|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ליקוי מאורות חינוכי: בתי ספר מסוימים מתעקשים ללמד, בניגוד להנחיות משרד החינוך, היסטוריה שקרית על תולדות הסכסוך הישראלי
|
|
מלעיטים תלמידינו ברעל [צילום אילוסטרציה: פלאש 90/למצולמת אין כל קשר לנאמר]
|
|
|
|
|
סיפור מהחיים: בבית ספר תיכון יוקרתי בחיפה, לימדה מורה את התלמידים בכיתתה, כי "הפלשתינים חיו כאן, בארץ הזו, במשך אלפיים שנה, וניהלו כאן חיים פלשתינים, עד שבאו היהודים ונישלו אותם". פלשתינים חיו כאן אלפיים שנה? היהודים נישלו? לא יאומן, אבל אלה בדיוק היו הכזבים שבהם הלעיטה אותה מחנכת, המקבלת משכורתה מקופת המדינה, את מוחם של תלמידיה, והפכה אותם בהבל פיה, ובמימון עם ישראל, לשמאלנים קיצוניים אויבי עמם ומדינתם; למנשלים של פלשתינים תמימים ושוחרי שלום כידוע, שמעולם, כידוע, לא הרימו יד כנגד המדינה היהודית, אף פעם לא טבחו ביהודים באכזריות שטנית, ומעולם לא זעקו בגרון ניחר 'אידבח אל יאהוד'. אחד ההורים, רופא שיניים במקצועו, לא הסתפק בקיטורים של ליל שבת. הוא מחה באוזני המורה על השקרים שבהם פיטמה את תלמידיה, אבל המחנכת התעקשה: "מה זאת אומרת? אלה עובדות שידועות לכולם". עשבים שוטים, דוגמת אותה מורה-להרע, קיימים למכביר במערכת החינוך הממלכתית (לא הממלכתית-דתית) בישראל. ונשאלת כמובן השאלה, היכן הן הערוגות ומנין חומרי הזבל, שהצמיחו עשבים שוטים אלה? מסתבר שהערוגה המרכזית בה מצמיחים לנו מחנכים המזדהים עם הפלשתינים ועם הנרטיבים שלהם, הם הסמינרים למורים (לא כולם, כמובן) של הזרם הממלכתי, הפזורים ברחבי הארץ, וחלקם מזוהים חזק עם השמאל. אלה מייצרים לנו מדי שנה עתודות של מורים, מנותקים מאוד מזהותם היהודית והלאומית (ואין מדובר בקיום תרי"ג מצוות), אבל רגישים מאוד לצורך להכיר את 'האחר' (זוהי ההגדרה המכובסת לפלשתינים) עד כדי הזדהות עימו. מורים אלה מתנקזים לתוך מערכת החינוך הממלכתית, ומופקדים על חינוכם של רבבות ילדי ישראל. כך הם משכפלים לנו מדי שנה, עוד ועוד תלמידים בצלמם-כדמותם האידיאולוגית: נטולי מושג קלוש בתולדות עם ישראל, מורשת ישראל ומנהגי ישראל, אבל בקיאים להפליא ב'עוולות' העם היהודי כלפי הפלשתינים. מה פלא שמתוך הקאדרים שהצמיחו מורים אלה, צצים עוד ועוד אוהדי 'בצלם', ' שלום עכשיו', 'הקרן לישראל חדשה' ועוד ארגונים אנטי ציוניים למיניהם? מה הפלא שקמות לנו טלי פחימות, ענת קם'יות ודומותיהן? |
|
ללמד בני יהודה נרטיב פלשתיני
|
|
אותם מורים, לא כולם ואולי גם לא רובם, אבל יש כאלה, נאחזים – בניגוד מוחלט לעמדת משרד החינוך – בשיא העיוות בדרך להכרת ה'אחר': ספר לימוד היסטוריה, ושמו "ללמוד את הנרטיב ההיסטורי של האחר". מדובר במוצר אנטי ציוני, המאביס את תלמידינו במנות גדושות של רעל נטו. אבל לפחות נקודת זכות אחת עומדת לזכותו: שמו חושף את כל האמת לגבי תוכנו. ללא שום ניסיון להסתיר את מגמת פניו.
השבוע פורסם כי המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך חייבה את מורי ההיסטוריה להשליך את כתב הפיגולים הזה לפח האשפה של ההיסטוריה. מפני שמדובר בפיגוע היסטוריוגרפי מהמעלה הראשונה, המחנך את הלומדים בו להכיר בכך שמדינת ישראל נולדה בחטא: "הציונות הינה תנועה קולוניאליסטית, חלק מהפרויקט הקולוניאליסטי האירופי באסיה ואפריקה. [...] הצהרת בלפור ב-1917 היא נקודת שיא של התוכנית הבריטית, שבסיסה גזל ארצו ואוצרותיו של עם אחר ומחיקת זהותו, תוך דגש על תוקפנות, התפשטות ודיכוי כל מגמה של שחרור. וכך, 1917 היא חלק משורה של תאריכים שנושאים בחובם טרגדיות, מלחמות, הרג, הרס, פליטות ואסונות שחוו הפלשתינים".
שלא תהיה טעות: טקסטים מעוותים אלה לא נלקחו מתוך האמנה הפלשתינית, וגם לא מספר לימוד של החמאס, אלא מתוך ספר ללימוד ההיסטוריה שהודפס בישראל, במימון קרנות זרות עוינות, ונלמד במספר בתי ספר בישראל. כתבו אותו פרופ' דן בר-און המנוח, יחד עם פרופ' סמי עדוואן מאוניברסיטת בית לחם, בשיתוף מורים להיסטוריה, יהודים וערבים. מיותר כמובן לציין שרק בדמוקרטיה הישראלית המתאבדת קיימים מורים המתעקשים על זכותם ללמד מתוכו. ברש"פ, לעומת זאת, אף בית ספר לא העז להכניסו לתוכנית הלימודים, מפני שהוא גם מציג, רחמנא לצלן, את הנרטיב הציוני.
עוד מלמד כתב הפלסתר האנטי ציוני הזה כי "הערבים היבוסים" (היה דבר כזה??? – הנה עוד המצאה שקרית להחריד) היו יושביה המקוריים של הארץ הזו, ושל ירושלים, אבל המלך דוד שכבש את הארץ "רוקן את יבוס מתושביה".
ועוד: "הצהרת בלפור היא תעודת הנישואין הלא מקודשת בין האימפריאליזם הבריטי והתנועה הציונית הקולוניאליסטית על חשבון העם הפלשתיני ועתיד האומה הערבית כולה". ובמלחמת 1948 כמובן ש"נעשו מעשי טבח, שוד ואינוס, ע"י לוחמים יהודים".
אז מה הפלא שתלמיד אחד הגיב על ה'ידע' החדש שרכש בשיעורי ההיסטוריה שהתבססו על ספר זה, בקביעה, כי "אילו אני במקומם, הייתי מתגייס לחמאס"?
קשה להבין מה ההיגיון שמאחורי לימודי השנאה העצמית. אבל כשנשאלו בכירים בבית הספר התיכון האזורי שער הנגב (מוכה הקסאמים, דרך אגב), לפשר דביקותם בספר המאשים את ישראל והיהודים בכל חוליי העולם, הסבירו שזו הדרך הטובה ביותר להכיר באמת את מצוקת הפלשתינים בעזה, את תפישת עולמו של 'האחר'. (היום הודיע מנהל בית הספר, אהרון רוטשטיין, לאחר פגישה עם יו"ר המזכירות הפדגוגית, ד"ר צבי צמרת, כי הוא מקבל את מרות משרד החינוך.) אבל מורי תיכון שער הנגב אינם לבד: ראש מועצת שער הנגב, אלון שוסטר, הביע תמיכה בלימוד הנרטיב של האחר הפלשתיני.
|
|
|
[צילום: AP]
|
|
|
שום עם בריא ותאב חיים לא היה, כמובן, נוהג כך. הבריטים לא חלמו ללמד בשנות מלחמת העולם את הנרטיב הנאצי, והאמריקנים לא יעלו על קצה דעתם רעיון עיוועים של לימודי מורשת בן-לאדן וחבר מרעיו. אבל כאן, במדינה היהודית בעלת הנטיות האובדניות, מלמדים את מי שעתיד לשרת שירות חובה בצה"ל, את 'צדקת' האויב.
אבל למה לעצור ב'אחר' הפלשתיני? מדוע לא ללמד למשל את הנרטיב הנאצי האנטישמי? למה לא יקנו לתלמידים את הנרטיב של מכחישי השואה, ויערכו בבתי הספר 'יום שואה' אלטרנטיבי שבו יצדיעו לצורר במועל יד, יקראו קטעים מספרו 'מיין קאמפף', יניפו את הדגל הנאצי וישירו את ההמנון הנאצי? הרי אין דרך טובה מזו להכיר את ה'אחר'...
עם תפישה אנטי חינוכית של הכרת ה'אחר' בכל מחיר, גם במחיר התאבדותך, לא פלא שבגימנסיה הריאלית בראשון לציון, מפגישים את תלמידי י"ב עם משפחות שכולות יהודיות ו...פלשתיניות. בעיר בה הוקמו ביה"ס וגן הילדים העבריים הראשונים בארץ, הושיבו מול התלמידים, בכינוס הכנה לצה"ל (!), אב שכול שבתו התפוצצה בפיגוע פלשתיני, לצד פלשתיני מחברון שאחיו נורה מאש חיילי צה"ל. כל אחד מהם התבקש לספר על עולמו שחרב. אורחים שנקלעו למקום שיפשפו עיניהם בתדהמה. עם הכנה כזו לצה"ל, מה הפלא שכשתלמידים אלה מגיעים לשירות הפעיל, אין הם יודעים להבחין בין אוהב לאויב, בין תוקפן לקורבן?
ליקוי מאורות חינוכי.
|
|
| תאריך:
|
27/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
27/10/2010
|
|
מנחם רהט
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
zeu
|
27/10/10 16:09
|
|
|
|
2
|
|
גדיבו
|
27/10/10 16:34
|
|
|
|
3
|
|
זהר איזנברג
|
27/10/10 19:55
|
|
|
|
4
|
|
צנחן
|
27/10/10 20:25
|
|
|
|
|
|
ד.ט.
|
28/10/10 07:04
|
|
|
|
5
|
|
זהר איזנברג
|
27/10/10 20:39
|
|
|
|
6
|
|
איפכא
|
27/10/10 21:42
|
|
|
|
|
|
יוסלביץ
|
27/10/10 23:26
|
|
|
|
7
|
|
קורןנאוה טבריה
|
28/10/10 06:57
|
|
|
|
8
|
|
פלא יועץ
|
28/10/10 11:22
|
|
|
|
9
|
|
יוסי פלס
|
29/10/10 03:03
|
|
גם בחלוף שישה עשורים תמימים לקום המדינה, עדיין לא מסוגלים ראשיה, האמורים לייצג אותה בארץ ובעולם, להפגין נימוסים והליכות אלמנטריים המצופים מהם. יתר על כן: מה שמאפיין רבים מנבחרי הציבור שלנו היא התנהגותם המבישה, שבשום פנים ואופן אינה הולמת את מעמדם.
|
|
|
|
|
השכל הממוצע מתקשה לקשר בין דברים שהקשר הסיבתי ביניהם רחוק, ולכן רוב האנשים לא רואים את הקשר בין דברים שלמעשה יש ביניהם קשר, גם אם על פני השטח הקשר לא בא לידי ביטוי. זה בסדר גמור וזה טבעי. ראשית, יש לצאת מהקונספציה ומהקיבעון המחשבתי, שהשואה היא אירוע ייחודי שלעולם לא היה כמותו ושהוא קדוש, בשל מיליוני הקורבנות. להזכירכם, יהודים הוגלו מארצם פעמיים באכזריות והדם שנשפך בשל היותנו יהודים, נשפך לאורך כל ההיסטוריה. השואה הייתה שיא, שמוכיח שהמושג "אנושיות" דווקא שווה לאכזריות. כל פטפוטי ההבל על כך שיש ערכים אנושיים מקודשים, ושזה לא אנושי לבצע מעשים מזעזעים, זה טמטום וטיפשות. האנושיות היא מקוללת, נמוכה, רצחנית, חסרת מצפון והוכיחה ומוכיחה שהיא יכולה להגיע לתהומות של שפלות כל יום מחדש. האנושיות מקפלת בתוכה הן את הפלא והן את הזוועה. יש להכיר בטבע האנושי כמות שהוא, ולא כפי שהיינו רוצים שיהיה.
|
|
|
|
|
קיים סיכוי סביר כי המטבעות בעולם, כולל השקל, עומדים בפני זינוק חד כנגד הדולר של ארצות הברית. חיזוי זה מבוסס על ניתוח טכני בו ניתן לצפות מה עומד לקרות על סמך התנהגות העבר ועל-פי הדרך בה משקיעים מגיבים ומקבלים החלטות. במאמר שנתפרסם לפני שלושה שבועות הסברתי את העיקרון החשוב ביותר בניתוח טכני שהוא "נקודות שיא ושפל". נושאים נוספים בניתוח טכני ידונו בטור זה בעתיד.
|
|
|
|
|
כשלמדתי בבי"ס יסודי, ממלכתי-דתי בחיפה, היה לנו מחנך מיוחד: הוא הביא לנו מוזיקה וסיפורים מהעולם הגדול והוא היה ממש "קול" כזה, בהשוואה למורים הדתיים האחרים. אך הוא גם היה ממזמז תלמידים ומכניס ידו מבעד למכנסיהם הקצרים ומעבר לציציותיהם המשתלשלות. כולם ידעו את זה ושתקו. אני זוכר שקראנו לו החלבן ולחברנו, דני, שהיה מועדף על המורה - קראנו פרה.
|
|
|
|
|
אנחנו לא רואים אותם כבני האדם. לא ממש. ממש לא. האמת? אנחנו לא רואים אותם. לא סופרים אותם. הם שקופים בעינינו הלא-רואות. לא אכפת לנו מהם. שיחיו. שימותו. ש... סתם.
|
|
|
|
|
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
