מטוס ממריא דרך דמעה שקופה... של פחד

אתם יושבים, בקושי יכולים לזוז, ומבעד לחלון פלסטיק שקוף לא שקוף, רואים את האדמה מתרחקת, הבתים נהיים קטנים, ואתם מתחילים להזיע, או פשוט משתתקים. 5 שעות יכולות להיראות נצח, שלא לדבר על 17 שעות. ללוס אנג'לס כנראה לא תטוסו בזמן הקרוב. את הוליווד תראו רק בקולנוע.

כרטיס טיסה לחו"ל אינו דבר שרוב האוכלוסייה אינה יכולה להרשות לעצמה, לפחות פעם-פעמיים בחיים, אבל יש ביננו אנשים (מודה באשמה) שמה שעוצר בעדם מלרכוש את אותו כרטיס הוא לא המצב הכלכלי, אלא - הפחד. פחד מלהיות בגובה כזה, ממנו הבתים נראים כמו נמלים, פחד מלהיות סגור בקופסת פח שלא ברור כמה מהמנועים שלה עובדים, ומה גורם לה לזעזוע בכל פעם שיש קצת גשם או ברקים. והכנף - נראה לי שהיא עומדת להתפרק כל רגע. אמא'לה!

הנתונים מצביעים על-כך שאחוז ניכר מהאוכלוסייה נתון לפחד טיסה בדרגה זו או אחרת. במדינות המערב כ-25% בממוצע הם אנשים אשר פוחדים לטוס. הם טסים - אך בפחד גדול. מתוכם, כ-2% לא טסו מעולם (רובם כתוצאה מפחד ממקומות סגורים). בישראל המצב די דומה, כך מסביר מיקי כ"ץ, קברניט, מדריך ובוחן בחברת אל-על, אשר מתוך היכרות התחום ומתוך היכרות עם כל השיטות הקיימות בעולם לטיפול בפחד טיסה - החליט לבנות מודל התנהגותי ביהביוריסטי ייחודי המתייחס לבעיה - הסמינר "טיסה ללא פחד".

המודל מתבסס על הענקת ידע עשיר בכל הנוגע לגורמי פחד טיסה בתהליך המקנה ביטחון רב ומפחית בצורה דרסטית עד כדי כך שהוא מעלים את החרדה.

הסמינר מתחיל בשיחת מקדימה להיכרות. במהלכו, עד השעה שש בערב, מרצה כ"ץ בצורה פרונטלית (לא, לא מדובר בקבוצת תמיכה בה כל אחד מספר על חוויותיו) ומסביר "כיצד הדברים עובדים". לאחר הסמינר מתקיים ליווי ותמיכה עד הטיסה, לפני או אחרי כל טיסה אחרת בעתיד. הסמינר מתקיים בקבוצות של כ-12 משתתפים או בקבוצות של עד 4 משתתפים. בנוסף, מאפשר כ"ץ גם סמינר פרטי. לדבריו, מחזיק הסמינר באחוזי הצלחה מהגבוהים בעולם.

מלבד ישראל, הועבר הסמינר בניו יורק, לונדון, בריסל, קפריסין ועוד. הסמינר הועבר לכמה מוסדות, חברות היי-טק, לספורטאים לאנשי עסקים ולרבים אחרים, חלקם לא טסו מעולם לפני כן, חלקם לא טסו 30 שנה.

מנחה הסמינר הוא כאמור הקברניט מיקי כ"ץ - קברניט מדריך ובוחן בחברת אל-על, סא"ל (מיל') בחיל האוויר, בעל תואר שני במינהל ציבורי ומנהל עסקים ועוסק בתחום חרדת טיסה משנת 1993.

כ"ץ החל את דרכו כטייס קרב בחיל האוויר. בעקבות פציעה במלחמת יום כיפור עבר הסבה למטוסי הרקולס ובשנת 1977 החל לטוס בחברת אל-על, בה טס על מטוסי בואינג 767 ,757 ,707. כיום משמש כ"ץ בתפקיד קברניט ומדריך בוחן על מטוסי בואינג 777 החדשים.

במקביל, סיים כ"ץ את לימודיו האקדמיים לתואר שני במינהל ציבורי ומינהל עסקים ולאחרונה קיבל הצעות להצטרף לעבודת מחקר לתואר גבוה בפסיכולוגיה. מלבד ניהול המרכז לטיסה ללא פחד אותו הקים והנחיית הסמינרים משמש כיום מיקי יועץ לחברות שונות בתחום חרדת טיסה.

ל-Nfc מספר כ"ץ: "החלטתי להיכנס לעומק הבעיה ולשאול ממה היא נובעת. נכנסתי יותר מדי עמוק... גיליתי עולם ומלואו ואז שאלתי את עצמי: איך אפשר לעזור לאנשים האלה? מצאתי שאני יכול לבנות תוכנית... שמדברת בעד עצמה".

"בהיותי קברניט באל-על נחשפתי לעובדה, שנוסעים רבים פוחדים לטוס, וזה בניגוד מוחלט לתחושה שלי ושל אנשים אחרים, שאוהבים לטוס, ומחכים לטיסה. החלטתי להיכנס לעומק הבעיה, ולשאול ממה היא נובעת.

צריך להבין, כך גם מדגיש כ"ץ, כי מי שלא מכיר את הבעיה, ומי שלא חש בה, אינו מבין עד כמה היא חמורה. "אנשים סובלים מזלזול מהסביבה, ולכן הסדנה נותנת להם כלים להתמודד, עם בעיה המוכרת רק להם".

קבוצת האנשים אשר פונים לסדנה היא הטרוגנית. פחד מטיסה קיים בקרב אנשים במגוון גילאים - מילדים בני 8 ועד 50 ומעלה, גם בקרב אנשים אשר טסו בעבר ויותר מזה - דיילות, מהנדסים אווירונאוטים, אנשים שטסו פעמים רבות ולפתע - הפכו "נכים", כך יגדירו זאת חלקם. הפחד נובע מסיבות שונות ולעתים מתפתח בשלב מאוחר.

כ"ץ דואג לומר - איני פסיכולוג. למרות זאת מדגיש, כי נראה שרבים הצליחו לטפל בבעיה, אשר טיפול מעמיק של שניים לא בהכרח פותר אותה. "אני מסתכל קדימה ואומר - יש טיסה, בואו ננסה להתמקד בה ולתת כלים להתמודד עימה. התוכנית מפחיתה בצורה דרמטית את רמת החרדה ונותנת כלים אפקטיבים לעבור את הטיסה".

"לפסיכולוגיה אין מענה אפקטיבי לחרדת טיסה, כי הסביבה (שדה התעופה, המטוס, ה.פ.) היא כל כך עויינת (כלפי האנשים הפוחדים מטיסות, ה.פ.) ששום טכניקות שעובדות על הקרקע לא עובדות ולכן הם מחפשים טייס שיעביר להם את הקורס", מדגיש כ"ץ.

כ"ץ חוזר ומדגיש: "אין פתרונות קסמים. הפחד לא עובר בן לילה. מה שכן - יש הפחתה דרמטית ברמת החרדה, ואפשר לעבור למצב של שיפור - עם הזמן. הבנה וידיעה מאוד עוזרת, וללא עזרה - המצב רק מחמיר. מספיק אירוע חריג אחד - והבן-אדם מפסיק לטוס (ואני ציינתי, שגם ללא אירוע חריג, הפחד הולך ומתחזק, ה.פ.). הגיעו לסמינר אנשים שלא טסו עשרות שנים ודווקא הדור הצעיר לא מוכן לחכות ולוותר".

חשוב להבין, כי החרדה מטיסה מתחילה זמן רב לפני הטיסה עצמה. הלילה שלפני הטיסה לעיתים הופך קשה, ואלו מאיתנו אשר חוששים יתהפכו רבות במיטה. לא מופרכת המחשבה, כי בבוקר יקומו ויתקשרו לחברת התעופה לבטל את הכרטיס.

אמא'לה - אוסמה בן-לאדן

הפחד מטיסה אינו נובע אך ורק מפחד מבעיות טכניות (הדלק ייגמר... מזג האוויר הקשה). ישנם אנשים שאינם מוטרדים מבעיות מסוג זה, אלא מכך שהם שוהים במטוס סגור. וישנם כאלה אשר החלו, במיוחד לאחרונה, לקרוא יותר ויותר כתבות אודות מטוסים שקורקעו, או במקרה חמור יותר - נחטפו. כן, גם שתי כתבות בשנה יכולות להיראות לאלה כמו אסון שממתין להתרחש שוב - בקרוב - ואולי אפילו בטיסה שלהם.

כ"ץ מספר: "התוכנית קיימת עוד לפני ה-11 בספטמבר, ויש בה תחום שעוסק בביטחון. למשל, תיארתי במסגרת הסמינר, עוד לפני אירועי הטרור, מהם אמצעי הביטחון בארה"ב. אחרי ה-11 בספטמבר - אני מסביר גם את ההבדל... לצערנו הנושא עלה ב-11 בספטמבר, במחיר שבהרבה מדינות בעולם הבינו שהן חשופות לפעולות טרור באוויר. לכן, הן אינן יושבות בחיבוק ידיים. בארה"ב מושקעים מיליארדי דולרים בנושא".

"האמריקנים אולי נרדמים בשמירה", ממשיך כ"ץ בקריצה, "אבל כשהם מתעוררים הם מקצוענים יותר".

לעובדה, כי רבים עדיין רואים את חברות התעופה הישראליות בטוחות יותר, מתייחס כ"ץ ואומר: "אל-על הובילה בתחום הביטחון האווירי במשך שנים רבות, וסייעה בידי חברות אחרות בשיפור מערך הביטחון". לדבריו, "אל-על עדיין מובילה".

יש מי שמחפש מידע אודות מחלות, כי הוא היפוכונדר (מודה גם בכך) ויש מי שיקרא אודות תאונות אוויריות. "התאונה נותנת נימוק והסבר - מדוע הוא פוחד", מסביר כ"ץ ומוסיף: "אחד הנושאים החשובים שתומכים בחרדה הם הפרסומים בכלי התקשורת - אנשים קוראים על תאונות ומבינים, כי יש להם סיבה לפחד. זה נושא שמתייחסים אליו בצורה מעמיקה בסמינר". במסגרת הסמינר, ניתנים הסברים מקצועיים על תאונות, הסברים אשר תורמים להפחתת החרדה.

זה לא אני זו אשתי

כ"ץ מספר, כי החלוקה בין גברים לנשים אינה משמעותית, אך למרות זאת, "יותר נשים מדברות על זה, ויותר נשים פונות לעזרה. לעומת זאת, יותר נשים סקפטיות לגבי העזרה וגברים - להיפך". מפתיע? אולי לא... אבל נשים וגברים כאחד טוענים בסיום הסדנה: החיים משתנים. "לפחד מלטוס - זו אינה בושה", מדגיש כ"ץ.

שיפור מתמיד

כ"ץ מסביר, כי בתום הסמינר מתחיל תהליך של שיפור מתמיד המורגש כבר בטיסה הראשונה ואחריו יכולים המשתתפים לחשוב על טיסה, לתכנן טיסה ו"לטוס ללא פחד".

מאחר ואוכלוסיית הסובלים מחרדה איננה הומוגנית הרי שההמשך אחרי הסמינר הוא אישי וכולל אפשרויות שונות כמו ביקור בשדה תעופה, במטוס, סימולטור, טיסה קצרה ואף הצטרפות לטיסה בה מנחה הסמינר הוא קברניט הטיסה ועוד.

"אנשים באים לשדה כשהם יודעים שזה לא יסתיים בחרדה שאינם אוהבים. תמיד שדה היה אצלם שווה לטיסה. זה מתאים לאנשים בעלי פחד ממקומות סגורים או שלא טסו הרבה או לא טסו מעולם. יש גם סימולטור, בעזרתו הם מטיסים מטוס". ויש כאלה, שפשוט מחליטים - אנחנו טסים רק עם מיקי. מדובר בשתי קבוצות: אלה אשר לא טסו מעולם ואלה אשר טסים בפעם השנייה. אלה בדרך כלל אומרים: חבל שלא ידענו עליך קודם.

הסמינר מועבר בקבוצות קטנות 6-8 אבל מספר המשתתפים מוגבל. ישנה גם אפשרות לסמינר אישי, פרטני - הבחירה ב"אחד על אחד" היא בדרך כלל של ידוענים ואנשים מפורסמים.

ואולי, לאלו אשר מפחדים מלטוס, אין חזקות ממילים, של מי שעבר את הסמינר והחליט לטוס, אחרי עשרות שנים של פחד. כותב ע':
"למיקי שלום. חזרנו מניו זילנד! אני חושב שלעולם לא הייתי מעז לצאת לטיסה כל כך ארוכה (47 שעות) אם לא הייתי משתתף בסמינר שלך. במשך עשרות שנים סבלתי בטיסות והיו זמנים שנסעתי באוניה לאירופה בגלל פחד טיסה. אחרי הסמינר טסתי לארה"ב וחודשיים אחרי זה לניו זילנד. לאחר ההדרכה שקיבלתי ממך המצב השתנה לחלוטין. המטוס נהיה יותר ידידותי ואני מקווה שמצב זה יימשך גם בעתיד ויאפשר לי להגיע למקומות בעולם שחשבתי שכבר לא אגיע. אני מעריך מאוד את היוזמה שלך ומודה לך שאפשרת לי לראות עולם ללא פחד טיסה. חבל שלא הגעתי אליך קודם. בברכה, ע'".

מסתבר שהנוסחה עובדת. אז לכל מי שרוצה קברניט צמוד, 24 שעות, כי אחרת אפילו טיסה לאנטליה יורדת מהפרק: אתר הסמינר: www.tofly.co.il