריסת המשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים לפני הבחירות. אם זה יקרה יהיה זה ביזיון גדול עבורו שעלול לפגוע בו ובמפלגה הדמוקרטית בקרב ציבור הבוחרים האמריקני. בארצות הברית לא אוהבים "לוזרים". זו הסיבה שהוא "יחזיק קצר" את מחמוד עבאס ולא יאפשר לו לפרוש מהמשא-ומתן לפני הבחירות לקונגרס.
מחמוד עבאס עצמו לא יעז להמרות את פיו של אובמה, הוא יודע היטב כי הנשיא האמריקני הוא מנוף הלחץ היחידי שיש לפלשתינים על ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא לא רוצה לאבד אותו... הוא ייאלץ "לבלוע את הצפרדע" ולהישאר על שולחן הדיונים עם ישראל עד לאחר הבחירות.
בינתיים ישראל משלמת במשא-ומתן עם הפלשתינים את מחיר מדיניותה. הרשות הפלשתינית ניהלה משא-ומתן עם ממשלות ישראל הקודמות מבלי שהוקפאה הבנייה בהתנחלויות ביהודה ושומרון. ממשלת נתניהו החליטה על הקפאת הבנייה בהתנחלויות לתקופה של עשרה חודשים כצעד בונה אמון כלפי הפלשתינים כדי שיבואו לשולחן הדיונים אך הם סירבו לבוא. הם שבו למשא-ומתן לקראת תום תקופת ההקפאה רק לאחר לחץ מסיבי של הנשיא אובמה ומנהיגי מדינות ערב המתונות. ועכשיו הם דורשים את המשך הקפאת הבנייה בהתנחלויות.
ישראל נקלעה למצב נחות בדעת הקהל העולמית בגלל המחווה שעשתה לרשות הפלשתינית. אם תסרב להמשיך את ההקפאה יגידו מדינות העולם שהיא מכשילה את התהליך המדיני ואם תיכנע לדרישת הפלשתינים יסכן ראש הממשלה את הקואליציה שלו והפלשתינים יקשיחו עמדות במשא-ומתן מתוך הבנה שישראל חלשה וניתן "לכופף" אותה. שתי הברירות הללו הן גרועות לישראל.
המחווה הישראלית לפלשתינים הפכה עכשיו לנושא המרכזי במשא-ומתן במקום להתרכז בנושאי הליבה של הסכסוך. אנחנו גרמנו זאת לעצמנו. הקפאת הבנייה בהתנחלויות הייתה טעות מדינית שמזיקה לאסטרטגיית המשא-ומתן של ישראל ואנו משלמים עליה את המחיר.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
